פלוני נ. טיב עץ אבו חאטום בע"מ

4 בבית המשפט העליון עפ"ס 45857-08-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבות: 1. טיב עץ אבו חאטום בע"מ 2. קופרנינוה - סוכנות לביטוח (2010) בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כב' השופט סאמר ח'טיב) בת"א 51678-10-24 מיום 20.7.2025 בשם המערער: עו"ד נאסר דראושה פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופט ס' ח'טיב) בת"א 51678-10-24 מיום 20.7.2025 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעת נזקי גוף שהגיש המערער נגד המשיבות ביום 28.10.2024. בעקבות שתי בקשות ארכה מוסכמות שהגישו המשיבות, המועד להגשת כתב הגנה וחוות דעת רפואיות מטעמן הוארך עד ליום 4.4.2025. ביום זה הגישו המשיבות בקשה נוספת לארכה בת 30 ימים, וחרף התנגדות המערער בית המשפט נעתר לבקשה, תוך שציין כי מדובר ב"ארכה אחרונה". ביום 4.5.2025 הגישו המשיבות בקשת ארכה נוספת ל-30 ימים נוספים, או לחלופין לפיצול מועדי ההגשה כך שתינתן ארכה כאמור ביחס להגשת חוות הדעת הרפואיות. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע כי כתב ההגנה וחוות הדעת יוגשו עד ליום 4.6.2025. בקשת המערער לביטול החלטה זו נדחתה, תוך שבית המשפט קבע כי "מדובר בארכה אחרונה בהחלט". 2. ביום 8.6.2025, לאחר שחלף המועד וטרם הוגשו כתב ההגנה וחוות הדעת, הורה בית המשפט למערער להודיע את מבוקשו; למחרת, ביקש המערער שיינתן פסק דין בהיעדר הגנה. בהמשך היום הורה המותב למערער להגיש תצהיר לעניין הנזק. עוד באותו היום ניתנה החלטה נוספת, שבה ציין המותב כי כתב ההגנה – ללא חוות הדעת הרפואיות – הוגש ביום 8.6.2025, עובדה שנעלמה מעיניו בעת מתן ההחלטה הקודמת מאותו היום, ונוכח זאת שב וביקש מהמערער להודיע את מבוקשו. המערער עמד על בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה, ולחלופין ביקש למנוע מהמשיבות להגיש חוות דעת רפואיות מטעמן; בהחלטה בבקשה זו ציין המותב "עיינתי". ביום 11.6.2025 עתרו המשיבות להארכת מועד כך שחוות הדעת בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה יוגשו עד לאותו היום, וחוות הדעת בתחום הפסיכיאטריה תוגש עד ליום 18.6.2025. בהחלטה שניתנה למחרת, האריך המותב בדיעבד את המועד להגשת כתב ההגנה עד ליום הגשתו בפועל; נתן למשיבות ארכה להגשת חוות הדעת בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה עד ליום 15.6.2025; וכן התיר את הגשת חוות הדעת הפסיכיאטרית עד ליום 18.6.2025 (להלן: ההחלטה מיום 12.6.2025). 3. ביום 18.6.2025, ומשטרם הוגשה כל חוות דעת רפואית, ביקש המערער מהמותב להורות כי המשיבות מנועות מלהגיש חוות דעת רפואיות. לבסוף, שלוש חוות הדעת הרפואיות הוגשו ביום 19.6.2025, ובו ביום נתן המותב החלטה ב"פתקית" על גבי חוות הדעת, שבגדרה הורה: "לתייק". בהמשך, נתן המותב החלטה נוספת ב"פתקית", הפעם על בקשת המערער מיום 18.6.2025 ובה הפנה להחלטתו הקודמת מאותו יום; קרי ההחלטה לתייק את חוות הדעת (להלן: ההחלטות מיום 19.6.2025). 4. על רקע זה הגיש המערער ביום 6.7.2025 בקשה לפסילת המותב. לטענת המערער, המותב סייע אקטיבית למשיבות מספר פעמים באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים ומלמד על חוסר האובייקטיביות שלו. עוד הלין המערער על כך שבית המשפט נעתר לבקשות ארכה רבות מבלי לבקש את תגובתו ומבלי שהבקשות נתמכו בתצהיר. בין היתר, הלין המערער על ההחלטה מיום 12.6.2025, שבגדרה האריך המותב את המועד להגשת כתב ההגנה בדיעבד ומבלי שנתבקש ואף נתן ארכה ארוכה מזו שנתבקשה ביחס למועד הגשת חלק מחוות הדעת. מעבר לאמור, השיג המערער על שתי ההחלטות מיום 19.6.2025: ביחס לראשונה, הלין על כך שבית המשפט קיבל את חוות הדעת אף שחלף המועד להגשתן; וביחס לשנייה, טען שההחלטה הלקונית בבקשתו שלא לקבל את חוות הדעת מבטאת זלזול כלפיו. לשיטת המערער, רצף ההחלטות שתואר, לצד ההתעלמות מבקשותיו למתן פסק דין בהיעדר הגנה פוגעים במראית פני הצדק ומעידים על העדפה פסולה של המשיבות. 5. ביום 20.7.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות, תוך שחייב את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח. תחילה קבע המותב כי הבקשה מבוססת על תחושותיו הסובייקטיביות של המערער, שאינן מקימות עילת פסלות. המותב הדגיש כי ההחלטות שעליהן מלין המערער הן החלטות דיוניות-טכניות, שניתנו בשלבים מקדמיים של ההליך ועניינן אך במועדים להגשת כתב ההגנה וחוות הדעת. המותב הדגיש את שיקול הדעת הרחב שמסור לו בהחלטות שכאלה, בפרט בשלב קדם המשפט, ושאין בהן כדי ללמד על משוא פנים; בפרט, משטענות לגופה של התביעה טרם נדונו. המותב הבהיר שבניגוד לטענות המערער בדבר "סיוע אקטיבי" למשיבות כל שעשה הוא לממש את סמכותו לניהול ההליך ביעילות. כן נקבע, שאין לראות בכך שההחלטות שונות נוסחו באופן תמציתי משום זלזול במערער. המותב הדגיש שאין בחוסר שביעות רצונו של המערער מהחלטות דיוניות להקים עילת פסלות, וכן ציין כי ככל שלמערער השגות ערעוריות על החלטות דיוניות שונות עליו לפעול באפיקי הערעור שקבועים בדין. 6. