פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 4453/10 בבית המשפט העליון רע"פ 4453/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 24.5.10, בתיק עפ"ג 17619-5-10, שניתן על ידי סגן נשיא צ' סגל והשופטים: מ' דרורי, ומ' י' הכהן תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשע"א (11.11.10) בשם המבקש: עו"ד עזרא שאול ; עו"ד פוליטיס נוחי בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המבקש, שבעת האירועים שיוחסו לו היה קטין (יליד חודש דצמבר 1991), הורשע על ידי בית משפט השלום, בתום שמיעתן של ראיות, בשניים מהאישומים שיוחסו לו. נטען, כי משה עוזיאל (להלן: המתלונן) מסר במהלך חקירה הודעה מפלילה נגד אחד – משה כהן, חברם של המערער והנאשם האחר בפרשה – יוסף פרץ. בעקבות כך החל המבקש להתנכל לו ולמשפחתו, ובתאריך 6.1.09 אף הצמיד סכין לצוואר בנו של המתלונן בן ה-12, הכה אותו באגרופיו ובעט בו. למתלונן שצפה במתרחש קראו המבקש וחברו לבוא לקראתם ואיימו לדקור אותו. בתאריך 7.2.09 חלף המבקש ליד ביתו של המתלונן, וקרא לעבר אשתו וגיסתה קריאות גנאי ואיומים. בהמשך תקף את אשת המתלונן תוך שהוא הולם עם אגרופיו בפניה ובעט בה, בעוד שותפו נוגח בראשה של גיסתה. 2. בגין כל אלה הורשע המבקש בעבירות של תקיפה, איומים והטרדת עד. קודם לגזירת העונש הופנה המבקש לממונה על עבודות שרות, אולם לא נמצאה דרך להגיש חוות דעת בעניינו, הואיל והוא נמנע מלשתף פעולה עם הממונה. גם שרות המבחן לא ראה מקום לבוא בהמלצה טיפולית לבית המשפט, נוכח דפוסי התנהגות קשים שאימץ המבקש, אי-נטילת אחריות למעשיו ומוטיבציה נמוכה לטיפול. לאור כל האמור דן בית המשפט את המערער ל-30 ימי מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי. בעקבות ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי, הועמדה תקופת המאסר בפועל על 4 חודשים. 3. המבקש עותר להתיר לו להביא את עניינו בפני בית משפט זה, הואיל ולטעמו מתעוררות שתי סוגיות המחייבות הכרעה עקרונית – האחת, אם בנסיבותיו לא היה חייב בית המשפט המחוזי לבקש תסקיר משלים, והאחרת, אם תסקיר שהוגש חמישה חודשים קודם לדיון בערעור הוא רלבנטי. 4. לא מצאנו מקום או עילה ליתן רשות לערער. ראשית, נוכח ההלכה לפיה חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימת עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 5877/10 פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2010); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2008); רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 646, 650 (2003)), ולא מצאנו כי יש לחרוג מהלכה זו בעניינו של המבקש. שנית, אף לגופו של עניין איננו סבורים כי ההליכים בפני בית המשפט המחוזי לקו בפגם, והוא היה רשאי גם רשאי להסתפק בתסקיר קודם שהונח בפניו, אלא אם היתה מובאת בפניו ראיה לפיה שינה המבקש את אורחותיו והתנהלותו, וכך לא קרה. שלישית, גם בחינת העונש לגופו אינה מעלה כי הוא לוקה בחומרה, מקל וחומר חומרה יתרה. נוכח האמור, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לשאת במאסרו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"ח בכסלו התשע"א (5.12.2010), עד לשעה 10:00. ניתן היום, ד' בכסלו התשע"א (11.11.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10044530_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il