ד"ר ערן ישעיהו אלמגור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4542/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון העותר: ערן ישעיהו אלמגור נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. אוניברסיטת בן גוריון בנגב עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים; בקשה להוספת טענה לעתירה בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. לפנינו עתירה המופנית כלפי החלטות בית הדין הארצי לעבודה מיום 2.6.2021 ומיום 17.6.2021 (השופטים א' איטח (ס"נ), ל' גליקסמן, ו-ח' אופק-גנדלר, ונציגי הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו-ש' ויצמן) ב-ע"ע 22774-06-20 (להלן: בית הדין הארצי). בגדרן של החלטות אלה נדחו בעיקרן בקשות שהגיש העותר לתיקון פרוטוקול הדיון שנערך בבית הדין הארצי. במסגרת העתירה מבוקש כי נורה על ביטול ההחלטות ועל תיקון הפרוטוקול, וכן מתבקש צו ביניים שיורה לבית הדין הארצי שלא ליתן פסק דין בערעור המונח לפניו עד להכרעה בעתירה. 2. העותר פוטר לטענתו באופן בלתי חוקי מאוניברסיטת בן גוריון, שם שימש כמרצה וחוקר, ועל הרקע הזה הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (להלן: התביעה ו-בית הדין האזורי, בהתאמה). במסגרת התביעה התבקש צו שימנע את פיטורי העותר, כמו גם סעדים נוספים – כספיים ואחרים. בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 7.5.2020 נדחתה התביעה (סע"ש 21190-09-14; השופט י' כהן ונציגת הציבור ר' מצרי). על החלטה זו הגיש העותר ערעור, וביום 19.4.2021 נערך דיון בערעור בבית הדין הארצי. לבקשת העותר הותר לו להקליט את הדיון, תוך שהובהר כי הקלטת הדיון לא תיחשב פרוטוקול הדיון (וראו החלטה מיום 14.4.2021). חרף זאת, ביום 29.4.2021 ביקש העותר לצרף לתיק הערעור בבית הדין הארצי את תמליל ההקלטה על מנת שישמש כפרוטוקול הדיון – תוך שטען כי הפרוטוקול שהוקלד אינו משקף את תוכן הדיון, וכי הטעויות בפרוטוקול נוגעות לליבת הטענות. העותר פירט בבקשה את "הטעויות, ההשמטות או אי הדיוקים החשובים" שנפלו לטענתו בפרוטוקול הדיון – 79 במספר. 3. בהחלטה מיום 2.6.2021 דחה בית הדין הארצי את הבקשה בעיקרה. בית הדין הבהיר כי לפי סעיף 68ב(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), הכלל הוא שהקלטת דיון מטעם בעל דין ותמלול ההקלטה לא ייחשבו פרוטוקול הדיון. בית הדין הארצי הוסיף כי אין חובה שהפרוטוקול ישקף כל אמירה והערה שנאמרה במהלך הדיון, ודי בכך שישקף בצורה מרוכזת ותמציתית את עיקרי הדברים שנאמרו; ועוד הובהר כי אין להיעתר לבקשות לתיקון פרוטוקול שעניינן בזוטי דברים, בתיקונים מכבידים או מיותרים שאינם תורמים להבנת הטיעון. בשים לב לאמור הורה בית הדין הארצי על עריכת 13 מתוך 79 התיקונים שהתבקשו; זאת, תוך שציין כי בעריכת תיקונים אלה יהיה כדי להעמיד את הפרוטוקול על דיוקו. שאר התיקונים שהתבקשו נדחו, ובתוך כך: תיקוני שגיאות כתיב; תיקונים שמהותם הוספת גרשיים כסימן לציטוט; תיקונים שמהותם השלמת תוכן של ציטוט, כאשר מופיעה הפנייה למקור הציטוט; ושני תיקונים שנקבע כי אינם ברורים. נוסף על כך נדחו בקשות לעריכתם של תיקונים שלגביהם נקבע כי הם "מהווים חזרה על דברים שנאמרו, אינם מהותיים או אינם נחוצים להבנת הטיעון, משזה ניתן להבנה לאור ההקשר הכולל, כלל טענות הצדדים ו/או לאור הכתוב בשורות הקודמות או העוקבות". בהמשך לכך הגיש העותר בקשה לעיון מחדש בהחלטה בעניין הפרוטוקול; ובין היתר נטען כי בית הדין הארצי לא הכריע בבקשת העותר לצירוף תמליל ההקלטה לתיק (גם אם לא כפרוטוקול). בהחלטה מיום 17.6.2021 דחה בית הדין הארצי אף בקשה זו, ובתוך כך גם צוין כי התמליל לא צורף לבקשה הראשונה; וכי שלא כטענת העותר, הבקשה לצירוף התמליל נדונה והוכרעה במפורש בהחלטה מיום 2.6.2021. נקבע כי טענות העותר בבקשה השנייה מהוות, רובן ככולן, חזרה על טענות שכבר נדחו, או שהן טענות ערעוריות באופיין, ומשכך יש לדחותן. 