עו"ד וליד חליאלה נ. המועצה המקומית כפר משהד

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 454/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עו"ד וליד חליאלה נ ג ד המשיבה: המועצה המקומית כפר משהד ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.1.2020 בע"א 69260-03-19 אשר ניתנה על ידי כב' השופט ע' טאהא בשם המערער: עו"ד מחמיד חוסיין בשם המשיבה: עו"ד חן רשף פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 8.1.2020 בע"א 69260-03-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית בסך 2,400,000 ש"ח שהגיש המערער, עורך דין במקצועו, בגין יתרת חוב המגיעה לו לטענתו בשל שירותים משפטיים שסיפק למשיבה. ביום 12.2.2019 דחה בית משפט השלום בבית שאן (השופט א' ספדי) את התביעה בקובעו כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי הוא זכאי לסכומים נוספים מעבר לאלה ששולמו לו על ידי המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר נותב לדיון בפני הרכב תלתא בראשותו של השופט ע' טאהא. הדיון בערעור נקבע ליום 10.11.2019 והתקיים במועד זה על ידי השופט ע' טאהא כדן יחיד. בפתח הדיון החל בא כוח המערער בהרצאת טענותיו ובהמשך לכך ניתנה זכות טיעון למערער אולם בית המשפט קבע כי "המערער חוזר על טענות בא כוחו". 2. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, בשלב זה הציע המותב למערער הצעה הנוגעת להמשך ניהול ההליך, ולאחר הפסקה שבמהלכה התייעצו המערער ובא כוחו, השיב בא כוח המערער לבית המשפט כי ההליך נוהל בעבר על ידי בנו של המערער, אשר אינו נוכח בדיון, וכי עליו להיוועץ עמו טרם קבלת החלטה. כמו כן, הוסיף בא כוח המערער והעיר כי "היתה החלטה [...] של כב' הנשיא, שהדיון יתקיים בהרכב". על רקע זה, הפסיק בית המשפט את הדיון וציין "אכן הערעור צריך להישמע בפני הרכב של שלושה שופטים ולא בפני שופט דן יחיד" והביע צער על כך שבא כוח המערער לא העלה את הנושא בפתח הדיון. בנסיבות אלו, קבע השופט ע' טאהא את התיק לדיון בהרכב בראשותו ביום 20.1.2020. 3. בחלוף כחודשיים, ביום 5.1.2020, הגיש המערער בקשה לפסול את השופט ע' טאהא מלהוסיף ולדון בעניינו וטען כי במהלך הדיון "הביע מראש את עמדתו שיש לדחות את הערעור [...] בטרם שמע אפילו טיעון אחד מפי ב"כ המערער". עוד טען המערער כי במהלך הדיון גילה המותב חוסר סבלנות כלפיו, ציין עובדות שגויות ביחס לפסק דינו של בית משפט השלום וכן התבטא בצורה לא ראויה באומרו, בין היתר, כי "המערער חטף הוצאות של 35,000 ש"ח בבית משפט השלום, האם הוא רוצה לחטוף יותר?". לבסוף, טען המערער כי קיום הדיון בדן יחיד וקביעתו לדיון נוסף בהרכב בפני השופט ע' טאהא הם "פגמים שורשיים של אי ידיעת הסמכות העניינית" ושל פרטי ההליך אשר בצירוף כלל נסיבות העניין "נוטעים בלב המערער חוסר אמון בכבוד השופט טאהא וביכולתו המקצועית להכריע בטענות הערעור". 4. בית המשפט דחה, כאמור את הבקשה בקובעו "אכן, בפתח הדין שנקבע בטעות לפניי כדן יחיד הבעתי עמדה מקדמית שלפיה סיכויי הערעור אינם גבוהים ואף המלצתי למערער למשוך את הערעור". עם זאת, הוטעם כי מדובר בעמדה מקדמית בלבד המבוססת על קריאת התיק ועיון בסיכומי הצדדים, שהבעתה התחייבה מתוקף תפקידו של בית המשפט ועל מנת לחסוך מהצדדים הוצאות מיותרות ולייתר את הצורך בכתיבת פסק דין. הודגש כי אין להסיק מכך שדעתו של בית המשפט "ננעלה" או כי "ההמלצה תהפוך אוטומטית לפסק דין". לבסוף, נקבע כי המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח. 5. מכאן הערעור דנן, בו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא בכל הנוגע