פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4589/19

ישעיהו גולדין נ. בית המשפט העליון

העותר ביקש לבטל החלטות שיפוטיות קודמות בעניינו בטענה לעיוות דין וחריגה מסמכות בנוגע לחישוב ריבית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 09/07/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4589/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עתירה נגד החלטות שיפוטיות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל החלטות שיפוטיות קודמות בעניינו בטענה לעיוות דין וחריגה מסמכות בנוגע לחישוב ריבית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4589/19

ישעיהו גולדין נ. בית המשפט העליון

העותר ביקש לבטל החלטות שיפוטיות קודמות בעניינו בטענה לעיוות דין וחריגה מסמכות בנוגע לחישוב ריבית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש מבג"ץ להתערב בהחלטות שיפוטיות קודמות שניתנו בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, בנוגע לחישוב ריבית על שכר עבודה. העותר טען כי נגרם לו עיוות דין וכי הערכאות הקודמות חרגו מסמכותן. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות, וכי המקרה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות כזו (כגון חוסר סמכות מובהק או שרירות קיצונית). בית המשפט הבהיר כי לערכאות הערעור יש סמכות רחבה לבחון סוגיות שעלו בפני הערכאה הדיונית, וכי לא נפל פגם בהליך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' וילנר, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ישעיהו גולדין

נתבעים

  • בית המשפט העליון
  • בית המשפט המחוזי בתל אביב
  • בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
  • יפה לאור
  • פנינה שלו
  • ענת בכר
  • שולמית רנן
  • עזבון המנוח ישראל ליפמן ז"ל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המקרה נדיר ומצדיק התערבות חריגה של בג"ץ כערכאת ערעור.
  • נגרם עיוות דין קיצוני הפוגע בזכויות חוקתיות (גישה לערכאות, קניין, חופש חוזים).
  • בית המשפט המחוזי פעל בחוסר סמכות בכך שדן בסוגיית הריבית למרות שהמשיבים לא חלקו עליה.
טיעוני ההגנה
  • המשיבים הכחישו בכתב ההגנה את טענת העותר בדבר הריבית המוסכמת.
  • בית המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכותו הערעורית לפי תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיבים חלקו על טענת העותר בדבר שיעור הריבית המוסכם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 28 לכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה
  • פסק הדין של בית המשפט המחוזי

