מחמוד כבהא נ. משרד הפנים "סניף חדרה"

פסק-דין בתיק בג"ץ 4558/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4558/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. מחמוד כבהא 2. היאם יונס כבהא נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים "סניף חדרה" 2. שר הפנים "ירושלים" עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אגבאריה בלאל בשם המשיבים: עו"ד רועי-אביחי שויקה פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים, כי תינתן החלטה בבקשתם לאיחוד משפחות מיום 13.11.01 ומיום 1.11.06. 2. לפי הנטען בעתירה, העותרת 2, אזרחית ותושבת מדינת ישראל, נישאה לעותר 1, תושב האזור, ביום 27.5.98. לטענת העותרים, ביום 27.7.98 הוגשה על-ידם בקשה לאיחוד משפחות. בחודש דצמבר 2001 זומנו למשרד הפנים לשימוע, ונאמר להם כי בקרוב תתקבל תשובה בעניינם. ביום 12.5.02, פנו פעם נוספת למשרד הפנים, ונמסר להם כי בקשתם עדיין בטיפול. ברם, עד היום לא נתקבלה כל תשובה. העותרים מציינים, כי כל המסמכים הקשורים בעניינם, ובכלל זאת אישורים והזמנות שניתנו על-ידי המשיבים, נמצאים בידי עורך-דין פלוני, שבשמו הם נוקבים. 3. המשיבים טענו מצידם כי המדובר בעתירה מוקדמת, שלא מוצו בה ההליכים, וכי על כן יש לדחותה על הסף. בתגובתם ציינו, כי על אף דברי העותרים, מבדיקה שנעשתה במחשבי משרד הפנים, לא נמצא כי הוגשה מטעמם בקשה כלשהי בענין איחוד משפחות. 4. ביום 24.7.07 נתבקשו העותרים להגיש תשובה לתגובת המשיבים, בתוך 15 ימים, ולהתייחס בגדרה לטענה כי העתירה מוקדמת. העותרים לא מילאו אחר החלטה זו, ותחת זאת, בחלוף כחודש ומחצה, ביום 5.9.07, הגישו "בקשה למתן החלטה ולקביעת מועד דיון". בעקבות זאת, ביום 18.9.07, נתבקשו העותרים, בשנית, להגיב באופן ענייני לטענת המשיבים, בתוך 7 ימים. 5. הפעם השיבו העותרים, כי בקשותיהם השונות למשרד הפנים הוגשו על-ידי אותו עורך דין פלוני, אשר ייצגם באותה עת. הם מציינים כי פנו אליו טלפונית, והובטח להם כי הבקשות שהגישו ותשובות משרד הפנים, יועברו לידם. הם מוסיפים וטוענים, כי הגיעו בלוויית אותו עורך-דין למשרד הפנים מספר פעמים, וכי נמסר להם שם כי עניינם מצוי בטיפול גורמי הביטחון. 6. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. העותרים לא ביססו כהוא זה את טענתם כי פנו מספר פעמים למשרד הפנים בקשר לבקשה רשמית שהגישו, לטענתם, לאיחוד משפחות. המדינה, הנהנית מחזקת התקינות בהעדר הוכחה לסתור, טוענת כי ברישומיה אין זכר לבקשה כלשהי לאיחוד משפחות שהוגשה על ידי העותרים. עוד יש לציין כי בתשתית העובדתית שהניחו העותרים בעתירתם ביחס להגשת בקשותיהם למשרד הפנים ומועדי הבקשות קיימות אי התאמות בולטות המעלות, כשלעצמן ספקות לגבי מידת הביסוס של התשתית העובדתית המוצגת על ידם. העותרים לא צרפו כל מסמך שהוא שיש בו כדי לאשש את טענותיהם בדבר הגשת בקשה מטעמם למשרד הפנים. טענתם כי מסמכים רלבנטיים נמצאים בידי עורך דין פלוני גם היא לא קרמה עור וגידים באמצעות נסיון להמציא את אותם מסמכים. לאור כל האמור, המסקנה המתבקשת היא כי לא הונח בסיס לפנייה לבית משפט זה לקבלת סעד, וחל במקרה זה העקרון כי בית משפט זה לא יזקק לעתירה קודם שהעותר מיצה את סעדיו ברשות המוסמכת. לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, י' בטבת תשס"ט (6.1.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07045580_R06.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il