הדר חברה לביטוח בע"מ נ. רביע קרואני

פסק-דין בתיק ע"א 4513/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4513/09 וערעור שכנגד בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת (המשיבה שכנגד): הדר חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים (המערערים שכנגד): 1. רביע קרואני 2. פרח קרואני 3. עזבון המנוח עדנאן קרואני ז"ל 4. עזבון המנוחה ג'ורגיה קרואני ז"ל 5. עזבון המנוחה מירנה קרואני ז"ל 6. מרואן קרואני 7. מונא קרואני 8. עאיד קרואני 9. עביר קרואני ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.3.09 בת.א. 1073/04 שניתן על-ידי כבוד השופט א' אברהם תאריך הישיבה: כ"ד בחשון התשע"א (1.11.10) בשם המערערת (המשיבה שכנגד): עו"ד שלמה ברקוביץ בשם המשיבים (המערערים שכנגד): עו"ד אליאס מוסא פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. שלושת בני משפחת קרואני – עדנאן ז"ל, אשתו ג'ורג'ינה ז"ל ובתם מירנא ז"ל קיפחו את חייהם בתאונת דרכים. בן משפחה נוסף, רביע, נפגע בתאונה והוא תבע את נזקיו בבית המשפט המחוזי (הן כתלוי והן כיורש). תובעים נוספים היו עזבונות שלושת בני המשפחה שנספו בתאונה ובני משפחה אחרים. המחלוקת בין בעלי-הדין נסבה על השאלה כיצד יערך חשבון הפסדי השכר של המנוחים ב"שנים האבודות". עיקר המחלוקת נסבה על השאלה כיצד ראוי לחשב את הפיצויים המגיעים לעזבונות – האם יש לערוך חישוב נפרד בעניינו של כל אחד מן המנוחים או שמא בעניינם של כולם יחד. ראש אחר למחלוקת היה נעוץ בכך שהתא המשפחתי שוב לא היה קיים בעקבות התאונה וכי רביע, שנותר לבדו והוא קטין מתגורר עם דודיו. המערערת (הנתבעת בבית-המשפט המחוזי) הייתה סבורה כי יש לנכות, בנסיבות אלה, את ידת משק הבית מחשבון הפיצוי. 2. בית-המשפט המחוזי סבר כי יש לחשב את הפיצוי לכל אחד מן העזבונות בנפרד מנזקם של העזבונות האחרים, כי העובדה שהיורש של שלושת המנוחים הוא אדם אחד – רביע – אינה מעלה או מורידה וכי "מכל מקום חשבון נכון צריך להוליך לאותה תוצאה, בכל אחת משתי הדרכים". אשר לדרך חישוב שיטת הידות, הדגיש בית-המשפט כי חשבון הפיצויים הוא חשבון היפותטי, לאמור, חשבון הבוחן מה היה מתרחש אלמלא התאונה, שאז מוצאות גם הוצאות משק הבית. על-פי אמות מידה אלה ערך את חשבון הפיצויים. בית-המשפט פסק למשיבים פיצוי גם בגין אבדן שירותי אב ואם בסך 100,000 ש"ח ובגין שכר אפוטרופסות בסכום של 25,000 ש"ח. 3. המערערת-הנתבעת והמערערים שכנגד (התובעים בבית-המשפט המחוזי) משיגים על קביעותיו של בית-המשפט המחוזי. המערערת סבורה כי בית המשפט המחוזי טעה בבחירתו לחשב את הפיצוי לכל אחד מן ההורים המנוחים בחישוב נפרד; לשיטתה, צריך היה לחשב את הפיצוי בגין הפסד ההכנסה ב"שנים האבודות" להורים המנוחים לפי הכנסתם המשותפת בניכוי הידות אשר נחסכו עקב התאונה, דהיינו, ידת בני הזוג המנוחים, ידת הילדה המנוחה וידת משק הבית. עוד סבורה המערערת כי בית המשפט המחוזי טעה בחישוב גובה הפסדי ההשתכרות של שלושת המנוחים וטעה בחישוב תקופת ההשתכרות של המנוחה ג'ורג'ינה ז"ל – שהייתה מורה – משהניח כי היתה עובדת ומשתכרת עד גיל 67 שנים, בעוד שגיל הפרישה הממוצע של מורות המועסקות במשרד החינוך עומד על 54 שנים. המערערת משיגה גם על הבחירה להניח תלות מלאה של הילדים שלא היו צפויים לשרת בצבא, עד הגיעם לגיל 22 שנים. לדעת המערערת, הפריז בית-המשפט המחוזי גם בחישוב נזקיו של הנפגע הקטין רביע קרואני. עוד משיגה המערערת על כך שבית-המשפט השתית את חישוב אבדן ההשתכרות של המנוחה מירנא ז"ל על שיעור של 33% מן השכר הממוצע במשק ועל כך שנפסק פיצוי גלובלי לקטין רביע בגין הפסד השתכרותו, חרף נכותו הנפשית המתונה, שככל שהיא נוגעת לנזקיו כנפגע משני, אינה עולה כדי השיעור המקים עילת תביעה. 4. המשיבים סבורים כי בית-המשפט המחוזי המעיט בפסיקת הפיצוי בגין אבדן שירותי אב ואם וחרג מן הפסיקה המקובלת במקרים בהם נותר בן משפחה יתום מאב ואם גם יחד. לטענתם, טעה בית-המשפט משנמנע מלפצות את רביע בגין הוצאות הסיעוד שלו בשל מוגבלות ממנה הוא סובל, ובשל שפסק לו שכר אפוטרופסות נמוך מן הראוי. עוד מלינים המשיבים על כך שלא נפסק פיצוי בגין הפסדי הפנסיה הצפויים של המנוחים. בית-המשפט מאן להידרש לבקשה זו משהועלתה בשלב מאוחר מדי. המשיבים סבורים גם כי ראוי היה לפסוק להם פיצוי בגין הפסדי קיצבת זקנה – אף שטענה זו הועלתה במאוחר – וזאת לאור ההלכה שנתחדשה בעניין. ראיתי צורך להתייחס אך למקצת מן הנושאים שהעלו הצדדים, על-פי הכללים הנקוטים בידינו בערעורים בתחום זה של פסיקת הפיצויים. הפיצוי בגין "השנים האבודות" 5. מותו של אדם עקב מעשה עוולה עשוי להקים עילת תביעה לעזבונו של מי שקיפח חייו באותו מעשה. תביעה זו היא בגין נזקיו של המנוח עצמו; העזבון בא בנעליו. תביעה נוספת עומדת לתלויים; זוהי תביעה עצמאית שעילתה הפסדי הממון שנגרמו להם. התביעות מובחנות זו מזו אך יש ביניהן תחום של חפיפה המשתקף בנזקי התמיכה הכספית. בצד אלה עשויים להתקיים ראשי נזק נוספים היוצאים מתחום החפיפה ובהם ראש הנזק שאינו נזק של ממון, בתביעת העזבון, וראש הנזק של אבדן שירותי בן-הזוג ואבדן שירותי ההורים (תמיכה שאינה מהכנסה). חישוב הפסד התמיכה שבאה מהכנסה נסמך, בדרך כלל, על שיטת הידות שבבסיסה עומדת הנחה עובדתית בדבר אורח החיים של משפחה ממוצעת. במקרה שבו הייתה קיימת הכנסה גם לבן-הזוג שנותר בחיים, מצורפת היא להכנסת המנוח או המנוחה. צירופן של השתיים מהווה את "הקופה המשותפת" וזו מחולקת במספר הידות לפי מספר בני המשפחה התלויים, בתוספת יד אחת למנוח או למנוחה ויד אחת בגין ההוצאות הכלליות של משק הבית. 6. אשר לתביעת העזבון, זו מבטאת את תביעתו של המנוח שהפיצוי בגינה עובר לעזבון מכוח דיני הירושה. גם חישוב תביעת העזבון, בדומה לחישוב תביעת התלויים, נסמך על שיטת הידות – אך לצורך שונה: חילוץ ידת הקיום של המנוח, להבדיל מן החישוב המצטבר של הפסדי התלויים ומשק ביתם – שנערך גם הוא במסגרת שיטת הידות. הפיצוי לעזבון משקף את מכלול אופני השימוש שהיה המנוח עושה בהכנסתו ב"שנים האבודות", לאמור: תמיכה כספית בבני משפחתו, תרומה למשק הבית ולחסכון רווחת הבית. על כל אלה בניכוי יד הקיום