נחמני נ' מזכירות בית משפט השלום טבריה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4553/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון העותר: יעקב נחמני נ ג ד המשיבים: 1. מזכירות בית משפט השלום טבריה 2. מזכירות בית המשפט השלום בית שאן 3. אשר בן סבו עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' אלרון: לפנינו עתירה להורות למזכירויות בתי משפט השלום בטבריה או בבית שאן לקבל כתב תביעה שהוגש על ידו ונדחה לטענתו מהמרשם. כעולה מהעתירה, העותר משמש לטענתו כגבאי בית כנסת בבית שאן, והגיש בשם בית הכנסת תביעה לבית משפט השלום בבית שאן בת"א 65824-05-20, למתן צו מניעה להפסקת ביצוע עבודות בניה בלתי חוקיות המהוות מטרד למתפללי בית הכנסת. תביעה זו נמחקה בהסכמת הצדדים בפסק דינו של בית משפט השלום (השופט א' ספדי) מיום 8.6.2021, על רקע קיומו של צו הפסקת עבודה שהוצא כלפי אותן עבודות על ידי מהנדס העיר בית שאן ביום 3.6.2021. אולם, שבועות ספורים לאחר מכן הגיש העותר ערעור על פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה, בטענה שבפועל העבודות נמשכו. דיון בערעור התקיים ביום 31.5.2021, במסגרתו הסכים העותר למחיקתו בכפוף להגשת תביעה חדשה לבית משפט השלום המוסמך. למחרת, הגיש העותר תביעה חדשה לבית משפט השלום בטבריה (השופט ס' ח'טיב), אשר נמחקה בהחלטתו בת"א 2135-06-21 מיום 9.6.2021, תוך שציין בתמצית כי התביעה הוגשה בניגוד להוראות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018 (להלן: התקנות), וכי באפשרות העותר להגיש תביעה חדשה בהתאם לתקנות. עד כמה שניתן להבין מהעתירה, העותר, שאינו מיוצג, טוען כי ניסה להגיש לבית משפט השלום בטבריה ולבית משפט השלום בבית שאן כתב תביעה דומה בעיקרו לזה האחרון שהגיש, תוך שהוסיף טענה נוספת בדבר זיקתו לבית הכנסת – אולם, הוא נתקל בסירוב מצד מזכירויות בתי המשפט לפתוח את ההליך. על רקע זה, הגיש העותר את העתירה שלפנינו, במסגרתה מבקש כי נורה למזכירות בית משפט השלום בטבריה – או לחילופין, לבית משפט השלום בבית שאן – לקבל את כתב התביעה שהגיש. 6. דין העתירה להידחות על הסף בהיותה נעדרת תשתית עובדתית בסיסית הנחוצה להכרעה בה, וכן מחמת אי מיצוי הליכים. בפרט, לא צוין בעתירה מתי ניסה העותר להגיש את תביעתו, מיהו הגורם שסרב לקבלה, ולא ניתן להבין ממנה אם העותר ביקש להגיש מסמך נוסף לתביעה שכבר הגיש – או שמא ניסה להגיש תביעה חדשה וזו נדחתה מהמרשם. אם אכן מדובר בהחלטת מזכירות בית המשפט לסרב לקבל כתב תביעה חדש, הרי שעל פני הדברים החלטה מעין זו אכן מעוררת קושי משמעותי. זאת, מאחר שככלל "הליך בבית משפט ייפתח בהגשת כתב תביעה" (תקנה 9 לתקנות) – ואין בסמכות מזכירות בית המשפט לסרב לכך: לא לפי הדין שקדם למועד תחולתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ולא לפי הדין הקיים (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 107 (מהדורה 13, 2020)). מכל מקום, דומה כי היה באפשרות העותר להשיג על החלטות מזכירות בית המשפט בפני הרשם, וממילא לא היה מקום להקדים ולהגיש את העתירה שלפנינו בטרם עשה כן (ראו למשל ע"א 584/89 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע״מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, 260–261 (1990)). בשולי הדברים יוער כי מעיון במערכת "נט המשפט" בתיק בת"א 2135-06-21, עולה כי לאחר שהורה בית משפט השלום על מחיקת התביעה, העותר השיג על כך לנשיא בתי משפט השלום במחוז צפון (הנשיא ד' פורת), אשר דחה את השגתו ביום 15.6.2021, תוך שהדגיש כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של שופטי בתי משפט השלום. חרף האמור, אף לאחר החלטה זו העותר נמנע מלהגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום בעניין מחיקת תביעתו – וטעמיו עימו. סוף דבר, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באב התשפ"א (‏26.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21045530_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il