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו שב המערער על עיקרי טענותיו בבקשת הפסלות. בעיקרם של דברים, המערער מלין על כך שהמותב האריך מספר פעמים את המועד להגשת כתב ההגנה וחוות הדעת, וקיבל לבסוף את כתב ההגנה ואת חוות הדעת לתיק חרף העובדה שהמועד להגשתם חלף. לשיטת המערער, המותב פעל בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בין היתר, כאשר נעתר לבקשות ארכה מבלי לבקש את תגובתו; העניק למשיבות סעדים שלא ביקשו; קיבל בקשות שהוגשו ללא תצהיר; ואפשר הגשת מסמכים חרף העובדה שהמועד להגשתם חלף. המערער מוסיף וטוען שהמותב הפר את החלטותיו שלו, כאשר קיבל בקשות ארכה חרף קביעתו המוקדמת שמדובר ב"ארכה אחרונה בהחלט". עוד נטען, כי החלטות המותב, ובפרט ההחלטות מיום 19.6.2025, ניתנו באופן לקוני שמביע זלזול במערער. המערער מפנה בטיעוניו לע"א 9021/10 נעימי נ' אלאב אופנה בע"מ (8.3.2011) (להלן: עניין נעימי), שבו מותב נפסל בשל מעורבות אקטיבית בהליך, וכנטען, אף בענייננו התערבות המותב לטובת המשיבות היא חריגה ומקימה עילת פסלות. בנוסף, מלין המערער על פסיקת ההוצאות לחובתו בהחלטת הפסלות, בפרט בשים לב לכך שהמשיבות לא ביקשו הוצאות, ורואה אף בכך אינדיקציה לחוסר האובייקטיביות של המותב. לבסוף נטען, שיש לפסול את המותב ולו מטעמים של מראית פני הצדק. 7. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). נסיבות כאמור לא מתקיימות במקרה דנן. נקודת המוצא לענייננו היא שרק לעיתים נדירות וחריגות טענות שמופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה יקימו עילת פסלות (עפ"ס 49674-02-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 ‏(6.4.2025‏)‏‏; עפ"ס 9046-12-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 ‏(‏28.1.2025‏)). טענות המערער, רובן ככולן, מכוונות כלפי אופן ניהול ההליך על ידי המותב, וכלפי החלטותיו הדיוניות. ברם, כידוע, החלטות דיוניות מסוג זה שנוגעות לאופן ניהול ההליך, לרבות קביעת מועדים, מסורות לשיקול דעתו של המותב ואין בהן כשלעצמן כדי להקים עילת פסלות; זאת, גם כשמדובר בצבר החלטות שאינן לרוחו של בעל דין (עפ"ס 54160-10-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 ‏(‏15.1.2026‏); ‏‏עפ"ס 12463-09-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 ‏(9.12.2024‏)). כאמור, ההחלטות שעליהן מלין המערער הן דיוניות במובהק ועיון בהחלטות אלו – אף בהצטברותן – אינו מקים חשש ממשי למשוא פנים, או מלמד על נעילת דעתו של המותב ביחס למי מהצדדים או לגופו של הסכסוך. 8. יתרה מכך, מרבית טענותיו של המערער – ובהן הטענות על כך שהמותב קיבל בקשות בלי לבקש תגובה ומבלי שנתמכו בתצהיר, וכן טענות על היעדר הנמקה או לקוניות יתר – הן טענות ערעוריות במהותן ואין מקומן בבקשת פסלות (עפ"ס 30489-05-25 בן צבי נ' אביטן, פסקה 5 ‏(15.6.2025‏); עפ"ס 31683-11-24 שגיא נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 7 (17.11.2024))‏. בנוסף, אין בידי לקבל את טענת המערער שהמותב "סייע אקטיבית" למשיבות, אלא כל שעשה הוא לתת החלטות דיוניות במסגרת ניהול קדם המשפט מתוך מגמה לאפשר את בירור המחלוקת לגופה. יצוין בהקשר זה שאין בעניין נעימי שאליו מפנה המערער כדי לסייע לו; זאת, שכן בעניין נעימי המותב הביא ראיות מיוזמתו מהליך אחד להליך אחר, תוך שהביע עמדה נחרצת ביחס לאחד מבעלי הדין בשל ראיות אלו. ברי אפוא כי אין ללמוד מעניין נעימי לענייננו. לבסוף, אף אין בטענות המערער לעניין ההוצאות שהוטלו עליו בהחלטת הפסלות כשלעצמן כדי להקים עילת פסלות, ובנסיבות לא מצאתי שיש בכך להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (עפ"ס 12720-03-25 כנאני נ' עזאיזה, פסקה 6 ‏(‏16.4.2025‏)‏; עפ"ס 72605-11-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 ‏(10.2.2025‏)).‏‏ 9. אשר על כן, לא מצאתי שנסיבות המקרה שלפניי מקימות עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ב' שבט תשפ"ו (20 ינואר 2026). יצחק עמית נשיא