מיקרוסופט ישראל בע"מ נ. רועי גורודיש

פסק-דין בתיק רע"א 4455/17 בבית המשפט העליון רע"א 4455/17 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשות: 1. מיקרוסופט ישראל בע"מ 2. Microsoft Corporation נ ג ד המשיב: רועי גורודיש בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.5.2017 ומיום 7.5.2017 בת"צ 2018-07-16 שניתנו על ידי כב' השופט א' קיסרי בשם המבקשות: עו"ד ירון רייטר; עו"ד אייל שגיא; עו"ד דנה אמיר בשם המשיב: עו"ד יצחק אבירם; עו"ד מאור ברוש פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) מיום 3.5.2017 ומיום 7.5.2017 בת"צ 2018-07-16 אשר קיבל את בקשת המשיב לצרף ראיה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ודחה את בקשת המבקשות למחיקת תגובתו של המשיב לתשובתן לבקשת האישור. 1. המשיב הגיש ביום 3.7.2016 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשות בטענה כי הן משגרות דברי פרסומת שלא כדין בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשות הגישו תשובה לבקשת האישור והמשיב הגיש תגובה לתשובה (להלן: התגובה). כמו כן עתר המשיב להתיר לו להגיש לתיק בית המשפט כתבה עיתונאית מיום 26.12.2016 (להלן: הבקשה להוספת ראיה וה- כתבה, בהתאמה). המבקשות התנגדו לבקשה להוספת ראיה ובנוסף על כך עתרו למחיקת תגובתו של המשיב לתשובתן לבקשת האישור (להלן: בקשת המחיקה). בבקשת המחיקה טענו המבקשות כי התגובה כוללת טענות וראיות חדשות אשר לא בא זכרן בבקשת האישור ואשר מרחיבות באופן פסול את חזית המחלוקת. 2. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה להוספת ראיה שהגיש המשיב ודחה את בקשת המחיקה שהגישו המבקשות. באשר לבקשה להוספת ראיה קבע בית המשפט קמא כי הכתבה שמעוניין המשיב להגיש באה לתמוך בטענות שהועלו על ידו בבקשת האישור ואינה משנה מקו הטיעון שבו נקט ועל כן אין מניעה להגישה. עם זאת, קבע בית המשפט קמא כי אין בכתבה זו, כשלעצמה, להוות ראיה לאמיתות תוכנה ויהיה צורך בראיות נוספות כדי להוכיח את האמור בה. באשר לבקשת המחיקה קבע בית המשפט קמא כי היא כוללת שורה ארוכה מאוד של טענות אשר הכרעה בהן תדרוש השקעה מרובה של זמן ומשאבים. בנסיבות אלו, כך נקבע, אין הצדקה לדון בבקשת המחיקה לגופה שכן גם אם יש בבקשה זו ממש אין הכרח למחוק את תגובת המשיב וניתן לתקן את הפגמים שנפלו בה על פי הנטען בדרך של מתן רשות למבקשות להגיש טיעון משלים מטעמן. מטעמים אלו דחה בית המשפט קמא את בקשת המחיקה תוך שנתן למבקשות זכות להגיב לתגובת המשיב לתשובתן לבקשת האישור. 3. בבקשת רשות הערעור טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתן למחוק את תגובת המשיב מבלי שדן בה לגופה. לטענתן, בניגוד לאמור בהחלטתו של בית המשפט קמא, הכרעה בבקשה האמורה אינה דורשת השקעה של משאבים מרובים וגם אם כן לא היה בית המשפט רשאי לפטור עצמו מלדון בה. זאת, כך נטען, משום שההחלטה מהווה מתן תמריץ להגשת בקשות אישור בלתי מבוססות ואינה מתיישבת עם פסיקתו של בית משפט זה. עוד טוענות המבקשות כי תגובתו של המשיב כוללת שורה ארוכה מאוד של ראיות וטענות אשר מן הראוי היה לכלול בבקשת האישור ומהווה, למעשה, בקשת אישור חדשה במסווה של תגובה. בנסיבות אלו, כך נטען, אין במתן רשות להגשת טיעון משלים מטעם המבקשות כדי לתקן את הפגמים שנפלו בתגובה. כמו כן טוענות המבקשות כי לא היה מקום לקבל את הבקשה להוספת ראיה. לטענתן, בית המשפט קמא קיבל בקשה זו מבלי שבחן את התנאים שנקבעו בפסיקה להוספת ראיה בהליך לאישור תובענה ייצוגית ואילו היה בוחן תנאים אלו היה מגיע למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כמו כן טוענות המבקשות כי הבקשה להוספת ראיה לא נתמכה בתצהיר כנדרש והוגשה בחוסר תום לב שכן המשיב צירף אליה את הכתבה שביקש להגיש וראיות נוספות שלא נתבקש אישור להגשתן. 