זיקריאת אבו טהא נ. הכנסת

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת רות רונן העותרת: זיקריאת אבו טהא נגד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי; בקשת העותר למחיקת עתירה; תשובת המשיב 2 לבקשה למחיקת עתירה בשם העותרת: עו"ד רונן שקלרש בשם המשיב 2: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד יונתן נד"ב; עו"ד יונתן סיטון פסק-דין ממלא מקום הנשיא יצחק עמית: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותרת כי נורה על ביטול הרישא להגדרת המונח "תושב אזור" בסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. העותרת הינה ילידת ירדן אשר נרשמה בילדותה במרשם האוכלוסין של אזור יהודה ושומרון, והוראת השעה מונעת ממנה לקבל מעמד בישראל בניגוד לבני משפחתה. ביום 5.9.2022 ניתנה החלטה, לפיה העתירה תידון במאוחד עם עתירות אחרות התוקפות את חוקתיות הוראת השעה (בג"ץ 1777/22 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת הפנים ושבע עתירות נוספות). 2. ביום 8.7.2024 נערך דיון בכלל העתירות, וביום 9.7.2024 ניתן צו על-תנאי ביחס לסוגיות מסוימות שנדונו. בדיון מסר בא-כוח המשיבה 2 כי שר הפנים בוחן את האפשרות לפתור את עניינה הפרטני של העותרת, ולפיכך נקבע בהחלטה כי: "בשל כך שהמחלוקת נסבה בשלב הנוכחי על מקרה אחד, שנבחנת לגביו אפשרות לפתרון, לא נידרש לסוגיה זו, אולם נבהיר כי טענות הצדדים בהקשר זה שמורות להם". 3. ביום 27.10.2024 הגישה העותרת בקשה לחידוש ההליכים בעתירה ולמתן צו על-תנאי, משום שלא התקבלה החלטה באשר לבקשתה להסדיר את מעמדה בישראל. ביום 2.12.2024 הגיבו משיבי הממשלה, ועדכנו כי ביום 1.12.2024 נשלח לעותרת מכתב מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, בו נמסר כי בהמשך לבקשתה, החליט שר הפנים להעניק לה רישיון לישיבת קבע בישראל. עוד טענו משיבי הממשלה כי התפתחות זו מהווה שינוי עובדתי ומשפטי משמעותי ביחס לעתירה וכי היא מיצתה את עצמה. על כן, ביקשו כי נורה על מחיקת העתירה, תוך שמירת טענות העותרת ביחס להחלטת השר. ביום 5.12.2024 הודיעה העותרת כי אינה עומדת על עתירתה. בכלל כך, ביקשה כי נפסוק לחובת המשיבים הוצאות על הצד הגבוה, בשים לב לכך שאלמלא העתירה לא הייתה זוכה ברישיון לישיבת קבע; לכך שמיצתה הליכים טרם הגשת העתירה; לכך שלא השתהתה בהגשת העתירה; ולכך שהשקיעה משאבים רבים בהתנהלות המשפטית מול המשיבים. עוד מסרה כי בכוונתה לעתור כנגד החלטת השר להעניק לה רישיון ישיבת קבע חלף אזרחות בהליך אחר. ביום 1.1.2025 הגיבה המדינה לבקשת העותרת לפסיקת הוצאות והותירה את ההחלטה בנושא לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת, ביקשה שאם אכן ייפסקו הוצאות, אלו יהיו על הצד הנמוך משום שלא נדרשה הכרעה שיפוטית ומשום שהמענה שניתן על ידי המשיבים שונה מהסעד שנתבקש במסגרת העתירה. 4. משאלו הם פני הדברים, העתירה התייתרה ואנו מורים על מחיקתה בזה. כל הטענות שמורות לצדדים. במכלול נסיבות העניין, ומשום שנקל לקבוע שהעתירה הניעה את המשיב 2 לפעולה, המשיבים ישלמו לעותרת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ש"ח (ראו והשוו: בג"ץ 7715/15 עבידיה נ' שר הפנים (8.3.2017)). 5. אגרה תוחזר על פי התקנות. ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ה (19 ינואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת