בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4492/02
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער: שטייק
סרגיי
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט
השלום
בנצרת מיום 22.5.02 בת.פ. 1109/02
שניתן
על ידי כבוד השופטת רים נדאף
תאריך
הישיבה: כ"ג בתמוז התשס"ב (3.7.2002)
בשם
המערער: עו"ד עלא אלדין עתאמנה
בשם
המשיבה: עו"ד רחל מטר
פסק-דין
לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת ר'
נדאף), מיום 22/5/2002, בה נדחתה בקשת המערער כי יפסול עצמו מלישב בדין בעניינו
(ת.פ. 1109/02).
1. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות
של תקיפת בת זוג ואיומים. במסגרת דיון בבקשת המשיבה למעצר עד תום ההליכים
המשפטיים, הורה בית משפט השלום בבית שאן (ביום 23/8/2002) על שחרורו של המערער
למעצר בית מלא בבית חברו בצפת. התיק (ת.פ. 1109/02) נקבע לדיון בפני בית משפט
השלום בנצרת (כבוד השופטת ר' נדאף). בתחילת הדיון שנקבע לשמיעת עדי התביעה, פנתה
השופטת לצדדים והמליצה להם לסיים התיק ללא שמיעת עדים, הואיל ומדובר במקרה של
אלימות בתוך המשפחה, וניהול התיק עלול להחריף את הסכסוך בתא המשפחתי.
2. בתגובה לפניית בית המשפט - כפי שנלמד מכתב
הערעור ובהסכמת המשיבה, באשר חלק זה של הדיון לא פורט בפרוטוקול - מסר ב"כ
המערער לבית המשפט כי הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה במסגרת עסקת טיעון, ללא שפירט
את מרכיבי העסקה ומהותה. לעומתו, ב"כ התביעה הרחיבה בעניין, והסבירה לבית
המשפט את השתלשלות העניינים, עמדת התביעה, מהות העסקה והרקע אשר עמד מאחורי ההצעה,
לרבות העובדה כי שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה תלויים ועומדים נגד המערער בגין
תקיפת אותה המתלוננת. בעקבות הערת ב"כ המערער, פנה בית המשפט לב"כ
התביעה והסביר לה כי אל לה לחשוף את בית המשפט לעברו הפלילי של המערער כל עוד הוא
לא הורשע. יחד עם זאת, חזר בית המשפט ופנה מיוזמתו למערער, והמליץ לו להגיע לעסקת
טיעון בתיק, כדי למזער הנזק לתא המשפחתי. במסגרת זאת, שאל בית המשפט את המערער
בדבר מערכת היחסים בין בני הזוג; הסביר לו כי במידה והמתלוננת תעיד בבית המשפט
ותחזור בה מעדותה במשטרה, סביר להניח שיפתח נגדה תיק פלילי בגין מתן עדות שקר;
וניסה לבחון מדוע לא מקובלת על המערער עסקת הטיעון. המערער הסביר לבית המשפט את
הרקע שהוביל להגשת התלונה נגדו ואת טעמיו לאי קבלת העסקה. לאחר מכן, בית המשפט חזר
והמליץ למערער לסיים את התיק בעסקת הטיעון שהוצעה לו. המערער סרב. לפיכך, הורה בית
המשפט כי יחל בשמיעת עדי התביעה. לאור השתלשלות אירועים זו, התנגד המערער התנגד
לשמיעת התיק בפני בית המשפט, וביקש כי יפסול עצמו מלהמשיך לדון בתיק.
3. בית משפט השלום דחה (ביום 22/5/2002) את בקשת
הפסילה. בהחלטתו ציין, כי למרות שנפרשו בפניו הרשעותיו הקודמות של המערער, במסגרת
מסירת המידע על נסיונות הצדדים להגיע לעסקת טיעון והרקע שעמד מאחוריה, הרי שאין
בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו או על כושרו לדון את המערער באובייקטיביות. לפיכך,
קבע כי ימשיך לדון בתיק.
4. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני. לטענת המערער,
בית המשפט שגה בקביעתו כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים. לטענתו, לאחר שנחשף בית
המשפט למהות עסקת הטיעון, לרקע שהוביל אליה, אשר כלל למעשה את כל אשר אירע מחוץ
לאולם בית המשפט - לרבות העובדה כי שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה תלויים ועומדים
כנגד המערער בגין תקיפת המתלוננת (אשתו) - הרי שיש בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו
ועל כושרו לדון את המערער באובייקטיביות. כך בייחוד לאור העובדה כי נושא האישום
הנוכחי הוא מאותו הסוג של האישומים שבתיקים האחרים, בגינם הושתו על המערער שני
עונשי מאסר על תנאי. על כן, ומאחר שהמדובר בתיק של אלימות במשפחה, בו לא היו עדים
לאירועים נשוא כתב האישום וההכרעה בו תעשה, במידה רבה, על בסיס ממצאי מהימנות, הרי
שהיחשפות בית המשפט לעברו זה של המערער תפגע בצורה קשה במהימנותו. זאת ועוד, נוכח
העובדה כי במהלך הדיון בפני בית המשפט, ובתשובה לשאלותיו, נחשפה למעשה עדותו של
המערער כולה, הרי שלא תהיה עוד משמעות להעדתו של המערער בפני בית המשפט בהמשך
הדיון לפניו. בנוסף, טוען המערער כי יש לפסול השופט מהטעם של מראית פני הצדק.
המערער מציין עוד, כי לאור העובדה שבתיק זה טרם החל שלב ההוכחות, הרי שהעברת התיק
לדיון בפני שופט אחר לא תגרום למערכת המשפט טרדה רבה מדי.
5. המשיבה, בדיון לפני, הודיעה כי היא אינה
מתנגדת להעברת התיק לשופט אחר.
6. לאחר שבחנתי החומר שלפני וטענות הצדדים, נחה
דעתי כי דין הערעור להתקבל. בנסיבות המקרה שלפני, סבר בית המשפט כי למרות שהצדדים
לא הגיעו לעסקת טיעון, הרי שהיה מקום וטעם לנסות ולסיים את הפרשה בהסדר המוסכם על
הצדדים. זאת, נוכח העובדה שמדובר במקרה של אלימות במשפחה, בו עדי התביעה הם אשתו
ובנו של המערער, וניהול המשפט עשוי להזיק לתא המשפחתי ולהחריף את הסכסוך. על כן,
ולמרות שהצדדים לא הגיעו לעסקת טיעון מוסכמת קודם לכן, ניסה בית המשפט לסייע
לצדדים להגיע להסדר טיעון מוסכם, ולשם כך התוודע לפרטי האישום, נסיבות האירוע,
עברו הפלילי של המערער, והיחסים בתא המשפחתי. מבלי להביע עמדה באשר לאופן פעולת
בית המשפט בענין, הרי שבהמשך ניהול המשפט לפניו יש כדי להקים, בנסיבות העניין, חשש
ממשי למשוא פנים. מסקנתי זו מושתתת על הצטברותם של כמה גורמים.
