שרה קליימן נ. נחום קורנבייסר, שמואל ברוך לנדוי, יוסף קופברג - נא

פסק-דין בתיק ע"א 4501/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4501/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערים: 1. שרה קליימן 2. מאיר הנדלס 3. יחיאל הנדלס 4. יוחנן משה הנדלס נ ג ד המשיבים: 1. נחום קורנבייסר, שמואל ברוך לנדוי, יוסף קופרברג – נאמנים 2. לאון בירנבוים ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 22.5.2017 בתיק ה"פ 4592-10-11 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' צ'רקה תשובה מטעם המשיבים 1 מיום 15.6.2017 בשם המערערים: גב' שרה קליימן בשם המשיבים 1: עו"ד שלמה גן-צבי פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' צ'רקה), מיום 22.5.2017, בה"פ 4592-10-11, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 2. בין בעלי הדין מתנהלת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים; מוסכם עליהם כי יש לפרק את השיתוף, אך הם חלוקים על הדרך הנכונה לעשות כן. בעבר, הוחלט על פירוק השיתוף באמצעות רישום הבית כבית משותף, אך הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה בדבר אופן חלוקת היחידות ביניהם, עד שלבסוף, בדיון מיום 15.12.2016, נחתם הסכם לחלוקת היחידות בין הצדדים, באופן שיאפשר את רישום הבית כבית משותף. ההסכם בוטל בתום דיון מיום 16.3.2017, אליו נמנעו המערערים מלהגיע. ביטול ההסכם נעשה נוכח התרשמות בית המשפט כי פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית כבית משותף נקלע למבוי סתום. אז הורה בית המשפט על פירוק שיתוף בדרך של מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים. על החלטה זו הגישו המערערים בקשת רשות ערעור, שנמחקה. במקביל, הגישו המערערים בקשה לביטול ההחלטה. בקשה זו קבועה לדיון ליום 27.6.2017. בעקבות החלטת בית המשפט בדבר ביטול ההסכם הגישו המערערים גם בקשת פסלות. הבקשה נוסחה בלשון בוטה וייחסה לבית המשפט ניסיון מכוון להטעות. בין היתר, טענו המערערים כי כל ההחלטות שנתן בית המשפט לאחר יום 15.12.2016 מצביעות על משוא פנים. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. נפסק, כי המערערים שאינם מיוצגים, מגלים בקיאות רבה בחוק, בתקנות ובפסיקה, אך דומה כי נתפסו לכלל טעות, בכך שהגישו את הבקשה בשיהוי. נקבע, כי צדקו המערערים כשביקשו להשיג על החלטת בית המשפט מיום 16.3.2017 על ידי הגשת בקשת רשות ערעור. בית המשפט הוסיף, כי יום לאחר שנמחקה בקשה רשות הערעור הוגשה בקשת הפסלות, וכי די היה בכך כדי לדחות את הבקשה. מכל מקום, קבע בית המשפט כי אף אלמלא המתינו מעל חודשיים מאז הדיון וההחלטה מיום 16.3.2017, לא הצביעו המערערים על עילת פסלות, וכי חוסר שביעות הרצון שלהם מהחלטותיו אין בו כדי להקים עילה כאמור. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערערים, המיוצגים על ידי המערערת 1, שבים בערעורם המפורט על הטענות שהעלו בבקשת הפסלות. לטענתם, קיימות נסיבות המלמדות על חשש ממשי כי ההליך מנוהל מתוך משוא פנים והעדפת אינטרסים של צד אחד. לטענת המערערים, בית המשפט שם יהבו על השיהוי בהגשת הבקשה ופטר עצמו מלנמק את דחייתה, באופן הנוגד את האמור בחוק. המערערים בדעה כי שימשו בהליך "כפיונים חסרי זכויות, תוך ניצול עקבי וברור את עובדת היותם בלתי מיוצגים". לדעת המערערים, החלטת מכירת הנכס "הזויה ונושאת אופי של 'משחק מכור'", גם מאחר שנועדה לשרת את האינטרסים של הנאמנים בלבד, הם המשיבים 1 (להלן: הנאמנים), כשיתר השותפים מתנגדים לה. המערערים משיגים על אופן התנהלות ההליך ועל החלטות שנתן בית המשפט במהלכו; הם מאשימים את בית המשפט כי הוא מנסה להוליכם שולל. לטענתם, ברי, כי אין סיכוי של ממש לכך שבקשתם לביטול החלטת המכירה תתקבל. לדברי המערערים, הם זכאים למשפט צדק ואך ורק מינוי שופט אחר "יפתח להם שער לסיכוי שווה ולמאזני צדק". הם מבקשים להפסיק את ההליך עד להכרעה בערעור. ביום 6.6.2017 הגישו המערערים "הודעה" הנוגעת למיהות המערערים, במסגרתה ביקשו כי המערער 4 יועבר לרשימת המשיבים. 