אסנת חדידה נ. סהר חברה לביטוח בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4495/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל המערערת: אסנת חדידה נ ג ד המשיבה: סהר, חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.6.97 בת"א 802/94 שניתן על ידי כבוד השופט י' עדיאל בשם המערערת: עו"ד ש' ז' פונדמינסקי בשם המשיבה: עו"ד אהוד שטיין פסק-דין השופט ת' אור: 1. המערערת, ילידת 16.3.76, נפגעה ביום 4.8.94 בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי קבע את נזקיה של המערערת וחייב את המשיבה בתשלומם. ערעור המערערת הוא על שיעור הפיצויים כפי שנקבע. 2. עקב התאונה נגרמה למערערת נכות רפואית לצמיתות בשיעור כולל של 69.5%. נכות זו כוללת נכות נוירולוגית עקב פגיעה בגב, חולשת הרגליים והפרעה במתן שתן בשיעור 30%, נכות בתחום הפסיכיאטרי, נכות בשל צלקות וכן נכות בתחום האורולוגי בשיעור 35%. הנכות בתחום האורולוגי גרמה למערערת לאי שליטה חלקית על סוגרי מוצא כיס השתן ופי הטבעת. בית המשפט קבע, שלאחר התייצבות מצבה של המערערת הנכות התפקודית שנותרה לה עקב התאונה היא בשיעור 50%. בפסק דין יסודי ומקיף, התייחס בית המשפט לפרטי הנזק השונים. פרט לשני עניינים, אין עילה שנתערב במסקנותיו ובסכומי הנזק שקבע. 3. העניין האחד נוגע להפסדי ההשתכרות של המערערת כתוצאה מהתאונה. המערערת היתה אמורה להתגייס לצה"ל בתאריך 4.9.94, ומועד שחרורה הצפוי מצה"ל היה בתאריך 4.6.96. את הפסדי השתכרותה של המערערת בעבר חישב בית המשפט מיום שחרורה הצפוי מצה"ל, 4.6.96, ועד מועד פסק הדין. הפיצויים חושבו בהנחה שהמערערת יכולה היתה להשתכר, לולא התאונה, כשיעור השכר הממוצע במשק, ומכושר זה נגרעו 50%. לא נפסק למערערת פיצוי בגין תקופת עשרים ואחד החודשים מ4.9.94- עד 4.6.96-, על אף שכתוצאה מהתאונה לא גויסה המערערת לצה"ל ובשל התאונה נמנע ממנה, משך התקופה הנ"ל, לעבוד לפרנסתה - אם בכלל ואם באופן חלקי כדי 50% מכושרה. בתקופה הנ"ל נמנעו מהמערערת ההטבות הכלכליות כחיילת, וגם נגרעה ממנה היכולת לעבוד לפרנסתה. על כך זכאית היא לפיצוי. בדרך אומדן, נראה לי שיש להוסיף למערערת בגין כך פיצוי בסכום של 50,000 ש"ח. 4. העניין השני נוגע להוצאות הצפויות למערערת בעתיד עבור כלי מיטה ולבוש והוצאות מוגברות על כביסה. הוצאות צפויות אלה מקורן בכך שאין למערערת שליטה חלקית על סוגריה. בית המשפט המחוזי אמד את סכום הפיצוי בפריט זה בסך 30,000 ש"ח. אומדן זה נראה מקפח את המערערת, נוכח התקופה הארוכה בה צפויות לה ההוצאות כאמור. בעת מתן פסק הדין היתה המערערת בת עשרים ואחת שנים, כך שהפיצוי הוא עבור תקופה של קרוב לשישים שנים. נראה, על כן, שיש להתערב גם בפרט זה. בדרך אומדן, הייתי מעמיד את הפיצוי בו על סכום של 80,000 ש"ח במקום 30,000 ש"ח. ביתר פרטי הנזק אין עילה להתערבותנו. 5. התוצאה היא שהערעור מתקבל, במובן זה שלסכום הפיצויים אשר נפסק על ידי בית המשפט המחוזי יתווסף סכום של 100,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחושבים על סכום זה מיום 22.6.97 ועד לסילוק מלא. כן תשלם המשיבה למערערת שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% ומע"מ כשהוא מחושב על סכום זה, ובנוסף לו תשלם למערערת את הוצאות ערעור זה בסך 15,000 ש"ח. ש ו פ ט המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים. המשנה לנשיא השופט י' טירקל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. ניתן היום, יא' בתשרי התשנ"ט (1.10.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97044950.E03