7. הגורם הראשון לקיומה של עילת פסלות,
הוא היחשפותו של בית המשפט למסה כבדה של חומר ראיות שיש בו כדי ליצור חשש ממשי
למשוא פנים. אכן, נקודת המוצא היא כי עצם חשיפתו של שופט לחומר ראיות אשר לא היה
אמור להיחשף לו, כדוגמת הרשעות קודמות של נאשם הנידון בפניו טרם הכרעת הדין, אינה
פוסלת אותו, לכשעצמה, מליישב בדין (ראו: ע"פ 3963/00 איתמר בן גביר נ'
מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 2967/96 זינגר נ' מדינת ישראל (לא
פורסם); מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות
לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, בעמ' 110)). הנחת היסוד הינה, כי שופט מקצועי
יוכל להפריד בין ראיה קבילה לראיה שאינה קבילה, וכי אף בעצם הצגת מידע בלתי קביל
אין כדי להוביל לפסילתו (ראו: ע"פ 4199/02 אבי לב נ' מדינת ישראל (לא
פורסם)). בדומה, גם בעצם הצגת עסקת טיעון לבית המשפט, במסגרתה נחשף בית המשפט אף
להודאת נאשם בעובדות כתב האישום, עסקה אשר לא אושרה על ידו לבסוף, אין כדי ליצור,
לכשעצמה, חשש ממשי למשוא פנים:
"הטענה
כי בית המשפט בדרגה הראשונה לא יוכל להשתחרר מהרושם שקיבל מעצם הסכמתה של המערערת
לעסקת הטיעון אין בה ממש. משמעותה - פסילה אוטומטית של כל בית משפט שאינו נותן
הסכמתו לעסקת טיעון שערכו הצדדים. אין היא עולה בקנה אחד עם ההנחה הבסיסית כי
במערכת המושתתת על שיפוט מקצועי, חזקה על השופט שידע להשתית את פסק דינו על אדנים
שיפוטיים מקצועיים, על פי חומר הראיות שהוצג, ויוכל להשתחרר מכל רושם בלתי רלבנטי
שהוא. עלה בלב אחד הצדדים חשש כי לשופט דעה קדומה כלפיו, יוכל הוא לבקש פסילת
השופט, אולם אין לדבר על פסילה גורפת כאמור לעיל" (ע"פ 3971/90 אילנה
אסיס נ' השופטת ויקטוריה אוסטרובסקי, פ"ד מה(1) 661, 666).
8. יחד עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים וחריגים,
שבהם נחשף השופט ל"מסה" נכבדה של ראיות לא קבילות, עד שיש בה כדי להכריע
גם את מקצועיותו (ראו: ע"פ 6752/97 רפי פרידן נ' מדינת ישראל,
פ"ד נא(5) 329. להלן: פרשת פרידן; ע"פ 6751/98 חנוך חן נ' מדינת
ישראל פ"ד נב(4) 874. להלן: פרשת חן). בנסיבות שלפנינו, נחשף בית
המשפט ל"מסה כבדה" של חומר אליו לא צריך היה להיחשף בשלב זה של ההליך,
ומיוזמתה של התביעה. המדובר, בין היתר, בפרטי עסקת הטיעון שהוצעה בעבר, הרקע לה,
עמדות הצדדים לגביה, לרבות חשיפת נסיבות האירוע, עברו הפלילי של הנאשם ועובדת
קיומם של עונשי מאסר על תנאי ברי הפעלה התלויים ועומדים נגדו באותו סוג עבירות
וכנגד אותה המתלוננת. זאת, בנסיבות בהן ההכרעה באירועים נשוא כתב האישום תינתן,
בסופו של יום, על בסיס עדות המערער ומהימנותו למול עדויות אשתו ובנו, באשר לא היו
לאירוע עדים נוספים. על כן, בנסיבות אלו, בהן סוגיית מהימנותו של המערער תהווה
רכיב מרכזי בהכרעה, הרי שחשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות זה במסגרת הנסיון להגיע
להסדר טיעון היא בעלת עוצמה כה רבה, עד כי קיים החשש שגם מקצועיותו של השופט לא
תוכל לה (השוו: פרשת פרידן; ע"פ 9571/01 פלוני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)).
9. גורם שני לקיומה של עילת פסלות, הוא
מעורבותו ויוזמתו של בית המשפט בנסיון להביא את הצדדים לידי הסדר טיעון מוסכם.
