מוחמד עלי מחאג'נה נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 4496/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4496/04 ע"א 4497/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 4496/04: מוחמד עלי מחג'נה המערערת בע"א 4497/04: סבאח עלי מחג'נה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 01/04/2004 ב- ת"פ 376/03 שניתן על ידי כבוד השופט י' אלרון בשם המערערים: עו"ד צבי אבנון בשם המשיבה : עו"ד אריה פטר פסק - דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. אלרון) בו הורה, בין היתר, לחלט סכום כסף בסך 299,200 ₪ אשר נתפס בכספת שבבית משפחת המערערים וזאת מכח סעיפים 36א(א) 2 ו-31(6) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 (להלן – "סכום הכסף"). השאלה העומדת לדיון היא האם כדין חולט סכום הכסף האמור, או שמא הוא כספה של המערערת ואינו בר-חילוט על פי החוק. 2. המערער הוא אחיה של המערערת, והשניים מתגוררים יחדיו עם אימם בבית המשפחה באום אל פאחם. המערער מתגורר בקומה השלישית, ואילו המערערת והאם מתגוררות בקומה השנייה בבית המשפחה. 3. ביום 2.11.03 הוגש נגד המערער ושניים אחרים כתב אישום בגין עבירות שונות, ובכלל זה יחסו למערער עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בלבד. בהקשר זה יוחסה לו החזקה של קוקאין במשקל של כ- 371 גרם בתוך סל כביסה בשירותים, קוקאין במשקל 9.42 גרם בתוך אדנית עם צמחיה בכניסה לבית; 1333 כדורי MDMA בתוך סל הכביסה; 50 כדורי MDMA בתוך אדנית; חשיש במשקל 203.18 גרם בתוך סל כביסה; חשיש במשקל 201.85 גרם בתוך עליית הגג. כן נמצא משקל אלקטרוני במטבח הדירה. המערער הודה בעובדות כתב האישום, הורשע, והוכרז כסוחר סמים. הוא נדון לשלוש שנות מאסר בפועל והופעלו בעניינו שני עונשי מאסר על תנאי האחד בן 24 חודשים והאחר בן שישה חודשים, באופן ש-12 חודשים הופעלו במצטבר למאסר העיקרי והיתרה בחופף לו. כן נגזר עליו עונש מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה ל-24 חודשים והופעלה פסילה על תנאי של 6 חודשים במצטבר, והוטלה גם פסילה על תנאי. התביעה בקשה לחלט את סכום הכסף שנמצא בכספת בארון הבגדים בקומה השניה בבית, כאשר בקומה זו מתגוררות, כאמור, אחות המערער ואימם, ואילו המערער מתגורר בקומה השלישית. שאלת המפתח היא האם הוכח כי הכסף ניתן לחילוט על פי פקודת הסמים או שמא מדובר בכספה של המערערת שאינו קשור כלל לעסקות הסמים שביצע המערער ואשר בגינם נשפט והורשע. בית המשפט המחוזי שמע עדויות תביעה והגנה ביחס לשאלה למי שייך סכום הכסף שבכספת. עדי התביעה – שני בלשים ממשטרת עירון העידו על נסיבות תפיסת הכסף. המערערת טענה שהכסף הוא קניינה, שהיא חסכה אותו מעבודתה. לאחר שבחן את העדויות החליט בית המשפט לקבל את עמדת התביעה לפיה הכסף הוא בר-חילוט משהוא הושג במישרין או בעקיפין כתוצאה מביצוע עיסקת סמים על ידי המערער, כאמור בסעיף 36א(2) לפקודת הסמים. 4. המערערים טוענים, ראשית, כי שגה בית המשפט כאשר הניח קיומה של חזקה בדין במקרה זה מכח סעיף 31(6)(א) לפקודה. על פי הטענה, חזקה זו חלה כאשר מדובר ברכוש המצוי ברשות הנאשם עצמו ולא ברשותו של אדם אחר. יתר על כן, משלא הוכיחה התביעה כי המערער העביר לאחותו את הכסף, הרי שהחזקה לא חלה, ובנסיבות אלה על התביעה להוכיח כי הכסף אכן שייך למערער, דבר שלא עמדה בו. מעבר לכך נטען, כי אפילו ייקבע שהחזקה שבסעיף 31(6)(א) מתקיימת בנסיבות מקרה זה, גם אז המערערים הצליחו להפריך אותה לאור עדותה של המערערת על פיה היא אשה עובדת המשתכרת למחייתה, ולאור מקום הימצאו של הכסף בארון הבגדים שלה בקומת מגוריה בבנין. 