שלו, הוא זכאי לפיצוי (ע"א 4641/66 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון כרכבי (טרם פורסם, 19.12.2007)). במסגרת הפיצוי לעזבון בגין ראש הנזק של אבדן יכולת ההשתכרות יש להפחית מן ההכנסה שאבדה את הוצאות המחיה של המנוח "שנחסכו" עקב מותו. מספר הידות אינו קבוע אלא "דינאמי", כיוון שבהגיע הילדים לבגרות הם אינם נחשבים לתלויים עוד (בתקופת השירות הצבאי יורד שיעור התלות לכדי 1/3 ידה). החישוב ה"דינאמי" משותף הן לצורך חישוב תביעת העזבון והן לצורך חישוב תביעת התלויים. לצורך תביעת העזבון מבססים את החישוב על מצבו המשפחתי הידוע והקיים של המנוח ביום מותו. מי שנפטר בהיותו חסר תלויים, למשל, בשל היותו קטין, יש להוסיף ולהתייחס אליו ככזה גם בתקופת "השנים האבודות". לצורך הפיצוי, כבר נפסק, יש לנכות מהכנסתו הוצאות קיום בשיעור של 70% (ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח, פ"ד סא(1) 325 (2006)). תביעות העזבונות ותביעת התלויים במותם של מספר בני משפחה במעשה הנזיקין 7. בתאונה נשוא הערעור קיפחו את חייהם שלושה בני משפחה – שני ההורים ובתם הקטינה. עזבונו של כל אחד מהם זכאי לתבוע פיצויים בגין אבדן ההשתכרות שהייתה צפויה לו "בשנים האבודות". האפשרות ל"פיצוי משותף" אינה אלא פועל יוצא של הצורך לצרף את כלל סכומי הפיצויים המגיעים לכל אחד מן העזבונות. על דרך חישוב הפיצוי יקל לעמוד אם נפנה לכל אחד מן העזבונות בנפרד. עזבונה של הקטינה מירנא ז"ל זכאי לפיצוי בגין 30% מן ההכנסה שהייתה צפויה לה "בשנים האבודות" (עניין פינץ הנ"ל). שיעור זה מביא בחשבון את הוצאות הקיום המוגברות שמוציא רווק חסר תלויים. בסיס השכר המשמש להערכת שכרו של קטין "בשנים האבודות" הוא השכר הממוצע במשק שהוא כשיעור השכר שקטין בישראל צפוי להשתכר בבגרותו (ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13 (2005)). חישוב הפיצוי יהא נתון להיוון כפול המתחשב בגיל תחילת העבודה של קטין שאינו משרת בצה"ל (גיל 18 שנים). 8. ההורים שקיפחו חייהם בתאונה עבדו לפרנסתם. בית-המשפט המחוזי קבע את השכר שהיה צפוי לאב המנוח, אלמלא התאונה, ואת השכר שצפויה הייתה להשתכר האם המנוחה אלמלא התאונה. אין עילה להתערב בשיעורים אלה המעוגנים בראיות שבאו בפני בית-המשפט המחוזי. על-מנת לשום את הפיצוי המגיע לכל אחד מן העזבונות יש לחלץ, כאמור, את ידת הקיום של כל אחד מן ההורים. ידה זו תחולץ מכלל הידות המבטאות את חלקיהם של בני המשפחה ושל משק הבית בהכנסתו של האב המנוח או הכנסתה של האם המנוחה, כפי שהיה מצב הדברים אלמלא התאונה. מספר הידות הוא כמספר בני המשפחה – לרבות שני ההורים המנוחים – ובתוספת מנה אחת שהייתה משמשת להוצאות משק הבית. ידת הקיום של המנוח וידת הקיום של המנוחה היא 1/6 כל אחת (אחת מתוך שש ידות – כולל ידת משק הבית וידת החסכון). שיעור חלקה של הידה מתוך כלל הידות משתנה על-פי החישוב הדינאמי בתקופות העוקבות את התקופה הראשונה, גבולות התקופות צריך שתקבענה במקרה זה לפי תלות המסתיימת בגיל 18, וזאת מתוך סכום הקופה המשותפת. זהו שיעור נגיסתו של המנוח בקופה