4. על צמד החלטות אלה נסבה העתירה שלפנינו. כפי שנזכר לעיל, העותר מבקש כי נורה על ביטול ההחלטות; על הכללת תמליל ההקלטה בתיק בית הדין הארצי; ועל תיקון הפרוטוקול כמבוקש על ידו ובהתאם לתמליל. לטענת העותר, בית הדין הארצי דחה את רוב התיקונים שהתבקשו ואת המשמעותיים שבהם, ובעשותו כן הותיר על כנו פרוטוקול דיון שאינו משקף את תוכן הדיון ואת מהלכו; זאת בניגוד להוראת סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט, הקובע בין השאר כי על הפרוטוקול לשקף "את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט". לעמדת העותר, מדובר בטעות שהצדק דורש את תיקונה, משום שהיא פוגעת בזכות דיונית העומדת לו ובאפשרות כי ייעשה בעניינו משפט צדק. העותר מדגיש כי בית הדין הארצי סירב לדון בבקשה לכלול את תמליל הקלטת הדיון בתיק, אף שלא כפרוטוקול, והוא סבור כי ההחלטה שלא לדון בבקשה זו שגויה מן היסוד. כשבוע לאחר הגשת העתירה הגיש העותר לבית משפט זה "בקשה להוספת טענה לעתירה". בגדרי הבקשה הסביר העותר כי חלקו האחרון של הדיון בבית הדין הארצי לא הוקלד ולא נכלל בפרוטוקול הדיון, וזאת בהסכמת הצדדים. אלא שהעותר, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, לא הבין את משמעות ההסכמה – ועתה הוא מבקש כי נורה שחלק זה של הדיון שהוקלט ותומלל ייכלל אף הוא בפרוטוקול הדיון. 5. לאחר עיון בעתירה ובבקשה להוספת טענה, על נספחיהן, הגענו לכלל דעה כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבות בהחלטותיהן של ערכאות אלה תיעשה במשורה ובמקרים נדירים בלבד, שבהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: בהחלטה נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ושורת הצדק מחייבת בנסיבות המקרה התערבות שיפוטית (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 2349/20 שוורץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (6.4.2020)). אמות המידה האמורות אינן מתקיימות במקרה שלפנינו; והדברים מקבלים משנה תוקף משמדובר בעתירה המופנית כנגד החלטות ביניים של בית הדין הארצי, המתמצות בעניין דיוני של תיקון פרוטוקול (בג"ץ 541/09 בן צבי [זיידנר] נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (4.2.2009)). בית הדין הארצי בחן את התיקונים שהתבקשו בפרוטוקול הדיון, נעתר לחלק מהבקשות, ודחה את האחרות בהחלטה מנומקת. מדובר בעניין דיוני מובהק, הנטוע היטב במתחם שיקול הדעת הנתון לערכאה שניהלה את הדיון, ואין כל הצדקה להתערבותנו בנדון (השוו: בג"ץ 8395/20 זינגר נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 7 (10.3.2021); בג"ץ 2349/20 שוורץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (6.4.2020)). הטענות שמעלה העותר בהקשר זה בעתירתו הן בעלות אופי ערעורי גרידא, ודי בכך כדי להביא לדחיית העתירה. 6. למעלה מן הצורך יצוין, כי אף לגופו של עניין לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהחלטות בית הדין הארצי. עיקר התיקונים שהתבקשו בפרוטוקול נחזים כשוליים וטכניים גרידא, ובכל מקרה חסרי חשיבות לצורך הבנת הדברים שנאמרו בדיון. בקשתו של העותר לתיקון הפרוטוקול מונה עשרות רבות של תיקונים הנסבים על שגיאות כתיב, פליטות קולמוס, והכללת תוכנם של ציטוטים חלף הפנייה למקור הציטוט; ואין זאת אלא שמדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית שבדין נדחתה בעיקרה (השוו: רע"א 2623/14 מיטרי נ' דוברונסקי, פסקה 8 (7.5.2014); רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (15.7.2010)). אין מקום אף לטענת העותר שלפיה היה על בית הדין הארצי לאפשר לו לצרף את תמליל הדיון לתיק "אף שלא כפרוטוקול". העותר עצמו הודה כי מטרת צירוף התמליל לתיק היא תיקון הפרוטוקול על פיו; ומשנקבע כי אין מקום לתיקון הפרוטוקול, ממילא אין מקום לצירוף התמליל. בכל הנוגע לבקשת העותר כי נורה שחלקו האחרון של הדיון, שהוקלט ותומלל, ייכלל בפרוטוקול – עיון בעתירה ובנספחיה מעלה כי בקשה כאמור לא הוגשה לבית הדין הארצי, וכבר משום כך אין מקום להידרש לה בגדרה של עתירה זו. 7. התוצאה היא שהעתירה נדחית על הסף, וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. בשים לב לכך שלא היה מקום להגשת העתירה, העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ז באב התשפ"א (‏26.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 21045420_G01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il