פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4588/05

אליהו חיים ליברטי נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד והתפרצות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/03/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4588/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד והתפרצות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4588/05

אליהו חיים ליברטי נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד והתפרצות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות שוד והתפרצות לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון. נגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל, בתוספת הפעלה של מאסר על תנאי קודם (מחציתו במצטבר), כך שסך תקופת המאסר עמדה על 28 חודשים. המערער ערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש ועל הפעלת המאסר המותנה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המערער הודה בשימוש באלימות כלפי המתלוננת כדי להשלים את הגניבה, וכי העונש שנגזר תואם את הסדר הטיעון ואת עברו הפלילי של המערער.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אליהו חיים ליברטי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הפעלת מאסר על תנאי מוצדקת שכן המערער הודה בשימוש באלימות כדי להתגבר על התנגדות המתלוננת.
  • העונש שנגזר מצוי בטווח הסכם הטיעון אליו הגיעו הצדדים.
טיעוני ההגנה
  • ערעור על חומרת העונש.
  • טענות נגד הפעלת המאסר המותנה במצטבר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיימו התנאים להפעלת המאסר המותנה בגין עבירת תקיפה לשם גניבה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון.
  • תסקיר שירות המבחן.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פ' 1318/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
28
חודשי מאסר על תנאי
8
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 4588/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4588/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אליהו חיים ליברטי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 27.3.95, בתיק פ' 1318/04, שניתן על ידי כבוד השופט ר' שפירא תאריך הישיבה: א' בניסן תשס"ו (30.3.2006) בשם המערער: עו"ד מוטי לוי בשם המשיבה: עו"ד ע' אופק פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 18.11.04, בשעת בוקר, פרץ המערער לגן-ילדים ונטל את תיקה של אישה שעבדה באותו מקום (להלן: המתלוננת). תיק זה הכיל תכשיטים, מכשיר טלפון נייד, כסף מזומן, פנקס שיקים, כרטיס אשראי ומסמכים אישיים. כאשר ניסתה המתלוננת להתנגד לגניבת ארנקה, הכה אותה המערער במרפקו והפיל אותה. בעקבות כך נמלט המערער מהמקום, ובכתב האישום שהוגש נגדו יוחסו לו עבירות שוד והתפרצות, לפי סעיפים 402(א) ו-407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו במסגרת הסכם טיעון, מכוחו עתרה המשיבה לגזור לו שנתיים מאסר, וכן להורות על הפעלתו במצטבר של עונש מאסר על-תנאי שעמד נגדו. הסנגור היה רשאי לעתור לשנת מאסר אחת בלבד, ולהפעלה חופפת, במלואה או בחלקה, של תקופת המאסר המותנה. לאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר על ידי שירות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 22 חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 12 חודשים, מחציתו במצטבר, כך שהמערער נכלא ל -28 חודשים. הערעור מופנה כנגד העונש. עיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, אולם לא נמצאה לנו עילה להתערב בעונש. באשר למאסר המותנה – הפעלתו של עונש זה הותנתה בעבירה נוספת שיבצע המערער ועניינה, בין היתר, "תקיפה לשם גניבה". והרי בעובדות כתב האישום בהן הודה המערער, נטען כי המתלוננת "ניסתה לקחת את התיק מהנאשם ואחזה ברצועה המחוברת לתיק", והוא דחף אותה תוך שהוא נותן לה מכה במרפקו ונמלט מהמקום. ואם נותר ספק מדוע נדרש המערער להפעיל כח, הוא הוסיף והודה (ראו סעיף 5 לעובדות כתב האישום) בכך ש"בשעת הגניבה, הוא ביצע במתלוננת מעשה אלימות, כדי למנוע את התנגדותה ... לגניבת התיק וכדי להתגבר על התנגדותה". מכאן, שעבירת הגניבה בה חטא המערער לא הושלמה עד שתקף את קורבנו, ובכך די כדי להצדיק את הפעלתו של המאסר המותנה. באשר לעונשו גופו – אכן, המערער הינו אדם צעיר, אולם כבר הספיק לצבור הרשעות אחדות הכוללות עבירות רבות, והוא אף נשא בעונש מאסר. בנסיבות אלו אין בעונש שנגזר לו חומרה כלשהי, ולא למותר להדגיש כי הוא מצוי בגדרו של הסכם הטיעון לו נתן המערער את הסכמתו. אשר על כן, דינו של הערעור להידחות, וכך אנו עושים. ניתן היום, א' בניסן תשס"ו (30.3.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05045880_O01.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il