אכן, נפסק פעמים רבות כי עצם פעילותו של בית המשפט בנסיון להביא את הצדדים להסכם
פשרה במשפט אזרחי איננו מהווה עילת פסלות. "פעילותו של בית המשפט בנסיון
להביא להסדר הסכסוך בהסכמה היא מקובלת, ואף רצויה. אין בה, כשלעצמה, כדי להצביע על
עמדה מוגמרת שגיבש בית המשפט" (ראו: ע"א 8191/99 שי אופיר נ'
עו"ד בלומנפלד (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל נ' סמיר עבדל
ראזק, פ"ד מד(3) 750, 761; ע"א 5054/96 דחלה נ' קרן קיימת לישראל
(לא פורסם)). יחד עם זאת, עילת פסלות תקום באותם המקרים בהם יש בהתערבות ומעורבות
בית המשפט בהליך כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 1996/91 יוסף
הורביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 837). בנסיבות שלפנינו, מעורבותו של
בית המשפט היתה מעבר להצעה כללית לצדדים להגיע לעסקת טיעון (השוו: ע"פ
4237/96 אופנהיים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה זה, בית המשפט נקט,
במסגרת ההליך הפלילי, מעורבות של ממש בניסיונותיו להבין את מכלול פרטי האירוע נשוא
כתב האישום וכתוצאה מכך להניע הצדדים להסכים על הסדר טיעון המתאים לנסיבות ובהתחשב
בעברו הפלילי של המערער. בית המשפט שאל בדבר פרטי האירוע נשוא כתב האישום
ונסיבותיו; שמע את הרקע להתרחשות האירוע; נחשף לעברו הפלילי של המערער בעבירות
דומות כלפי אותה המתלוננת; ופנה מיוזמתו למערער ושאל אותו בדבר טיב מערכת יחסיו עם
אשתו. לאחר כל אלו, הציע למערער כי יקבל את עסקת הטיעון שהציעה לו התביעה בעבר.
הגם שמעורבות ויוזמה מצד בית המשפט, לכשעצמם, אינם מקימים מניה וביה עילת פסלות,
הרי שבנסיבות העניין ולאור מעורבות בית המשפט בנסיון לגשר על הפערים בין הצדדים
בתיק הפלילי, ראוי כי הדיון בתיק גופו יתקיים בפני שופט אחר.
10. הגורם השלישי לקיומה של עילת פסלות,
המצטבר אל הגורמים האחרים, הוא כי בנסיבות העניין עשוי היה להשתמע כאילו בשלב
ראשוני זה, בית המשפט הביע עמדתו כי גרסתו של המערער אינה מהימנה וכי יש מקום
להרשיעו בעבירה. זאת, לאור העובדה כי לאחר חילופי הדברים בין בית המשפט והצדדים,
כאשר כל החומר הנוגע לאישום - הרלוונטי והלא רלוונטי - היה ידוע לבית המשפט, הוא
שב והציע למערער לקבל את עסקת הטיעון שהוצעה לו על ידי התביעה. מכך עלול היה
להשתמע, ולו באופן לכאורי, כי בית המשפט גיבש עמדתו באשר למהימנותו ואשמתו של
המערער, זאת לאחר שנחשף למלוא החומר שבתיק. אכן,
"על
בית המשפט להיזהר מפני כל אמירה, ממנה יוכל בעל דין ללמוד, כי בית המשפט כבר אימץ
החלטה בענין, שעליו נסב הדיון, לפני ששמע את הטענות, וכי תהינה אשר תהינה הטענות,
כלה ונחרץ עם בית המשפט לפעול בדרך עונשית פלונית... על בית המשפט לקיים ככל האפשר
עמדה נטולת מעורבות, ממנה לא יוכל שום צד ללמוד מראש, מהי החלטתו של בית
המשפט" (ע"פ 180/84 חאלד בן חוסין חאלדי נ' מדינת ישראל פ"ד
לח(1), 836, 837).