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בע"ם 9172/18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • עתירה לבג"ץ
  • סופיות הדיון
  • ערכאת ערעור
  • ריבית והצמדה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4589/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: ישעיהו גולדין נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט העליון 2. בית המשפט המחוזי בתל אביב 3. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב 4. יפה לאור 5. פנינה שלו 6. ענת בכר 7. שולמית רנן 8. עזבון המנוח ישראל ליפמן ז"ל- באמצעות מנהל עזבון ר עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אליעד שרגא; עו"ד אדווה בן יוסף; עו"ד נועה פסקל פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. בעתירה זו, מבקש העותר לבטל את החלטת בית משפט זה ואת פסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתנו בעניינו. רקע 2. בבית המשפט לענייני משפחה התקבלה תביעתו של העותר בה ביקש כי יוצהר שהסכמי העסקה בינו לבין המנוח ישראל ליפמן ז"ל (להלן: המנוח) תקפים, וכי מכוחם הוא זכאי לשכר שהוסכם עליו. לצד זאת, נקבע כי לצורך חישוב הריבית לה זכאי העותר (שלטענתו היא ריבית גבוהה יותר מהריבית הבנקאית הרגילה), הוא רשאי לפנות להליך נפרד. בערעורים שהגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי העותר לא הציג כל ראיה בדבר שיעור הריבית שלטענתו הוסכמה בינו לבין המנוח, ומשכך יש לדחות את הטענה בנדון ולפסוק לטובתו ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. 3. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את טענותיו בעניין חישוב הריבית לה הוא זכאי. עוד נטען כי יורשי המנוח, הם המשיבים 7-4 (להלן: המשיבים), כלל לא חלקו על טענותיו של העותר בדבר הריבית, ומשכך בית המשפט המחוזי לא היה רשאי להידרש לסוגיה זו. בית משפט זה (השופט נ' הנדל) דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש העותר בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בקבעו כי הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי קבלת הבקשה אף לא לנדרשת על מנת למנוע עיוות דין. עוד צוין כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ראו: בע"ם 9172/18 פלוני נ' פלוני (16.4.2019)). העתירה דנן 4. לטענת העותר, המקרה הנדון הוא נדיר ומיוחד במינו, אשר מצדיק את הפעלת סמכותו של בית משפט זה להעניק לעותר סעדים מן הצדק לשם מניעת עיוות דין קיצוני אשר נגרם לו, לטענתו, בשל פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ובשל החלטת בית משפט זה. נטען כי החלטות אלה הובילו לפגיעה בזכויות החוקתיות של העותר, ובהן זכות הגישה לערכאות, זכות הטיעון וזכות הקניין, וכן נפגע עקרון חופש החוזים. 5. העותר מוסיף כי הוא מודע להלכה לפיה בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות שיפוטיות אחרות למעט במקרים נדירים ויוצאי דופן. ואולם, לשיטת העותר זהו בדיוק המקרה המצדיק התערבות כאמור, שכן ההחלטות בעניינו הובילו ל"עיוות דין הזועק לשמיים", והתקבלו בחוסר סמכות ובשרירות. כן נטען כי לעותר אין סעד חלופי מלבד פניה לקבלת סעד מבית משפט זה. דיון והכרעה 6. לאחר העיון בעתירה ונספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. כפי שציין העותר בעתירתו, ההלכות לפיהן בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות השיפוטיות השונות, ובכלל זה – על החלטותיו שלו כערכאת ערעור, ידועות ומבוססות היטב (ראו לדוגמא: בג"ץ 6507/18 ביטון נ' בנק ירושלים בע"מ (16.9.2018)). לא מצאתי כי המקרה הנדון נופל לגדרם של המקרים החריגים ביותר לכלל זה, שהם מקרים בהן החלטות שיפוטיות ניתנו בחוסר סמכות או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא "מינהלי טהור" (ראו: בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683 (1987); בג"ץ 4052/18 גיפשטיין נ' בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, (6.8.2018)). 7. העותר טוען אמנם כי קביעתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, מאחר שהמשיבים לא התנגדו בכתבי הטענות מצדם לטענת העותר בדבר הריבית המוסכמת בינו לבין המנוח. ואולם, עיון בסעיף 28 לכתב ההגנה שהוגש על-ידי המשיבים לבית המשפט לענייני משפחה (נספח ע/5 לעתירה) מלמד כי המשיבים הכחישו מכל וכל, כלשונם, את טענת העותר המפורטת בסעיף 56 לכתב התביעה (נספח ע/4 לעתירה) לפיה הוא זכאי, בין היתר, גם לריבית הגבוהה המוסכמת לטענתו. כמו כן, כפי שצוין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המשיבים ערערו על החישוב של הסכומים המגיעים למשיב בבית המשפט לענייני משפחה (ראו: פסקה 7 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי). מכל מקום, איני סבורה כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו, לכל היותר, הוא טעה באופן הפעלת שיקול דעתו בדבר הביקורת הערעורית (ואיני מביעה דעה בעניין זה). מעבר לכך, כידוע, תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש, או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין; בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד" (ההדגשה הוספה, י.ו.). נראה כי הדברים ברורים, ומהם עולה כי בית המשפט המחוזי מוסמך היה לקבוע כהבנתו אף לעניין סוגיית הריבית (וראו גם: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 89 (2012)). 8. לנוכח האמור, לא מצאתי לקבל את טענת העותר לפיה המקרה הנדון בא בגדר המקרים החריגים ביותר בהם בית משפט זה יתערב בהחלטות ערכאות שיפוטיות ולרבות בהחלטות בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור, ודין העתירה להידחות. לפנים משורת הדין, ואך משום שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בתמוז התשע"ט (‏9.7.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19045890_R01.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il