פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 4446/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4446/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני 4. פלונית 5. פלוני 6. פלונית 7. פלוני 8. פלונית 9. פלוני 10. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (השופטת ו' פלאוט) מיום 17.5.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בתע 5382/02 בשם המערער: עו"ד אפרת אייכנשטיין בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד אורי צפת בשם המשיבים 3-10: עו"ד משה מכנס פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (כב' השופטת ו' פלאוט) מיום 17.5.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בתע 5382/02. 1. הצדדים מנהלים הליכים בפני בית המשפט קמא, שעניינם תקפות צוואה. ראשיתם של ההליכים בחודש יולי 2002, בבקשת משיבות 1-2 לצו ירושה. בחודש אוגוסט 2002 הגיש המערער בקשה לצו קיום צוואה. המשיבים התנגדו לבקשה. בתחילה נדון התיק בפני השופט שוחט כשופט מוקד. בדיון מיום 2.2.2004 קבע השופט שוחט את התיק להוכחות בפני השופטת פלאוט. משיבות 1-2 מיוצגות על ידי משרדו של עו"ד אורי צפת, ויתר המשיבים על ידי עו"ד משה מכנס. בפתח ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 17.5.2007 הודיע עו"ד צפת, כי עו"ד עידית ג'וליאן (בן דוב טרם נישואיה, להלן: עו"ד ג'וליאן), שעבדה כעורכת דין במשרדו והיתה מעורבת בטיפול בעניין נשוא ההליך, עובדת כעת כעוזרת משפטית של השופטת הדנה בתיק. משציין בית המשפט כי עו"ד ג'וליאן אינה נוגעת בתיק בשל העובדה שבעבר ייצגה את אחד הצדדים, הסכים בא-כוח המערער להמשיך בהליך. בעקבות חילופי הדברים נתן בית המשפט החלטה, בה צוין כי אכן עו"ד ג'וליאן היא עוזרת משפטית בלשכת השופטת, וגם התמחתה אצלה בעבר. הובהר כי כאשר עו"ד ג'וליאן נבחרה כעוזרת משפטית לא ידעה השופטת על עבודתה מספר שנים במשרדו של עו"ד צפת, ואולם משנודע לה הדבר החליטה על אתר כי עו"ד ג'וליאן לא תטפל בתיק בכל מובן שהוא. לאחר מתן ההחלטה, ביקש בא-כוח המערער לחזור בו מהסכמתו להמשך ניהול ההליך בפני השופטת וביקש ממנה לפסול עצמה. את הבקשה נימק בא-כוח המערער בקושי שלו להאמין כי שופטת שעובדת עם עוזרת משפטית שהיתה מעורבת בתיק, והיתה מתמחה של המותב, לא תדבר עם העוזרת המשפטית על התיק. המערער סבר כי הדבר לא תקין וטוב יעשה בית המשפט אם יחליט, ולו מחמת מראית עין, שלא לטפל בתיק. בא-כוח משיבים 3-10 התנגד לבקשה, בהעדר חשש כי לעו"ד ג'וליאן תהא השפעה על התיק, ועו"ד צפת, בא-כוח משיבות 1-2, הותיר את העניין לשיקול בית המשפט. 2. בהחלטה מיום 17.5.2007 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. צוין, כי עו"ד ג'וליאן היתה מתמחה של השופטת לפני שנים רבות, הרבה לפני שהשופטת החלה לטפל בתיק הנוכחי. בית המשפט סבר כי יש לתת אמון בבית המשפט, כשזה אומר כי העוזר המשפטי בלשכתו ימודר מתיק מסוים ולא תינתן לו כל גישה אליו, כפי שיש ליתן אמון מינימלי במקצועיותו של שופט ולבטוח בו כי לא ידבר עם העוזר המשפטי, גם לא מילה אחת, על התיק. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסלות, ומוסיף כי מראשיתו של התיק, ועד ליציאתה לחופשת לידה, ייצגה עו"ד ג'וליאן ביחד עם עו"ד צפת את משיבות 1-2, ונטלה חלק מאוד פעיל, מהותי וחשוב בתיק. נטען כי לאחר שהתברר כי עו"ד ג'וליאן שימשה מתמחה של השופטת, הבין בא-כוח המערער כי בין השתיים קיים קשר ארוך ומן הסתם מתמשך, ועל כן ביקש מהשופטת לפסול עצמה. צוין כי התיק תלוי ועומד מזה כחמש שנים, ובעת תחילתו לא חלף כנראה זמן רב ממועד סיום תקופת התמחותה של עו"ד ג'וליאן אצל השופטת. למרות זאת, לא מצא בית המשפט לנכון להזכיר עובדה זו עד לדיון שהתקיים ביום 17.5.2007. עוד נטען כי לא ניתן ליצור הבחנה מעשית אמיתית בין תיקים המתנהלים אצל אותו שופט: אין ספק כי כל הבקשות