5. המשיבה טוענת כי דין הערעורים להידחות. לטענתה, מעת שבית המשפט הכריז על אדם כעל סוחר סמים, הרי על פי סעיף 31(6)(א) לפקודה רואים את כל רכושו, לרבות רכוש שהעביר לאחר ללא תמורה, כרכוש שלו שהושג בעבירה של עיסקת סמים. על פי סעיף 31(6)(ב) רואים גם כל רכוש הנמצא בחזקת סוחר הסמים כרכוש שלו אלא אם הוכיח שהוא של זולתו. הכסף שנמצא בכספת נחשב לרכוש המערער, בין מהטעם שהוא בחזקתו מכח היותו מתגורר בבית, ובין אם מכוח הימצאו בחזקת אחותו, בתורת מי שאליה העביר את הכספת בלא תמורה עובר למעצרו. טוענת התביעה עוד כי לאור הנתונים שהוכחו, אין כלל צורך להיזקק לחזקה, שכן העובדות הנסיבתיות מצביעות על כך שהכסף שנמצא בכספת מקורו בעסקאות סמים. מעבר לכל אלה, מדובר בממצאים שבעובדה שהוכרעו בידי בית המשפט המחוזי לאחר שמיעת ראיות ואין מקום כי ערכאת ערעור תתערב בהם ותשנה אותם. 6. דיני החילוט עוגנו בפקודת הסמים במסגרת תיקון לפקודה משנת תשמ"ט-1989. מטרת התיקון היתה לייעל את המלחמה בעברייני סמים על ידי שלילת רכוש שהושג על ידם במסגרת פעילותם הפלילית (ע"פ 1642/00 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פד"י נה(3) 587). לחילוט תכלית הרתעתית ומטרתו לפגוע בתמריץ הקיים לבצע עבירות סמים (ע"פ 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, פד"י נז(4) 558). הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס' 3) התשמ"ח-1988, (הצח 1893, עמ' 241, בעמ' 245) הדגישה את המגמה להביא לשלילת רווחיו של סוחר הסמים, פרי מעשי העבירה, בתורת מכשיר רב עוצמה במלחמה נגד הסמים. היא ראתה בפגיעה במקור העוצמה הכלכלית ובבסיס המימון של עסקאות הסמים אמצעי רב חשיבות בביעור נגע הסחר בסמים. חילוט רכוש הקשור בעבירה משקף את התפיסה החקיקתית המבקשת לפגוע פגיעה כלכלית ברווחי עבריין הסמים. עם זאת, האינטרס הציבורי הטמון במוסד חילוט רכוש העבריין אינו מוחלט. הוא עשוי לסגת בפני אינטרס קנייני מוכח של בעל זכות ברכוש המיועד לחילוט (ע"פ 1982/93 בנק לאומי נ' מדינת ישראל, פד"י מח(3) 238; רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל, פד"י נג(3) 312). החוק קבע שורה של הסדרים שמטרתם לאזן בין האינטרס הציבורי המבקש לייעל את המלחמה בנגע הסמים לבין אינטרס הקנין הפרטי ( ש. דורנר, חילוט חפצים ששימשו בביצוע עבירה, הפרקליט מג(2) תשמ"ז, 211, 214). לפיכך נקבע כי לא יחולט רכוש הקשור בעבירת סמים באם הוכיח אדם כי רכש זכות ברכוש בתמורה ובתום לב בלי שיכול היה לדעת כי שימש או הושג בעבירה (סעיף 36ג(א); כן נקבע כי חילוט ייעשה רק בכפוף לכך שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו המתגוררים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר (סעיף 36ג(ב) לפקודה). דוקא העובדה כי היקף הרכוש החשוף להליך החילוט הוא רחב מאד, מחייב הדבר איזון ראוי תוך התחשבות באינטרסים אחרים, ובתוכם הגנה על זכות קנין של מי שאין לו קשר לעבירת הסמים, במיוחד נוכח ההגנה החוקתית הניתנת כיום לזכות הקנין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע"פ 4142/96 אלקדיים נ' מדינת ישראל, פד"י נג(5) 292). 