פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 4530/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4530/11
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט א' שהם
המערערות:
1. רכטר ייזום והשקעות בע"מ
2. שמאיט בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. ג.ש. נורטון בנין והשקעות בע"מ
2. נגלן הרצליה (1995) בע"מ
3. נוה עמר נכסים בניה והשקעות בע"מ
4. י.מ.ש. השקעות בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 2.5.11 בת"א 1273/05 שניתן על-ידי השופט זמיר
תאריך הישיבה: כ"ג בחשון התשע"ג (8.11.12)
בשם המערערות: עו"ד רפאל לויט
בשם המשיבות: עו"ד ד"ר אפרים מנדלמן; עו"ד ארז שמאלוב
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. הסכסוך שלפנינו עניינו נושאים שונים שבמחלוקת בין הצדדים, רוכשי שטחים בבניין משרדי-מסחרי (המערערות) ומוכריהם (המשיבות); הנושאים נוגעים לזכויות החוזיות בבניין, לפרשנותן וליישומן. המערערות (שנותרו הן לבדן מתוך כשלושה עשר רוכשי שטחים בבניין) תבעו 5,000,000 ₪ במסכת שעניינה, בין השאר, אי רישום נכסיהם, ליקויי בניה וירידת ערך, שותפות בקומה רביעית בבניין שנבנתה בשלהי ההליך (כנגזרת של שותפות בגג), עגמת נפש ושכר טרחה ועוד.
ב. בית המשפט קמא (השופט זמיר) קיבל את תביעת המערערות בנושא אחד, לעניין פעולתן – ליתר דיוקם, אי פעולתן – של המשיבות לרישום זכויות המערערות כראוי. בשאר הנושאים נדחתה תביעתן של המערערות, לרבות משאלתן לרשום את הקומה הרביעית בבניין כרכוש משותף, לפיצוי על מכירת שטחים ציבוריים וצמצום השטחים שלרשותן כפועל יוצא, ולפיצוי על חסימת גישה לפתחי מילוט ועל ליקויי בניה. תוצאת פסק הדין ביטאה גישה ביקורתית של בית המשפט כלפי המערערות, שמצאה ביטויה ב"קיזוז" שבין מה שנפסק לטובתן בגין האיחור ברישום - 200,000 ₪, לבין הוצאות שנפסקו לחובתן - באותו סכום.
ג. הערעור נסב, בהמשך לאמור, ראשית, על טענת המערערות לעניין סעיף 13.3 בהסכם הרכישה שהחריג חלקים מן הרכוש המשותף, שנית, על טענה בדבר היותו של גג הקומה השלישית של הבניין רכוש משותף, וכפועל יוצא מכך גם הקומה הרביעית של הבניין כולה; ושלישית, על טענה להוצאת חלקים מן הרכוש המשותף, כגון מעברים ציבוריים, על-ידי המשיבות. בפנינו טען עו"ד לויט כל הניתן בעניינים אלה, ובפירוט.
ד. לטענת המשיבות מנגד, לא הרימו המערערות את נטל הראיה, ובין היתר אין הקומה הרביעית מוזכרת כלל בתביעתן, התביעה לגבי השטחים הציבוריים היתה בעלמא, ואשר לשטחים שהוצאו מן הרכוש המשותף - המערערות משכירות מתוכם ומשתכרות. בפנינו טען ד"ר מנדלמן למשיבות, כי חוזה הרכישה נבדק על-ידי בעליה של מערערת 1 שהוא גם עורך דין, ואין מקום לכל טענה מאוחרת באשר לרכוש המשותף ולקומה הרביעית.
ה. כפי שכבר ציינו באוזני הצדדים באולם, לא ראינו מקום להתערבותנו בפסק הדין קמא, שעיקרו נושאים עובדתיים וכך גם הערעור. הכרעתנו באה מטעמי בית המשפט קמא; ראו תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
ו. איננו נעתרים איפוא לערעור. נוכח שכר הטרחה הגבוה שקבע בית המשפט קמא לחובתן, ישלמו המערערות למשיבות בבית משפט זה שכר טרחה בסך 15,000 ₪.
ניתן היום, ד' בכסלו התשע"ג (18.11.12).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11045300_T08.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il