זאת ועוד, גם אם בהתבטאות זו לא כיוון השופט לבטא עמדה לגוף
העניין, הרי שלעיתים גם "התבטאויות שאינן מבטאות עמדה כלשהי ביחס לטענות
הצדדים עלולות ליצור אצל מי מהם חשש סובייקטיבי למשוא פנים. קל וחומר עת מדובר
בהתבטאויות מהן ניתן להסיק, ולו באופן לכאורי, על התרשמות חיובית או שלילית מאחת
הגרסאות העומדות לדיון והעלולות, לעיתים, לעלות כדי חשש ממשי אובייקטיבי למשוא
פנים" (ראו: ע"פ 710/01 גרנט כריס מוטון נ' מדינת ישראל (לא
פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ'
סליימה פ"ד מד(3) 758, 760[ו]). ספק בעיני עם התבטאות זו לבדה די בה כדי
להקים עילת פסלות. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה שלפנינו, הרי שהצטברותה יחד עם שני
הגורמים האחרים, מקיימת את אותו חשש ממשי למשוא פנים.
11. לסיכום, בבואנו לבחון קיומה של עילת פסלות מקום
בו ניסה השופט להביא צדדים בתיק פלילי לידי הסדר טיעון מוסכם - ומבלי להביע עמדה
לגופו של הליך זה - השאלה שיש לשאול בכל מקרה ומקרה היא, האם, בנסיבות העניין,
קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך המשפטי מצד השופט היושב בדין. התשובה לשאלה
זו יכול שתשתנה ממקרה למקרה. כך יש לבחון את האמירות שהשמיע בית המשפט, אם השמיע
כאלה, במהלך הדיון והנסיון להגיע לפשרה; את מידת מעורבותו ויוזמתו בהצעות ההסדר
שהועלו; את היקף הראיות שנחשפו בפניו, טיבן והקשר בינן לבין השאלות העובדתיות
והמשפטיות שצריכות להתברר בהליך גופו. בסופו של יום יש לבחון את עוצמת הקשר בין
הדיון שנערך בנסיון לסייע לצדדים להגיע להסדר טיעון מוסכם ובין ההליך הפלילי
המרכזי - מקום בו לא הושג הסדר מוסכם - ולבחון האם מדובר בעוצמה העולה לכדי חשש
ממשי למשוא פנים כאמור (השוו: ע"פ 5456/01 קוסטובסקי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)).
12. בנסיבות שלפנינו, בהצטברותם של הגורמים דלעיל
יש כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (השוו: פרשת חן בעמ' 879). לאחר שנכשל
הנסיון להגיע להסדר טיעון מוסכם - במסגרתו בית המשפט נחשף למסה כבדה של חומר אשר
יש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט בנוגע למהימנות המערער, היה מעורב
בהליך והביע עמדתו הלכאורית באשר למהימנות, אשר תהווה נדבך מרכזי בהכרעה - פנה בית
המשפט לניהול הוכחות. אולם, בשלב זה, לאור נסיבות העניין, היה על בית המשפט להעביר
התיק לשופט אחר, אשר ישמע אותו מחדש, בדרך המקובלת.
13. ודוק: אין חולק כי יש יתרונות בלתי מבוטלים
לנסיון לסיים הליכים מעין אלו - גם פליליים - בלא שמיעת ראיות ותוך הסכם בין
הצדדים. כך במסגרת עיסקאות טיעון או במסגרת הסדרים אלטרנטיביים של פתרון סכסוכים.
כך גם נעשה במקרה שבפנינו. במסגרת הליכים מעין אלה, תתכנה נסיבות בהן השופט יהיה
מעורב בהליכי משא ומתן לקראת גיבוש הסכם כזה או אחר. בנסיבות אלה, ראוי הוא כי
במידה וההליכים לא צלחו, ישמע התיק בפני שופט אחר (השוו: א' כהן וע' אבמן-מולר,
"שופט פסיבי או שופט אקטיבי? הצעה למעורבות שיפוטית פעילה בעסקאות
טיעון" משפטים לא (תשס"א), 745). אולם, השאלה אימתי יפסל השופט
מלדון בהמשך ההליך תיקבע על פי דיני הפסלות ומבחן החשש הממשי למשוא פנים המונח
ביסודם.
על כן, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.
ניתן היום, ד' באלול התשס"ב (12.8.2002).
ה
נ ש י א
_________________
העתק
מתאים למקור 02044920.A01 /דז/
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il