אלכסנדר באיבסקי נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

פסק-דין בתיק ע"פ 4572/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4572/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: אלכסנדר ביאבסקי נ ג ד המשיב: מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה-אדומים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 25.5.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 29/10 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה-אדומים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 25.5.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 29/10. 1. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של בניה בלתי חוקית. התיק נקבע לשמיעה בבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה-אדומים בפני השופטת מאק-קלמנוביץ. ביום 25.5.2010, בפתח הדיון הראשון שנערך בתיק, ביקש המערער מהשופטת לפסול את עצמה וזאת בשל היותה אחייניתו של עו"ד גרשון מאק, אשר משרדו מייצג את הצד שכנגד בתביעה אזרחית שמתנהלת מזה שנים כנגד המערער ואשתו בבית משפט השלום בירושלים (להלן: ההליך המקביל). בהחלטתה, שניתנה במעמד הצדדים, דחתה השופטת את הבקשה בציינה כי העובדות הנזכרות בה לא היו מוכרות לה טרם הגשתה וכי אין לה כל מעורבות בתיקים המתנהלים על ידי משרד עו"ד גרשון מאק והיא איננה מכירה את לקוחותיו. 2. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני במסגרתו שב וטוען המערער כי קשרי המשפחה בין השופטת לעו"ד מאק מחייבים את פסילתה מלדון בעניינו. המערער מדגיש את חריפות הסכסוך המתברר בהליך המקביל, וטוען כי קיימת זהות ברקע העובדתי העומד ביסודם של שני ההליכים. לפיכך, סבור הוא כי גם אם השופטת לא היתה מודעת לקיומו של ההליך המקביל, הרי משהוסבה תשומת ליבה אליו, שוב לא תוכל עוד להתעלם ממנו והדבר ישפיע על הכרעת הדין בתיק זה. 3. דין הערעור להידחות. טענת הפסלות מבוססת על קרבת משפחה מדרגה שנייה בין השופטת לבין עורך דין שמשרדו מייצג צד להליך מקביל המתנהל בבית משפט אחר. בסיטואציה זו, עצם קיומה של קירבה משפחתית אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות כפי שיוסבר להלן: סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, (להלן: החוק) קובע, כי שופט לא יישב בדין ביודעו כי "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת"; סעיף 77א(א1)(2) לחוק קובע, בין היתר, כי שופט לא יישב בדין ביודעו כי "לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו". בעניינו, הקרבה המשפחתית נשוא בקשת הפסלות אינה בין השופטת לבא-כוחו של אחד הצדדים להליך, אלא ביחס לעורך דין שמשרדו מייצג בהליך אחר. גם אם סבור המערער כי לעו"ד מאק ישנו עניין בתוצאות ההליך הנוכחי עקב הזיקה בין ההליכים, הרי שאין מדובר ב"בן משפחה מדרגה ראשונה של השופט" כאמור בסעיף 77א(א1)(2) לחוק. לפיכך, נותר לבחון אך אם קמה עילת הפסלות הכללית המופיעה בסעיף 77א(א) לחוק ועניינה קיום נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (ע"פ 2894/08 מדינת ישראל נ' עוזי משען (לא פורסם, 22.7.2008); ע"פ 3739/09 עומר הלפרן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.7.2009); יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, 251-247 (2006)). במקרה דנן, כזכור, מדובר בקשר עקיף שהשופטת כלל לא היתה מודעת לקיומו עד שהובא לתשומת ליבה על ידי המערער. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי טיבם ואופים של היחסים יוצר חשש כאמור. באשר לטענת המערער כי הקרבה המשפחתית בין השופטת לעו"ד מאק פוגעת בתחושת הצדק ומדירה שינה מעיניו, הרי שהלכה היא כי אין בתחושתו הסובייקטיבית של המערער, כשלעצמה, כדי להקים עילה לפסילת שופט. תחת זאת, יש לבחון האם מבחינה אובייקטיבית קיים חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות המקרה הקונקרטיות (ראו: ע"פ 1623/08 אלירן דרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008); ע"פ 10663/07 שלמה איבגי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.2008)). בנסיבות המקרה, וחרף תחושתו הקשה של המערער, אין יסוד להניח כי בית המשפט אינו מסוגל לדון בתיק באובייקטיביות הנדרשת. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ב בתמוז התש"ע (4.7.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10045720_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il