מדינת ישראל נ. אריאל בן אור

בבית המשפט העליון רע"ב 4533/01 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד המבקשת: מדינת ישראל נגד המשיבים: 1. אריאל בן אור 2. צחי בן אור בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.6.01 בעע"א 2512/01, וב"ש 21244/01 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תאריך הישיבה: י"ט סיוון תשס"א (10.6.2001) בשם העותרת: עו"ד יהודה שפר בשם המשיב 1: עו"ד אילון בשם המשיב 2: עו"ד נצר פסק-דין רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. מסגרת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט כאשר הוא מתערב בשיקול דעתן של רשויות בתי הסוהר היא מסגרת של התערבות בהחלטת ערכאה מינהלית. גם אם רשאי בית המשפט במקרה מתאים, לסטות מפקודת נציבות בתי הסוהר, אין פירוש הדבר שמדובר בעיון מחדש בהחלטה. במקרה דנן סבר בית המשפט המחוזי שיש מקום לשחרר את המשיבים - שיש רגלים להניח שהם אנשים מסוכנים - על מנת שישבו בבתיהם בכל מהלך ה"שבעה" לפטירת האם. בכך נטל בית המשפט על עצמו תפקיד שהמחוקק לא העניק לו. המדינה מסכימה שביום האזכרה לאמם המנוחה של המשיבים הם יובאו לבית האמור למשך ארבע שעות, עם ליווי. בכך איזנה המבקשת בין צרכי המשיבים לבין המגבלות בכוח אדם בשירות בתי הסוהר והביאה בחשבון את כל הגורמים השייכים לענין. אנו סבורים שלא היה מקום להתערב בכך. הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת בכפיפות לסייג דלעיל כפי שהסכימה עליו המבקשת. ניתן היום, י"ט סיוון תשס"א (10.6.2001). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01045330.B02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444