לאופן בו ניהל השופט ע' טאהא את הדיון שהתקיים ביום 10.11.2019 ולהתבטאויותיו במסגרתו, אשר מעידים לשיטתו כי גיבש עמדה נחרצת נגד המערער. כמו כן מדגיש המערער כי בשים לב לכך שהמותב סבר במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.11.2019 שהסמכות להכריע בערעור נתונה לו כדן יחיד – ולא כי מדובר בישיבת קדם ערעור – לא ניתן לומר כי המלצתו למערער לחזור בו מן הערעור היא עמדה מקדמית בלבד. 6. המשיבה, שהגישה תגובה מטעמה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנגדת לקבלת הערעור וסומכת את ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לטענתה, התנהלותו של המותב בנסיבות העניין אינה מקימה עילת פסלות, אף לא בקירוב, והיא מוסיפה כי אין להלום את טענת המערער לפיה לא ניתן לו פתחון פה מספיק בשים לב לכך שכלל לא הגיש סיכומים בערעור. עוד טוענת המשיבה כי לא נפל דופי בהתבטאויות המותב במהלך הדיון וכי מכל מקום לו סבר המערער כי יש בהן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים היה עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון פרוטוקול. לבסוף, המשיבה סבורה כי ראוי היה לדחות את בקשת הפסלות שהגיש המערער על הסף בשל השיהוי הניכר שדבק בהגשתה. 7. עיינתי בערעור על נספחיו וכן בתשובת המשיבה ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בפתח הדברים אבהיר כי כלל העובדות המפורטות בבקשת הפסלות היו ידועות למערער כבר בתום הדיון שהתקיים ביום 10.11.2019, ועל כן הגשת הבקשה בחלוף כחודשיים, וכשבועיים בלבד לפני הדיון הנוסף שנקבע בהליך, יש בה כדי להצדיק את דחייתה מטעמי שיהוי (ע"א 6579/19 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (21.11.2019)). מכל מקום, גם לגופו של עניין לא מצאתי שיש בטענות המערער כדי להקים עילת פסלות כלפי המותב. ניהול יעיל של הליכים משפטיים עשוי להביא את השופט היושב בדין, ולעיתים אף לחייב אותו, להביע דעה לגבי ההליך גם בשלב מוקדם ובכלל זאת לא מן הנמנע כי בית המשפט יתייחס במהלך הדיון לסיכונים ולסיכויים של בעלי הדין, או יציע למי מהם לשקול לחזור בו מן ההליך אותו נקט (ע"א 8893/17 נסראללה נ' אלדין, פסקה 5 (22.11.2017)). כך, ככלל, ועל אחת כמה וכמה בשלב הערעור. בענייננו, הבהיר השופט ע' טאהא כי העמדה שהביע באשר לסיכויי ההליך הייתה מקדמית בלבד וכי אין בה כדי להעיד כי דעתו "ננעלה". הסברים אלו מקובלים עלי, ולא מצאתי שבנסיבות העניין חרג השופט מניהול סביר של ההליך באופן המצדיק את פסילתו. 8. אכן, מן הראוי היה כי המותב ייתן את דעתו מבעוד מועד לכך שהערעור מצריך דיון בפני הרכב של שלושה שופטים בהתאם להוראות הדין. עם זאת, טענות המערער בהקשר זה אינן מקימות עילה לפסלות שופט. ולבסוף, עיינתי בפרוטוקול הדיון ולא מצאתי כל זכר להתבטאויות שיוחסו למותב על ידי המערער. ככל שביקש המערער להעלות טענות בהקשר זה היה עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון הפרוטוקול וכזאת לא עשה (ע"א 95/20 ממן נ' חברת דיוורלי סיאני הנדסה (1990) בע"מ, פסקה 4 (21.1.2020)). מכל מקום, לא שוכנעתי כי האמירות שיוחסו למותב, אפילו נאמרו, יש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. אשר על כן, הערעור נדחה ועמו נדחית בקשת המערער להפסיק את הדיון בהליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור. המערער יישא בהוצאות המשיבה ושכר-טרחת עורך-דין בערעור בסך 7,500 ש"ח. ניתן היום, ‏ה' באדר התש"ף (‏1.3.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20004540_V01.docx עס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1