7. סעיף 36א לפקודה קובע: חילוט רכוש בהליך פלילי (א) הורשע אדם בעבירה של עיסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא – ... (2) רכוש שהושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. ... (ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עיסקת סמים, והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים, ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין כי בנוסף לכל עונש, יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט". סעיף 31 לחוק קובע שורה של חזקות ובהן חזקה הקשורה למי שהוכרז כ"סוחר סמים". זו לשון סעיף 31(6): "קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים – (א) כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנידון אחת מאלה: (אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; (בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון; (ב) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון, ייראה כרכוש שלו, אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה(א). 8. בבוא התביעה לבקש את חילוטו של רכוש נאשם, פתוחות בפניה שתי דרכים: האחת – להוכיח לגבי "סוחר סמים" כי רכוש ספציפי של הנידון הושג בעבירה של עיסקת סמים ואזי הינו בר-חילוט. בהוכחה כזו, לא עומדות לזכות התביעה ההקלות שבחזקה, ועליה להוכיח, אפוא, את כל היסודות הנדרשים כאמור לצורך ביסוס בקשתה לחילוט. דרך שניה הפתוחה בפניה היא להסתמך על החזקה שבסעיף 31(6). חזקה זו מבחינה בין רכוש המצוי בחזקתו של הנאשם או בני משפחתו הגרים עמו לבין רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו אליו ללא תמורה. גם אלה ייחשבו מכח החזקה כרכוש שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם הנידון הפריך חזקה זו בדרך המפורטת באותה הוראה. אולם בטרם תוחל החזקה, על התביעה להוכיח את התנאים המוקדמים להחלתה, קרי: כי מדובר ברכוש של הנידון, או רכוש של בן זוגו ושל ילדיו שטרם מלאו להם 21 שנים, או כי מדובר ברכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו, או שהעבירו לאותו אדם ללא תמורה. בלא הוכחת התנאים הרלבנטיים להקמת החזקה בידי התביעה היא לא תחול. אשר לטיב נטל ההוכחה החל על התביעה להוכחת התנאים המוקדמים לתחולתה של החזקה, התפיסה המקובלת בהלכה הפסוקה היא כי מדובר ברמת הוכחה כנדרש במשפט פלילי, קרי: מעבר לספק סביר. תפיסה זו נובעת מראיית מוסד החילוט כבעל אופי עונשי (ע"פ 3162/94 מדינת ישראל נ' מישל בן רימונד ישראל, פד"י נ(3) 265). עם זאת, מטבע הדברים, עוצמת הנטל מושפעת ממצבים שבהם ההוכחה קשורה בעניינים שבידיעתו המיוחדת של הנאשם (פרשת אלקדיים, שם). לאחרונה, מסתמנת גישה שונה בפסיקה לענין אופיו של מוסד החילוט, המטילה ספק בטיבו העונשי, ונוטה לראות בו אמצעי שעיקר עניינו בשלילת רכוש שהושג בעבירה, שאינו מוחזק כדין בידי העבריין (בן שטרית, שם, עמ' 410; ירון כהן, עמ' 572). עשוי להיות, כי במגמה זו יש כדי להשפיע על מידת ההוכחה המוטלת על התביעה להוכחת התנאים המוקדמים לגיבוש החזקה בכיוון של ריכוכה (השווה סעיף 17(ב) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003). אולם אין הכרח להידרש להכרעה בשאלה זו, מן הטעם שבנסיבות שלפנינו עמדה התביעה בנטל להוכיח את התנאי המקים את החזקה, המדבר ברכושו של הנידון עצמו, וקיימה את דרישת ההוכחה המחמירה לענין זה, כפי שיפורט להלן. 9. משעמדה התביעה בנטל להוכיח את חלותה של החזקה, עומדת לנידון הזכות הדיונית להפריך את החזקה כאמור בסעיף 31(6)(א)(אא) ו-(בב). לצורך כך, מדובר בנטל הוכחה של מאזן הסתברויות, ודי בהצגת גרסת הגנה המסתברת יותר והגיונית יותר מהגרסה הנוגדת (ע"פ 7598/95 בן שיטרית נ' מדינת ישראל, פד"י נב(2) 385, פסקה 9; ע"פ 1964/91 בן דוד נ' מדינת ישראל, פד"י מו(3) 70). המערער בענייננו לא השכיל להפריך את החזקה שקמה כנגדו לפיה הכסף שנמצא בכספת הינו רכושו שלו, שהושג אגב ביצוע עבירות סמים. נפרט את הדברים. 