4. המשיב טוען מנגד כי הכתבה שבית המשפט התיר לו להגיש נוצרה לאחר שהוגשה בקשת האישור ולא יכול להיות חולק כי היא רלבנטית להכרעה במחלוקת בין הצדדים. לפיכך סבור המשיב כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא להתיר את צירוף הכתבה וכי החלטתו בעניין זה אינה מצדיקה התערבות. עוד טוען המשיב כי הבקשה להוספת ראיה לא כללה טענות עובדתיות כלשהן ולפיכך לא הייתה צריכה להיתמך בתצהיר. באשר להחלטה בבקשת המחיקה טוען המשיב כי אף היא אינה מצדיקה התערבות שכן הטענות והראיות שנכללו בתגובתו לתשובת המבקשות לא הרחיבו את חזית המחלוקת וככל שהיה בהן חידוש הדבר נעשה במטרה ליתן מענה לטענות הגנה שהעלו המבקשות בתשובתן. עוד טוען המשיב כי בית המשפט קמא לא התעלם מהטענות שהועלו בבקשת המחיקה שהגישו המבקשות אלא דחה אותן לגופן בקבעו כי הן אינן מצדיקות את מחיקת התגובה או חלק ממנה, אלא רק מתן רשות להגיב. בנוסף על כך טוען המשיב כי בקשת המחיקה שהגישו המבקשות היא בקשה טורדנית שהוגשה בחוסר תום לב במטרה לסרבל ולעכב את ההליך ולפיכך בדין נמנע בית המשפט קמא מלדון בה לגופה. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור בחלקו, כפי שיפורט להלן. אקדים ואומר כי לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא לקבל הבקשה להוספת ראיה שהגיש המשיב. כפי שמציין המשיב, הכתבה שאותה ביקש להגיש נוצרה לאחר שהוגשה בקשת האישור ועושה רושם כי היא רלבנטית להכרעה במחלוקת בין הצדדים. זאת משום שמצוטטים בה דברים מפיו של סמנכ"ל השיווק של המשיבה 2 התומכים לכאורה בטענות שהעלה המשיב בבקשת האישור. לפיכך, כפי שציין בית המשפט קמא, אף שככלל כתבות עיתונאיות אינן יכולות לשמש כראיה בהליך משפטי, במקרה דנן באפשרותו של המשיב לנסות להוכיח את אמיתות תכנה של הכתבה אותה הוא מעוניין להגיש באמצעות עימות של עדים עם האמור בה (ראו והשוו בהקשר זה: רע"א 3600/16 אלמוג נ' נוגם תמרוקים בע"מ, בפסקה 8 (‏8.8.2016)). כמו כן, הבקשה להוספת ראיה לא הוגשה בשיהוי וצירופה לא יכביד על ניהול ההליך. בנסיבות אלו, מתקיימים התנאים שנמנו בפסיקה לצירוף ראיות חדשות בהליך לאישור תובענה ייצוגית ואין עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בנושאים כגון דא (ראו: רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, בפסקאות 10-8 (‏30.3.2015) (להלן: עניין יוניון מוטורס)). 6. בניגוד להחלטה בבקשה להוספת ראיה, החלטתו של בית המשפט קמא בבקשת המחיקה מצדיקה לטעמי התערבות. כידוע, אין להתיר ניסיונות ליצוק בדיעבד תוכן לבקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל כן, ככלל, אין להתיר הגשת ראיות או העלאת טענות שמן הראוי היה לכלול בבקשת האישור (ראו: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, בפסקה 8 (15.4.2007); רע"א 2103/16 אלון אינטרייד בתי קפה בע"מ נ' פדלון, בפסקה 4 (‏22.5.2016)). אמנם, גם במקרים שבהם מגיע בית המשפט למסקנה כי מבקש האישור העלה טענות או צירף ראיות שמן הראוי היה לכלול בבקשת האישור מבלי שביקש רשות לכך, אין הכרח להורות על מחיקת הטענות או הוצאת הראיות מתיק בית המשפט אם ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בהתנהלותו באמצעים מתונים יותר כגון מתן רשות להגיב או פסיקת הוצאות (ראו: רע"א 9018/16 סולומונוב נ' לאומי קארד בע"מ, פסקה 7 (‏1.3.2017)). עם זאת, החלטה מעין זו ניתן לקבל רק לאחר שנבחנו הטענות בנוגע לפגמים בהתנהלותו הדיונית של מבקש האישור ונמצא כי הן אינן מצדיקות מחיקת טענות והוצאת ראיות מתיק בית המשפט. הטעם העיקרי לכך הוא שבהיעדר דיון בשאלה האם נפלו בהתנהלותו הדיונית של מבקש האישור פגמים המצדיקים למחוק חלקים מכתבי טענותיו, עלול להיווצר תמריץ להתנהלות דיונית בלתי הולמת ולהגשתן של בקשות אישור בלתי מבוססות. לפיכך, לא היה זה נכון במקרה דנן שלא לדון בשאלה האם יש למחוק חלקים מתגובתו של המשיב לתשובת המבקשות לבקשת האישור. אציין כי לא נעלמה מעיני טענתו של המשיב לפיה בקשת המחיקה שהגישו המבקשות נועדה לעכב ולסרבל את ההליך. מבלי שאביע דעה בנושא זה, אציין כי ככל שיש בטענה זו ממש, הפיתרון לכך הוא באמצעות פסיקת הוצאות בהתאם לתוצאה שאליה יגיע בית המשפט בדיון לגוף בקשת המחיקה. אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שהדיון בבקשת המחיקה שהגישו המבקשות מוחזר לבית המשפט קמא על מנת שידון בבקשה זו לגופה. נוכח התוצאה שאליה הגעתי לא ראיתי צורך לאפשר למבקשות להגיב לתשובת המשיב בבקשת רשות הערעור, כפי שעתרו בבקשה מיום 7.8.2017. אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ז באב התשע"ז (‏8.8.2017). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17044550_V03.doc רש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il