וישנבצקי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4545/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. טטיאנה וישנבצקי 2. איריס לוי 3. אורלי אלמוג 4. אורי נחמן נ ג ד המשיבות: 1. ממשלת ישראל 2. הכנסת עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד ולנטינה נלין פסק-דין השופטת ע' ברון: לפנינו עתירה נוספת המופנית נגד פעולות הננקטות לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה. עניינה של העתירה בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 8) (הארכת תוקף), התשפ"א-2021, שנועדה להאריך את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 עד ליום 31.12.2021 (להלן: הצעת החוק וחוק הסמכויות, בהתאמה). במסגרת העתירה התבקשנו להורות למשיבות לפעול בהתאם להוראות תקנון הכנסת והנחיות היועץ המשפטי לממשלה בהליכי חקיקת הצעת החוק. וכן התבקשנו להורות למשיבות לפרסם תזכיר חוק ולאפשר לציבור להעיר את הערותיו בנושא למשך 21 יום לפחות. לבסוף, התבקשנו להורות למשיבות להסיר את הצעת החוק מסדר היום של מליאת הכנסת או ועדות הכנסת ולהורות שהצעת החוק לא תועלה לדיון במליאת הכנסת או בוועדותיה, וזאת עד לפרסום תזכיר חוק וקבלת הערות הציבור כאמור. העתירה הוכתרה כבהולה בשל כך שמליאת הכנסת עשויה להתכנס ולהעלות את הצעת החוק לדיון בקריאות שנייה ושלישית, והעותרים מציגים עצמם ככאלו שנפגעו וממשיכים להיפגע בעקבות ההגבלות שהוטלו מכוח חוק הסמכויות. במסגרת העתירה העותרים מוחים על כך שהממשלה פעלה בהתאם לסעיפים 81(ג) ו-88(ב) לתקנון הכנסת (6.4.2021), וביקשה מוועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק ולדון בה בקריאה שנייה ביום הנחתה על שולחן הכנסת; לשיטת העותרים, חוק הסמכויות יצר שינוי בשיטת הממשל הישראלית ולכן לעמדתם יש לדון בהצעת החוק בצורה יסודית ומעמיקה ואין לקדם את הליכי חקיקתה בעזרת מנגנונים המקצרים הליכי חקיקה. כמו כן, העותרים סבורים כי בהינתן שקיימת תחלואת קורונה "מינימלית" כלשונם, אין צורך בזירוז הליכי חקיקת הצעת החוק; וכי בהתחשב בסוגיות שבהן הצעת החוק עוסקת, זירוז כאמור מהווה הפרה לא סבירה ולא מידתית של זכויות יסוד. העותרים מדגישים שהצעת החוק לא פורסמה באתר החקיקה הממשלתית, ולא ניתנה לציבור אפשרות להעיר את הערותיו לגביה. זאת, על אף שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה 2.3005 "טיפול בהצעות חוק ממשלתיות" (5.3.2018) מבהירה שישנה חשיבות להערות הציבור עבור תקינות הליך החקיקה. לבסוף, העותרים מסבירים שלנוכח העובדה שהצעת החוק קודמה במהירות, לא היה באפשרותם למצות הליכים כנדרש. דין העתירה להידחות, אף בלא להידרש לתשובת המשיבות. ראשית ייאמר כי מדובר בעתירה כללית וכוללנית, החסרה תשתית עובדתית קונקרטית הקושרת בין הפגיעות החוקתיות הנטענות לבין הליך חקיקת הצעת החוק, והעתירה אף נעדרת תצהיר לתמיכה בטענות העותרים; ודי בכך על מנת לדחותה. שנית, יש לדחות את העתירה גם מן הטעם שלא מוצו הליכים כנדרש: "כידוע, טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו. מיצוי הליכים הינו תנאי סף להיזקקות בית משפט לעתירה נגד רשות, בין היתר מאחר שייתכן כי פנייה מוקדמת תייתר את ההתדיינות המשפטית; וכן משום שפנייה כאמור תסייע לחדד את המחלוקת שבין הצדדים ותאפשר למקד את התשתית העובדתית והמשפטית הדרושה לצורך ביקורת שיפוטית" (בג"ץ 3265/21 אבו עיד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (27.5.2021)). כפי שצוין, העותרים פטרו עצמם מלמצות הליכים בטענה כי לא היה באפשרותם לעשות כן משום קצב ההתדיינות בהצעת החוק, ואולם אין בידינו לקבל טענה זו. אמנם ייתכנו מקרים מיוחדים שבהם ניתן יהיה לחרוג מחובת מיצוי הליכים, כך למשל אם מתעוררת בעתירה סוגיה בעלת דחיפות מיוחדת (בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (24.1.2021)). אלא שבמקרה דנן העותרים לא הצביעו על טעם מבורר שבגינו יש לחרוג מחובת מיצוי ההליכים ודי בכך בכדי לדחות את העתירה על הסף. מכל מקום, גם לגופה העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו. ההלכה הנוהגת היא כי ככלל בית משפט זה יימנע מלהתערב בהליכי חקיקה של הכנסת בעודם בעיצומם, וטענות נגד דבר חקיקה, לרבות ביחס להליכי חקיקה כבענייננו, ייבחנו רק לאחר השלמת הליך החקיקה (בג"ץ 9327/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 5 (10.12.2017)). למעלה מן הצורך יוער כי בניגוד לנטען על ידי העותרים, על פניו הצעת החוק איננה מגלה סוגיה מורכבת המצדיקה התערבות בהליכי חקיקתה. זאת משעה שמדובר בהצעת חוק שהיא טכנית במהותה, העוסקת בהארכת תוקפו של חוק הסמכויות; ועניינו של חוק הסמכויות נדון בהרחבה במליאת הכנסת ואף בבית משפט זה יותר מפעם (ראו למשל: בג"ץ 6774/20 גרטל נ' ממשלת ישראל (30.9.2020); בג"ץ 5469/20 אחריות לאומית ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל (4.4.2021)), וניתנה לציבור אפשרות להביע את עמדתו לגביו. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"א (‏29.6.2021). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21045450_G01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il