ד"ר סמיון קושניר נ. משטרת ישראל- חולית הסמכות

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4513/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין העותר: ד"ר סמיון קושניר נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל – חולית הסמכות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד אילה הוניגמן פסק-דין השופט א' שטיין: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משרד הבריאות, אשר טרם נתקבלה, האם לחדש את מינויו של העותר, ד"ר סמיון קושניר, כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: חוק ההגנה) – זאת, בשל אי עמידתו של העותר בתנאי האמור בסעיף 245(1) לאותו החוק. העובדות הנדרשות לענייננו הינן כדלקמן: לטענתו, העותר מועסק במשרד הבריאות משנת 1994 כרופא וטרינר המפקח על ייבוא מוצרי מזון מן החי במעברי הגבול מטעם משרד הבריאות; ולאחר חקיקתו של חוק ההגנה, הוסמך לשמש כמפקח בהתאם להוראות סעיף 244 לאותו חוק. ההסמכה כמפקח אינה קבועה. מעת לעת, נבחנת מחדש כשירותם של המפקחים לקבל הסמכה לתפקידם כאמור בסעיף 245 לחוק ההגנה, אשר קובע כדלקמן: "לא יוסמך מפקח לפי סעיף 244, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1)  משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; (2)  הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; (3)  הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים." בתאריך 18.10.2021 פנה משרד הבריאות למשיבה, משטרת ישראל, בבקשה לקבל את עמדתה בעניין הסמכתו המחודשת של העותר כקבוע בסעיף 245(1) לחוק ההגנה. בתאריך 3.11.2021 הודיעה המשיבה למשרד הבריאות שהיא מתנגדת לחידוש הסמכתו של העותר כמפקח. כפי שנמסר לעותר בפרפרזה שהועברה לו על-ידי המשיבה, הסיבה להתנגדות היא ש"בידי המשטרה מידע מודיעיני המצביע על מעורבותך בעבירות של טוהר המידות, בגינן קיימת מניעה לאשר קבלת ההסמכה". המשיב הגיש ערר נגד החלטת המשיבה בדבר התנגדות להסמכתו כאמור, ועררו נדחה ביום 7.6.2022. ביום 22.5.2022 פנה משרד הבריאות לעותר וזימן אותו "לשימוע לפני שקילת פיטורין". במכתב הזימון נאמר כי "במסגרת תהליך חידוש ההסמכות של המפקחים ובחינת עמידתם בתנאי חוק, "הסמכת מועמדים לפי סעיף 245(1) ו-246 מחוק הגנת בריאות הציבור (מזון)" נתקבלה הודעה ממשטרת ישראל לפיה היא אינה מאשרת לך קבלת הסמכה". לדברי העותר, ביום 28.6.2022 נערך לו שימוע בפני סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד הבריאות. במהלך השימוע, הובהר לעותר כי בהיעדר מידע על טיב המידע המודיעיני שבידי המשטרה משרד הבריאות אינו יכול להמשיך להעסיקו בתפקיד רגולטורי רגיש. עד למועד הגשת העתירה לא קיבל משרד הבריאות החלטה בעניינו של העותר. ביום 4.7.2022 הוגשה העתירה שלפנינו בגדרה ביקש העותר שנוציא מלפנינו צו-על-תנאי המורה למשיבה להתייצב וליתן טעם כדלקמן: (1) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר סמכויות אכיפה על בסיס מידע מודיעיני בלבד, וזאת ביתר שאת על רקע תפקידו הרגולטורי, באופן המעמיד אותו הלכה למעשה בסכנת פיטורין מעבודתו"; ו-(2) "מדוע לא תבוטל החלטת המשיב [צ"ל: המשיבה – א.ש.] לשלול מהעותר האפשרות לקבל לעיונו את המידע המודיעיני על בסיסו שלל המשיב [צ"ל: [צ"ל: שללה המשיבה – א.