מאיר נ' משרד הבריאות- שר הבריאות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4532/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: עו"ד ד"ר מנשה מאיר נ ג ד המשיב: משרד הבריאות - שר הבריאות עתירה למתן צו על תנאי; הודעת המשיב בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד סיון דגן פסק-דין השופט י' כשר: העתירה דנן הוגשה בעקבות אי מתן מענה לפניית העותר, למשיב, מיום 24.4.2024. בפנייה זו הלין העותר על הנחיית אגף הרוקחות במשרד הבריאות, מחודש אפריל 2024 (להלן: ההנחיה או הנחיית אגף הרוקחות), לפיה לא ניתן עוד לעשות שימוש בתכשיר OZEMPIC, שהתווייתו הרשומה היא לטיפול במחלת סוכרת, לצורך התוויה של ירידה במשקל. העתירה דנן הוגשה ביום 3.6.2024, ובגדרה ביקש העותר להורות למשיב להשיב בכתב לפנייתו דלעיל; וכן להורות למשיב "לנמק / לשנות את החלטתו בעניין זריקות OZEMPIC". בעתירה נטען כי על פי הנחיית אגף הרוקחות, מטופלים שצרכו את התכשיר OZEMPIC לצורך ירידה במשקל נצרכים לעבור לטיפול בתכשיר WEGOVY, אשר עלותו עבור המטופל גבוהה במידה ניכרת. בעניין זה פנה העותר למשיב, כאמור, ביום 24.4.2024. בחלוף 40 ימים ממועד פנייתו, ביום 3.6.2024, הגיש העותר את העתירה דנן. לטענת העותר, לפי הודעת נציבות שירות המדינה מס' נא/20, מיום 4.2.1991, חלה חובת מתן תשובה תוך 14 יום – ועל כן במועד הגשת העתירה חלף זה מכבר, לגישת העותר, המועד למתן התשובה לפנייתו. בהחלטתי מיום 3.6.2024, התבקש המשיב להודיע האם בכוונתו להשיב לפניית העותר מיום 24.4.2024. כשבוע לאחר הגשת העתירה, ביום 9.6.2024, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים אשר "יהפוך" את ההנחיה, כך שניתן יהיה להמשיך להשתמש בתכשיר OZEMPIC לצורך התוויה של ירידה במשקל. בהחלטתי מיום המחרת (10.6.2024), נדחתה הבקשה למתן צו ביניים; ושבוע לאחר מכן אף נדחתה בקשת העותר לעיון חוזר בהחלטתי לעניין צו הביניים (החלטתי מיום 17.6.2024). הודעה מטעם המשיב (בהתאם להחלטתי מיום 3.6.2024) הוגשה ביום 23.6.2024. מהודעת המשיב עולה כי ביום 6.6.2024 ניתן מענה לפניית העותר, מטעם הלשכה המשפטית של משרד הבריאות (אולם המענה הומצא לעותר רק במסגרת ההודעה הנ"ל, אשר הוגשה, כאמור, ביום 23.6.2024). במסגרת המענה לפנייה, נמסר כי: "בתכשיר OZEMPIC, שהתווייתו הרשומה בפנקס היא טיפול בסוכרת, נעשה שימוש בניגוד לתנאי הרישום שלו לצורך התווייה של ירידה במשקל בהתאם לחריג הקבוע בתקנה 29(א)(10) [לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986] והסעיף התואם בהודעה בדבר הסכמת המנהל המאפשר להעניק טיפול תרופתי בתכשיר רשום שלא על פי התווייתו הרשומה (OFF LABEL), כל עוד אין חלופה טיפולית רשומה להתוויה המבוקשת. משעה שנרשם בחודש אפריל התכשיר WEGOVY להתוויה של ירידה במשקל (כלומר, משעה שיש חלופה טיפולית רשומה), ובהתאם להוראות פקודת הרוקחים ולהודעה בדבר הסכמת המנהל, ניתן להורות על שימוש בתכשיר הרשום להתוויה של ירידה