פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

2 בבית המשפט העליון עע"מ 44613-05-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט חאלד כבוב המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני נגד המשיב: משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ב-עת"מ 49923-03-25 (השופט א' צור) מיום 24.3.2025 בשם המערערים: עו"ד סלים ח'ירי פסק-דין השופט יוסף אלרון: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ב-עת"מ 49923-03-25 (השופט א' צור) מיום 24.3.2025, שבו נדחתה עתירת המערערים על החלטת ועדת המאוימים בעניינם. לאחר שעיינתי בערעור, על נספחיו, ושקלתי את נימוקיו, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות, ללא צורך בתשובה מאת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותנו שלפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה על ההליך שלפנינו מכוחה של תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. עתירת המערערים נדחתה על הסף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בין היתר, בשל אי-ניקיון כפיים מצדם. כפי שפורט בפסק הדין, לעתירה צורפה תעודת שוטר אשר נטען כי זו שייכת לסבם של העותרים. בסמוך לתעודה זו, צירפו העותרים היתר שהייה זמני מתחדש לשהייה בישראל עקב מאוימות משנת 2007. היתר זה היה שייך אמנם לאדם עם שם משפחה דומה לשל העותרים ולסבם, אלא שמדובר באדם אחר הנושא מספר ת"ז שונה משל הסב, בעוד שאדם זה כלל לא צורף כעותר. בהתייחס להתנהלות זו ומשמעותה, קבע בית המשפט המחוזי בזו הלשון: "עצם צירופו של מסמך ההיתר האמור, מעלה סימני שאלה בדבר מהימנותם של העותרים, ואף מצביע על חשד כי העותרים ניסו ליצור מצג שווא – לפיו סבם קיבל היתר שהייה מטעמי מאוימות או כי מסמך ההיתר הנ"ל ניתן בעבר לאחד מהם [...] צירוף מסמך ההיתר של אדם אחר בעל שם משפחה דומה, ברצוף לצילום תעודת השוטר, מעלה תהיות בדבר מהימנות טענת העותרים כי תעודת השוטר שייכת לסבם". מעבר להיעדר ניקיון הכפיים מצד המערערים, בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את העתירה גם לגופה משלא מצא לשנות מהחלטת ועדת המאוימים אשר הבהירה באופן חד וחלק כי העותרים "לא נשאו בנטל להראות ראשית ראיה למאוימות". בערעור שלפנינו, המערערים לא הזימו את הקביעות לגבי היעדר ניקיון כפיהם; ולמעשה, התייחסו בשפה רפה, אם בכלל, לקביעות החמורות שהוטחו כלפיהם בעניין זה. גם לגופם של דברים, המערערים לא הציגו ראיות משכנעות, אם בכלל, שיש בהן כדי לבסס את טענותיהם כנדרש, לא כל שכן, באופן המצדיק התערבות בהחלטת ועדת המאוימים (ראו מני רבים, פסק דינו של חברי השופט ח' כבוב ב-עע"מ 39271-02-25 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועדת מאוימים, פסקה 7 (31.3.2025); עע"מ 59659-02-25 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועדת מאוימים, פסקה 10 (26.2.2025)). הערעור נדחה אפוא; ממילא, מתייתר הצורך להכריע בבקשה למתן סעד זמני. המערערים ישלמו הוצאות בסך מופחת של 1,000 ש"ח לאוצר המדינה. ניתן היום, כ"א אייר תשפ"ה (19 מאי 2025). נעם סולברג משנה לנשיא יוסף אלרון שופט חאלד כבוב שופט