ש.] סמכויות האכיפה שלו, או, לכל הפחות, פרפרזה של מידע זה". ביום 4.7.2022 הוריתי לעותר לנמק מדוע לא תידחה העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהתאם לסעיף 5(1) בצירוף פרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים), אשר מסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי חוק ההגנה. ביום 7.7.2022 הגיש העותר "הבהרה לעניין סמכות בג"ץ לדון בעתירה". בהברה זו נטען שהעתירה תוקפת את המלצת המשיבה בהתאם לסעיף 245(1) לחוק ההגנה, אולם היא אינה תוקפת את החלטת משרד הבריאות (שטרם התקבלה). כן נטען שהרשות אליה מתייחס פרט 33(2) האמור הינה משרד הבריאות באופן בלעדי, ולא המשטרה. באופן כללי נטען שחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים "אינו מקים סמכות לבתי משפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות על החלטות משטרת ישראל, ובכלל זה גם החלטות משטרת ישראל לפי חוק הגנה על בריאות הציבור". דין העתירה להידחות על הסף. הסעד הראשון המתייחס ל"החלטת המשיב לשלול מהעותר סמכויות אכיפה" הינו בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, כאמור בפרט 33(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. אין יסוד לטענת העותר לפיה פרט זה מתייחס באופן בלעדי להחלטות משרד הבריאות, שכן הפרט מדבר על החלטת "רשות" לפי חוק ההגנה, והמשטרה המגבשת את עמדתה, לכאן או לכאן, בגדרו של סעיף 245(1) לחוק היא בגדר רשות אשר פועלת לפי אותו חוק. כמו כן, אין ממש בטענת העותר כי בתי המשפט לעניינים מינהליים אינם מוסמכים לדון בהחלטות משטרת ישראל (ראו: פריטים 37 ו-60 לתוספת הראשונה ופרט 13 לתוספת השניה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים). מעבר לכך, מדובר בסעד שאינו מובן שכן העותר כלל לא טען שנשללו ממנו סמכויות אכיפה אלא שייתכן ויוחלט שלא לחדש את הסמכתו. ולבסוף, סעיף 244 לחוק ההגנה קובע ששר הבריאות הוא הגורם המוסמך להעניק ולשלול סמכויות אכיפה בהתאם לחוק ההגנה. אלא שהמשיב הבהיר שעתירתו כלל אינה מופנית כלפי החלטת משרד הבריאות והוא אף לא צירף את משרד הבריאות כמשיב לעתירה. בכל הקשור לסעד הראשון, אפוא, מן הדין לדחות את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי, בשל אי-צירוף משיבים רלבנטיים, וכן בשל היעדר החלטה סופית של משרד הבריאות – נתון אשר הופך את העתירה למוקדמת. סבורני כי מן הדין לדחות את העתירה גם בהקשרו של הסעד השני. החומר המודיעיני שהעותר מבקש לקבלו הוא מסווג מטבעו, והעותר קיבל לגביו פרפרזה. לעותר, מן הסתם, יש טענות נגד השפעתו הצפויה של חומר זה על החלטת משרד הבריאות אשר עתידה להתקבל בעניין המשך הסמכתו. ברם, כזכור, המלצת המשיבה בעניינו של העותר ניתנה במענה לפנייתו של משרד הבריאות, אשר נשלחה למשיבה כחלק מהליך בחינת חידוש הסמכתו של העותר. בנסיבות אלה, אין לראות בעמדתה של המשיבה בעניינו של העותר החלטה עצמאית. מדובר בהחלטת ביניים אשר מהווה חלק מהליך גיבוש החלטתו הסופית של משרד הבריאות בהתאם לסעיף 245 לחוק ההגנה. משכך הוא, ולאור ההלכות הידועות בנוגע לעתירה התוקפת החלטת ביניים, יש להמתין עד לקבלת ההחלטה הסופית בעניינו של העותר, ורק אז, אם העותר יחפוץ בכך, יוכל הוא להגיש עתירה נגד ההחלטה הסופית ונגד החלטות הביניים אשר התקבלו במהלך גיבושה (ראו והשוו: בג"ץ 4366/21 חברת סי בר בע"מ נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות, פסקה 11 (3.10.2021)). מובן מאליו הוא, שכל טענותיו של העותר תהיינה שמורות לו. במסגרת עתירתו נגד החלטת משרד הבריאות – ככל שעתירה זו תוגש כדבעי לערכאה מוסמכת – יוכל בית המשפט לעיין בחומר החסוי בעניינו של העותר בהתאם ובכפוף לכללים המקובלים (ראו, בין היתר: עע"מ 2155/21 אביקזר נ' משרד האוצר המפקח על נותני שירותים פיננסיים (8.11.2021)). סוף דבר – העתירה נדחית. העותר ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22045130_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1