5. הנאמנים הגישו תשובה לערעור. הם מבקשים לדחות את הערעור על הסף משלא צורף לו תצהיר כדין. לגופו של עניין, טוענים הנאמנים כי בדין נדחתה בקשת הפסלות, בהעדר עילה. לדבריהם, הבקשה וערעור הפסלות מהווים חוליה בשרשרת ארוכה מאוד של בקשות שהמערערים, ובעיקר המערערת 1, מגישים ללא הרף כדי "לעכב, לדחות ואף לסכל את הליכי פירוק השיתוף", תוך העלאת תיאורית קשר וטענות בדבר קנוניה נגדם. לדעת הנאמנים, אין בפי המערערים כל טענה בדבר עילת פסלות אלא מדובר בחוסר שביעות רצון מהחלטת בית המשפט לבטל את ההסכם. לטענתם, אכן היה עיכוב בהגשת בקשת הפסלות. לדעת הנאמנים, מדובר בשימוש לרעה שעושים המערערים בהליכי משפט כדי לסכל את פירוק השיתוף. לכן, לדעתם, יש לחייב את המערערים בהוצאות כבדות ומרתיעות בשל הגשת הליך סרק, העלאת טענות כזב והלשון הבוטה בה נקטו בבקשה ובערעור הפסלות. 6. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלו המערערים אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 6129/16 מרדכי נ' מועלם (15.9.2016); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177 (2006)). ראשית, אכן לא צורף לערעור תצהיר, כנדרש על פי תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אכן, קיים שיהוי בהעלאת טענת הפסלות ובדין ציין זאת בית המשפט קמא. המערערים, כאמור, אינם שבעי רצון, לשון המעטה, מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו. ואולם, כידוע, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 2699/16 חאג' נ' אלחאג (8.5.2016)). השגות המערערים, מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין ולא בערעור פסלות (ע"א 533/16 פלוני נ' פלונית (29.2.2016)). כך אכן פעלו המערערים כשהגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 16.3.2017, החלטה שנמחקה בסופו של דבר. 7. מכל מקום, לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט ובהחלטותיו, מבלי להידרש לתוכנן, כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערים. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט וכי בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה (ע"א 4739/16 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (16.8.2016)). כך נעשה גם במקרה דנן. התרשמותי היא, כי חלק מטענות המערערים נעוצה בעובדה שאינם מיוצגים. טוב יעשו אם יסתייעו בעורך-דין, שביכולתו לעזור לקדם את ההליך. בסופו של יום, אין מדובר במקרה דנן אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אינו מקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (השוו: ע"א 5926/16 בוקובזה נ' ישוע (30.8.2016)). משכך, דין הערעור להידחות. ההליך יימשך כסדרו; כאמור, נקבע קדם משפט ליום 27.6.2017. על יסוד האמור, דין הערעור להידחות. המערערים יישאו בהוצאות הנאמנים בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בסיון התשע"ז (20.6.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17045010_C01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il