במשקל, ולא ניתן להמשיך לעשות שימוש OFF LABEL בתכשיר שהתווייתו הרשומה היא טיפול בסוכרת" (ההדגשה במקור – י' כ'). כמו כן, בהודעה מטעם המשיב הובהר כי עתירת העותר הוגשה טרם חלפו 45 הימים הקבועים בדין לצורך מתן מענה לפניות ציבור – בהתאם לסעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות). עוד הובהר בהודעה כי הודעת נציבות שירות המדינה משנת 1991, אליה הפנה העותר בעתירתו – אינה רלוונטית כיום. העותר הגיש תגובה להודעת המשיב, בהתאם להחלטתי מיום 7.7.2024 אשר התירה לו לעשות כן. בתגובה זו טוען העותר כי על אף שהתווית התכשיר OZEMPIC הינה לסוכרת, השימוש בתכשיר לירידה במשקל נעשה ללא סבסוד מהמדינה ועל כן השארת המצב הקיים על כנו לא תפגע בקופת המדינה. אשר למענה לפנייתו, טוען העותר כי המענה הומצא לו ביום 23.6.2024 (עם הגשת ההודעה לבית המשפט), בחלוף 45 הימים המוקצים למענה על פי חוק ההנמקות; ואין כל הוכחה כי המענה אכן נכתב ביום 6.6.2024 כפי שמופיע על גביו. דין העתירה להידחות על הסף. אשר למועד המענה לפניית העותר: סעיף 2(א) לחוק ההנמקות הוא שקובע את הדין לעניין מועד המענה לפנייה מושא העתירה – מענה תוך 45 יום ממועד הפנייה. הודעת נציבות שירות המדינה משנת 1991, עליה מסתמך העותר, מפנה להוראות בתקשי"ר אשר תוקנו זה מכבר, והותאמו להוראות חוק ההנמקות. בענייננו, אף בהנחה שהתשובה לפניית העותר אכן הועברה לו רק ביום 23.6.2024 (כעשרה ימים לאחר המועד הנדרש על פי דין) ממילא אין לכך נפקות אשר תביא לקבלת טענות העותר לגופו של עניין. זאת, בהינתן שעל פי סעיף 6 לחוק ההנמקות, התוצאה של אי-מילוי הוראת סעיף 2(א) לחוק היא, לכל היותר, כי רואים בפנייה שלא נענתה כפנייה שסורבה ללא הנמקה – וממילא אין מדובר בעילה שיכולה, כשלעצמה, להוביל לקבלת העתירה. בענייננו, ממילא התקבלה זה מכבר תשובה מנומקת לפנייתו של העותר. מעבר לצורך, ואשר להנחיית אגף הרוקחות לגופם של דברים – בפסקה 4 למענה שנשלח מטעם המשיב, פורט הטעם החוקי שעמד בבסיס ההנחיה: השימוש בתכשיר OZEMPIC לירידה במשקל נעשה בהתאם לחריג בתקנה 29(א)(10) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986, ובכפוף לתנאי שנקבע בהודעה בדבר הסכמת המנהל לפי תקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986, י"פ התשע"ו, 10168. על פניו, כעולה מהאמור בהודעה, השימוש החריג אינו אפשרי עוד לאחר רישום התכשיר WEGOVY כחלופה טיפולית רשומה. לתקיפת החלטה זו, לגופו של עניין, העותר לא הניח כל תשתית משפטית בעתירתו, והטענה לעניין סבסוד או אי-סבסוד המדינה, נראית, על פניה, בלתי רלוונטית. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, ועל אף שהמשיב התבקש להגיש הודעה מטעמו – לא ייעשה צו להוצאות, וזאת לאור העיכוב בתשובה לפנייתו של העותר. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ד (‏21.7.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 24045320_L05.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il