10. המערער הוכרז במשפט כ"סוחר סמים" לאחר שהורשע בעבירות של ביצוע עסקות סמים, והוכח כי הפיק רווח מהן או היה אמור להפיק מהן רווח; זאת, נוכח העובדה כי החזיק, בסמוך למעצרו, בכמויות גדולות של קוקאין, כדורי אקסטזי וחשיש, בבית מגוריו. סמים אלה נמצאו מפוזרים במקומות שונים בבית – בעליית הגג, באדניות צמחים בבית, ובסל כביסה ביתי. נמצא גם משקל אלקטרוני במטבח הבית, המעיד על כך שסמים נשקלו לצורך העברתם לאחרים. הכסף שנמצא בכספת בארון בגדיה של המערערת בקומה השניה של הבנין היה בסכום גדול ביותר, קרוב ל-300,000 ₪. הוא נמצא בחבילות שטרות חדשים ארוזות בניילונים ובסרט הדבקה חום. הכספת היתה כספת ניידת הניתנת להעברה ממקום למקום, ובנקל ניתנה להעברה על ידי המערער מקומת מגוריו הוא בקומה השלישית לקומה השניה בה התגוררו אחותו ואמו. לאור פיזור הסמים השונים במקומות שונים בדירה, סביר להניח כי מיקומה של הכספת בקומה השניה נועד אף הוא להקשות על איתורה ועל ייחוס תחולתה למערער. מעבר לכך, המערערת בעדותה לא הצליחה לשכנע בגרסתה כי הכסף שנמצא בכספת הוא שלה. התיזה שהעלתה כאילו מדובר בכספי חסכונות מעבודות תחזוקה וניקיון בבית ספר מקומי ועבודות כפיים אחרות שעשתה אינה מתקבלת על הדעת כלל, ואינה יכולה להסביר בשום צורה את הסכום הגדול שנתפס. המסמכים שהגישה לגבי היקף הכנסותיה רק מרחיקים כל אפשרות כי גרסתה היא גרסת אמת. היא לא יכלה להסביר בצורה משכנעת מדוע נמנעה מלהפקיד סכומי כסף כה גדולים בבנק כדי שישאו תשואה ויהיו מוגנים מגניבה, אף כי נהגה, לדבריה, לקחת הלוואות מהבנק ולשלם עבורן ריבית לשם "חסכון". כן הסתבר כי היא מחזיקה בניירות ערך בבנק. היא התקשתה גם להסביר את הצורה הפיזית המיוחדת שבה הוחזקו הכספים בכספת. המערער עצמו נמנע מלהעיד בנושא החילוט, וגם מחדל זה אומר דרשני. בית המשפט לא האמין לגרסתה של המערערת וראה בה גרסה מופרכת. פרט לגרסת המערערת לפיה הכסף שייך לה, לא הועלתה כל גרסת הגנה נוספת שיש בה כדי לנתק את הזיקה בין הכסף שנתפס לבין עבריין הסמים המתגורר בבית בו נמצאה הכספת. המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ברמת הוכחה המקובלת בפלילים, והוכיחה כי הכסף שנמצא בכספת הוא רכושו של המערער, וכי הושג בהקשר לעבירות סמים. הראיות הנסיבתיות שהובאו, בהצטברותן, אינן מותירות אפשרות הגיונית אחרת. הן מצביעות על עובדת היות הכסף רכושו של המערער על דרך הסקת מסקנות שבהגיון, פרי נסיון החיים, והן גוברות על כל תיזה עובדתית חלופית ברמת הוכחה של מעבר לספק סביר (ע"פ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל, תק'-על' 2003(3) 956 (פסקה 7); ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד, פד"י נו(5) 221, 227; ע"פ 543/79 נגר נ' מדינת ישראל, פד"י לה(1) 113, 141; ע"פ 38/49 קנדיל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י ב 813, 832; ע"פ 2518/94 אלימלך נ' מדינת ישראל, פד"י נא(2) 481, 498). המערער לא הפריך את החזקה שקמה כנגדו כי הכסף שנמצא בכספת הוא רכושו שהושג בעבירה של עיסקת סמים, ולו על פי מאזן הסתברויות, וממילא הונח הבסיס המשפטי לחילוט הכסף. לאור כל האמור, בדין החליט בית המשפט המחוזי על חילוט הכסף שנמצא בכספת בבית מגוריו של המערער בתורת רכושו שלו שהושג בעבירות סמים. לאור האמור, דין הערעורים להידחות. ש ו פ ט ת השופטת ד' ביניש: אני מסכימה . ש ו פ ט ת השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, ז' באלול תשס"ה (11.9.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04044960_R03.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il