פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 4471/00
טרם נותח

אגא מוחסן נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 08/06/2001 (לפני 9097 ימים)
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 4471/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 4471/00
טרם נותח

אגא מוחסן נ. מדינת ישראל

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4471/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד המערער: מוחסן אגא נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 2.5.2000 בת.פ. 478/98 שניתן על-ידי כבוד השופט ה' חטיב תאריך הישיבה: י"ג בסיון תשס"א (4.6.01) בשם המערער: עו"ד ת' אבו אחמד בשם המשיבה: עו"ד ת' פרוש בשם שירות המבחן: גב' ב' וייס פ ס ק - ד י ן בהיותו עצור במשטרת נצרת הצית המערער מגבת ושמיכה בתא המעצר. כתוצאה מכך פרצה שריפה שהסבה נזקים למבנה תאי המעצר והעמידה בסכנה את העצירים, בכללם המערער. בשל מעשה זה הורשע המערער, על יסוד הודייתו בעובדות, בעבירת הצתה. לבקשתו הרשיעו בית המשפט בשורת עבירות נוספות, שהיו תלויות ועומדות נגדו, על-מנת שגם הן תובאנה בחשבון בקביעת העונש; בכלל אלו העלבת עובד ציבור, איומים, תקיפה, התפרצות למקום מגורים וגניבה וכן החזקת רכוש גנוב ומכשירי פריצה. בשל כל העבירות בהן הורשע, כמכלול אחד, נידון המערער לחמש שנות מאסר, שלוש שנים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי. כן הופעלו נגדו שמונה-עשר חודשי מאסר על-תנאי, מחציתם במצטבר לתקופת המאסר ומחציתם בחופף לה. על המערער הוטל אפוא לרצות תקופת מאסר כוללת בת 45 חודשים. עוד מסתבר, כי חלק מן העבירות שבהן הורשע בוצעו על-ידו בהיותו אסיר ברשיון, ועקב כך החליטה ועדת השחרורים להפקיע מרשיונו שישה חודשים נוספים, שאף אותם מוטל על המערער לרצות במצטבר לתקופת מאסרו הכוללת. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. סניגורו המלומד של המערער טען לזכות המערער כל שניתן היה לטעון לזכותו. נתנו את דעתנו למצבו של המערער, לרקעו האישי הבעייתי, למחלת הצהבת ממנה הוא סובל ולחולי הנפשי שאובחן אצלו בעבר, אך לא מצאנו כי יש באיזה מנתונים אלה כדי להצדיק התערבות במידת העונש. לחובת המערער הרשעות בעבירות רבות, אותן ביצע וחזר וביצע באורח שיטתי מאז היותו נער. נראה כי שורשי עבריינותו טמונים בראש ובראשונה בהתמכרותו הארוכה לסמים מסוכנים. בעבר שולב המערער במסגרת טיפולית למטרת היגמלות מסמים. בשלב מסוים היה נדמה שחלה אצלו התקדמות חיובית, אך מעת ששוחרר לדרכו חזר והסתבך בביצוע עבירות ובהתמכרות לסמים. עם כל ההבנה להכבדה המיוחדת שעונש המאסר גורם למערער, איננו רואים אפשרות להקל בעונשו, ולכן ערעורו נדחה. עם זאת הננו מבקשים מן הגורמים הטיפוליים בבית הסוהר לשוב ולבדוק את התאמתו של המערער לטיפול של היגמלות מסמים במסגרת המאסר וכן את מידת היזקקותו לסיוע טיפולי בתחום הנפשי. ניתן היום, י"ג בסיון תשס"א (4.6.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00044710.F01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.