פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4587/98
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט ע' ר' זועבי
העותרות: 1. פרחה שיבר
2. מרים גז-אביגל
3. רונית ולדומירסקי
4. נעמי לוינשטיין
נגד
המשיבים: 1. מנהל בתי הדין הרבניים
2. נשיא בית הדין הרבני הגדול
3. בית הדין הרבני הגדול
4. השר לענייני דתות
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: ט"ז בסיון תשנ"ט (31.5.99)
בשם העותרות: עו"ד ישעיהו אברהם
בשם המשיבים: עו"ד יהודה שפר
פסק-דין
במהלך ההתדיינות, ובעקבות הערות בית המשפט, נענו רוב הבקשות של העותרות. המשיבים התקינו נוהל חדש לנבחנים בבחינות לטוענים רבניים. בנוהל זה נקבעו סדרי הבחינה, ציון מעבר, זכות עיון בבחינה וכן זכות ערעור על תוצאות הבחינה. כמו כן קיבלו העותרות נתונים שביקשו ביחס לציונים שקיבלו בבחינות, אחוזי ההצלחה בבחינות של גברים ונשים, הפרטים הנוגעים להשמדה של מחברות הבחינה, ועוד. השאלה המהותית היחידה שנותרה שנוייה במחלוקת בין הצדדים היא שאלת הזכות לצלם את מחברות הבחינה, ולא רק לעיין בהן, לצורך הערעור או לצורך אחר. המשיבים מסרבים לאפשר צילום מחברות הבחינה, והם טוענים כי יש בחינות מקצועיות נוספות בהן אין לנבחנים זכות לצלם את מחברות הבחינה, קרי, בחינות לעורכי דין ולרופאים. העותרות טוענות כי יש הבדל מהותי, לעניין זכות הצילום, בין אותן בחינות, שהן בחינות במתכונת אמריקאית של בחינת רב-ברירה, לבין הבחינה לטוענים רבניים. אין אנו רואים צורך להכריע כעת במחלוקת זאת, שכן זה מקרוב (ביום 29.5.99) נכנס לתוקפו חוק חופש המידע, התשנ"ח1998-. העותרות שטענו לזכות הצילום של מחברות הבחינה גם קודם לכן, טוענות כי מכל מקום חוק זה מקנה להן זכות כזאת. אולם העותרות לא פנו אל המשיבים בבקשה לאפשר להן צילום מחברות הבחינה לפי חוק זה, והשאלה אם חוק זה מטיל חובה לאפשר צילום כזה לא נדונה על ידי המשיבים. אנחנו סבורים כי במצב זה אין הקרקע מוכנה להכרעה על ידי בית המשפט בשאלה זאת. העותרות יכולות לפנות כעת אל המשיבים ולבקש זכות צילום מכוח חוק חופש המידע, ואם לא ייענו, יהיו רשאיות לנקוט הליכים לפי חוק זה.
רשמנו לפנינו את הודעת ב"כ המשיבים כי מחברות הבחינה של העותרות שטרם הועברו לגניזה, יישמרו עד לאחר שהעותרות ימצו את הטיפול בבקשה לצלם את הבחינות.
כמו כן, אם העותרות ינקטו הליכים לפי חוק חופש המידע, במטרה לאפשר להן לצלם את מחברות הבחינה שלהן, אנו מקווים כי ההליכים יתנהלו במהירות, בהתחשב בזמן שעבר מאז הגישו את עתירתן.
לפיכך, ולאחר שהבקשות האחרות של העותרות נענו במהלך ההתדיינויות, ניתן וראוי לדחות את העתירה. העתירה נדחית. עם זאת בנסיבות המקרה מן הראוי לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות המשפט של העותרות. המשיבים ישלמו לעותרות את הוצאות המשפט בסכום כולל של 20,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ז בסיון תשנ"ט (31.5.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98045870.I11