נאדי מוחמד רקב נ. שר הפנים

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 96 / בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' דורנר העותרים: 1. נאדי מוחמד רקב 2. סאמיה רקב נגד המשיב: שר הפנים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ב בניסן התשנ"ז (29.04.97) בשם העותרים: עו"ד חאלד כבוב בשם המשיב: עו"ד יוכבד גנסין פסק-דין העותרת מס' 2 היא אזרחית ישראלית. העותר מס' 1 הוא בעלה. מבקשים הם משר הפנים, כי תוענק לעותר מס' 1 אזרחות ישראלית. נחה דעתנו, כי לא נפל כל פגם בעמדת המשיב, המסרב לבקשה, וזאת לאור הסיכון לשלום הציבור בישראל ובטחונו, כיוון שהורשע פעמיים בביצוע עבירות כנגד בטחון המדינה. רשמנו לפנינו עמדת המשיב, כי החלטת הסירוב היא לעת הזאת, וכי בחלוף מספר שנים יהא המשיב נכון לבחון את עניינו של העותר פעם נוספת, והכל בשים לב לנסיבות כפי שתתבררנה אז. הבנו מגב' גנסין, כי הדיון המחודש יחל למצער בחלוף שלוש שנים מהיום. כל אותה עת על העותר מס' 1 לשהות מחוץ לישראל (ברצועת עזה). אין בכך למנוע כניסה לישראל לעבודה, אם הוא יקבל אישור לכך ממפקד כוחות צה"ל באיזור. העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ב בניסן התשנ"ז (29.4.97), בפני באי כוח הצדדים. ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96045810.A02/דז/