המוגשות עוברות באותו אופן ומועלות באותה דרך, כך שלא ניתן, הלכה למעשה, למנוע מעו"ד ג'וליאן גישה לחומר. לטענת באי-כוח המערער, עוד בטרם נודעו פרטים אלה, הם חשו כי בית המשפט נוהג בהם איפה ואיפה בניהול התיק, ואף הגישו בחודש דצמבר 2006 תלונה מפורטת בעניין לנציבת קבילות הציבור על שופטים. משיבות 1-2, המיוצגות על ידי עו"ד צפת, משאירות את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. לטענתן, עבדה עו"ד ג'וליאן כעורכת דין שכירה במשרדו של עו"ד צפת מיום 1.12.2001 ועד ליום 9.11.2005, כאשר מיום 6.6.2005 היתה עו"ד ג'וליאן בשמירת הריון ולאחר מכן בחופשת לידה. צוין, כי משהתברר שעו"ד ג'וליאן החלה לעבוד לאחרונה כעוזרת משפטית של השופטת, הודיע על כך עו"ד צפת ליתר עורכי הדין, מיד בתחילת הדיון. משיבים 3-10 סבורים כי יש לדחות את הערעור. 3. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. פסילה קטגורית של בית המשפט, במקרה בו מתמחה עבר שלו, אשר מונה לאחר מכן כעוזר משפטי, עבד בין התמחותו אצל השופט וטרם מינויו כעוזר משפטי, שנים לאחר ההתמחות, במשרד ב"כ אחד הצדדים אינה מוצדקת, ויש לפסול את השופט במקרים מיוחדים בלבד, בהם בוסס חשש ממשי למשוא פנים (יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 384-385). יש לבחון בכל מקרה, על פי נסיבותיו, אם יש בתשתית העובדתית שנוצרה משום חשש ממשי למשוא פנים של השופט. בהקשר זה יכולה להיות חשיבות לעמדת השופט, לרבות מידת המעורבות של העוזר במקרה הקונקרטי; עוצמת ניגוד העניינים של העוזר; ידיעת השופט אודות ניגוד עניינים אפשרי זה ועוד. יש לזכור, כי המבחן אינו שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד העוזר, אלא שאלת קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט במשפט עצמו (ע"א 6822/00 משלי נ' בוקשפן משלי (לא פורסם)). במקרה הנוכחי הבהירה השופטת כי עו"ד ג'וליאן התמחתה אצלה הרבה לפני שהשופטת החלה לטפל בתיק הנוכחי, וכי מרגע שנודע לה שעו"ד ג'וליאן עבדה במשרדו של עו"ד צפת, החליטה על אתר, כי עו"ד ג'וליאן לא תהיה מעורבת בטיפול בתיק בכל מובן שהוא. בכך, למעשה, הוסר החשש למשוא פנים. כבר נקבע כי תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינן יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 3863/04 הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"א 10129/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם); מרזל, בעמ' 85). לפיכך, אין בחשדות ובחששות שמעלה המערער בעלמא, לפיהם קשה להאמין כי השופטת לא תדבר עם עו"ד ג'וליאן על התיק, למרות הצהרתה בעניין, כמו גם בהשערה לפיה לא ניתן למנוע מעו"ד ג'וליאן, הלכה למעשה, גישה לחומר, כדי לבסס עילת פסלות. יתכן שהיה מקום לכך שבית המשפט יודיע לצדדים מיוזמתו שעו"ד ג'וליאן תמודר מהתיק נוכח עבודתה במשרדו של עו"ד צפת וטיפולה בתיק, אולם אין במחדל זה כדי להביא לפסילת השופטת, לאחר שבפועל נקטה השופטת בצעדים שיבטיחו כי עו"ד ג'וליאן לא תהא מעורבת בטיפול בתיק. בנסיבות אלו שוכנעתי כי לא עולה כל חשש על פיו ניתן לקבוע, כי נבצר מבית המשפט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה. אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש, כי העובדה שעו"ד ג'וליאן התמחתה אצל השופטת, ומונתה כעוזרת משפטית של השופטת לאחר שעבדה במשרדו של עו"ד צפת וטיפלה בתיק בתפקידה זה, מצביעה על קיום משוא פנים כלפיו. עם זאת, בנסיבות העניין, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם); מרזל, בעמ' 115). אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך-דין משיבות 1-2 בסכום של 2,500 ₪, ובשכר טרחת עורך-דין של משיבים 3-10 בסכום של 2,500 ₪. ניתן היום, א' באב התשס"ז (16.7.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07044460_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il