המשותפת, המופחת מתביעת עזבונו המבוססת מצידה על השתכרותו שלו אלמלא התאונה; וזהו שיעור נגיסתה של המנוחה בקופה המשותפת. שיעור זה מנוכה מתביעת עזבונה – המתייחסת לאבדן שכרה בשיעור שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי. 9. ענין לנו איפוא בשלוש תביעות של שלושה עזבונות: עזבון הקטינה ועזבונם של כל אחד מן ההורים. שתי התביעות האחרונות מצריכות, כאמור, חילוץ ידת הקיום של כל אחד מן המנוחים מתוך הפיצוי בגין כלל אבדן ההשתכרות של כל אחד מהם. חישוב מאוחד של הפיצוי אינו אלא צירוף של הפיצוי המגיע לכל אחד מן המנוחים – פיצוי העובר לעזבונם. צירוף מאוחד לפיכך יכלול, בצד הזכות, את אבדן שכרה של המנוחה ואת אבדן שכרו של המנוח, כשהם מצטרפים זה לזה ובניכוי נגיסתו של כל אחד מן ההורים מן הקופה המשותפת. שיעור הנגיסה הוא חלקה של ידתם בתוך המספר (ה"דינאמי") של הידות; מספר זה כולל את ידת משק הבית ואת ידת החסכון. 10. תביעת התלוי, הקטין רביע, אף היא בפועל תביעה כפולה. הפיצוי שצריך להשתלם הוא בגין אבדן התמיכה הכספית שהיה נהנה ממנה אלמלא התאונה. לצורך תביעתו יש ראשית, לזהות את שיעור הקופה המשותפת הכוללת, במקרה זה, את שכרו של המנוח ואת שכרה של המנוחה כפי שהיו משמשים את המשפחה אלמלא התאונה. מספר הידות הראשוני, במקרה זה, הוא כאמור חמש – אך מספר זה נקבע בדרך "דינאמית" והוא משתנה בתקופות החיים השונות. מספר הידות כולל את ידתו של כל אחד מן המנוחים ואת ידת משק הבית. שוויה של כל יד, ובכללה יד הקיום של המנוח או של המנוחה, לפי העניין, נקבע באמצעות חלוקת הקופה המשותפת במספר הידות שמתקבל בכל אחת מתקופות החיים. הפיצוי המגיע לתלוי רביע במקרה זה כולל את כלל הפסדי התמיכה בגין מצרף שכרם של שני ההורים ובניכוי יד הקיום המבטאת את שיעור נגיסתו של המנוח מתוך הקופה המשותפת. 11. רכיב התמיכה הכספית בבני המשפחה ובמשק הבית מצוי בתוך מתחם החפיפה שבין שני מסלולי התביעה – תביעת התלויים ותביעת העיזבון. לתלויים בתביעתם שלהם יש זכות לפיצוי עבור תמיכת המנוח שניטלה מהם ולמנוח בתביעתו שלו ישנה זכאות לפיצוי בגין הזכות לתמוך (ע"א כרכבי). יש לבצע לפיכך, ככלל, קיזוז של התמיכה מתביעת העזבון (או להיפך, כאשר תביעת התלויים גבוהה יותר). בענייננו, כיוון שהתלוי הוא היורש היחיד וכיוון שהמפצה היא אחת – המשיבה כאן – עשויה תחת קיזוז, כאמור, להימנע מלכתחילה מלשלם לידי התלוי את פיצויי התלויים וליתן לידיו את הפיצוי בגין תביעת שלושת העזבונות. אשר על כן, הערעור והערעור שכנגד נדחים, למעט לעניין תיקון הפיצוי לעזבונה של הקטינה מירנא ז"ל, כמפורט בפסקה 7, ולמעט ההוראות בדבר חישובי הידות בתקופות השונות, כאמור בפסקה 8. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. המשנה-לנשיאה השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט ע' פוגלמן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, כ"ה באב התשע"א (25.8.2011). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09045130_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il