מוסא באג'ס עבד אלמגיד חאמד נ. האני עבד לרחמאן מחמד נתשה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4441/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף המערער: מוסא באג'ס עבד אלמגיד חאמד נגד המשיבים: 1. האני עבד לרחמאן מחמד נתשה 2. המנהל האזרחי באיו"ש 3. חב' ג'אסר בע"מ 4. קב"ט רישום מקרקעין באיו"ש 5. יוסף שגיא ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 59272-08-24 שניתן ביום 2.4.2023 על ידי כב' השופט רם וינוגרד תאריך הישיבה: י' בחשוון תשפ"ה (11.11.2024) בשם המערער: בשם המשיב 1: בשם המשיבים 2 ו- 4: בשם המשיבה 3: עו"ד ג'יאת נאסר עו"ד מחמד אבו סנינה עו"ד תמוז ארנברג עו"ד הראל ארנון; עו"ד גלי פרלמן; עו"ד משה וייץ בשם המשיב 5: בעצמו פסק דין 1. בבית המשפט המחוזי בירושלים נדונה תביעתו של המערער כנגד המשיבה 3 (להלן: המשיבה) על הבעלות במקרקעין מוסדרים ורשומים בשטח של כ-19 דונם, הידועים כחלקה 177 בגוש 6 באדמות עין יברוד, שנמצאים בתחום הישוב עפרה (להלן: החלקה). לפי לוח הזכויות הסופי, שנערך בתקופה הירדנית, החלקה הייתה בבעלות אדם בשם באג'ס עבד עבד אלמג'יד אסחק (להלן: הבעלים הרשום). המערער טוען כי אביו-מורישו הוא הבעלים הרשום. מנגד, המשיבה טוענת כי רכשה את המקרקעין מהמשיב 1 (להלן: נתשה), לאחר שהלה רכש את החלקה מהבעלים הרשום האמיתי, אזרח ירדני בשם זה, וכי העסקה הושלמה ברישום על שם המשיבה. 2. בית משפט קמא דחה את התביעה לאחר שקבע כי המערער לא הוכיח שהבעלים הרשום הוא אביו-מורישו. נקבע כי "לבד מטענה סתמית של התובע לפיה שם משפחתו הוא 'אסחאק', לא הוצגו כל מסמך או ראיה חפצית התומכים בטענה כי אכן מדובר ב'שם המשפחה' של התובע. על אחת כמה וכמה שלא הוצגו מסמכים רשמיים התומכים בטענה זו, דוגמת רישום רשמי, תעודת בעלות או כל ראיה חפצית אחרת". על כך נסב הערעור שלפנינו, שבגדרו הלין המערער על מסקנותיו של בית המשפט קמא. 3. לאחר שעיינו בחומר הרב שהניחו הצדדים בפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 4. למעלה מן הצורך נציין כי המערער טען שהחוליה הראשונה בשרשרת, קרי, העסקה בין הבעלים הרשום לבין נתשה היא עסקה מזויפת מיסודה, שנערכה על פי יפוי כוח שנחתם לכאורה על ידי אזרח ירדני שהתחזה כבעלים הרשום, בעוד שהבעלים הרשום האמיתי הוא אביו; כי נתשה הוא איש קש וכי הנוטריון, הוא המשיב 5, אישר ביודעין מסמכים מזויפים ואישר את חתימתו של מי שהתחזה כבעלים הרשום, למרות שהלה לא התייצב בפניו. טענת המערער נסמכת, בין היתר, על מכתבה של הקונסוליה הירדנית בישראל, שבו נכתב כי הדרכון שצילומו צורף ליפוי הכוח הוא מזויף וכי מספר הדרכון המופיע בו שייך לאדם אחר. ברם, אל מול אישור זה שלא הוגש על ידי עורכו, הגישה המשיבה שתי ראיות "חזקות" בדמות שני מסמכים שאומתו כדין בפני הקונסול הישראלי בירדן. האחד, מסמך מאומת, שבו נכתב כי פקיד קונסולרי ירדני התייצב לפני סגן הקונסול הישראלי בירדן והציג מסמך שנחתם על ידי מנכ"ל לשכת מעמד אישי ודרכונים בירדן, מר פאהד אלעמוש. במסמך נכתב כי על פי הרישום בלשכת מעמד אישי ודרכונים בירדן, אדם בשם הבעלים הרשום נשא דרכון שמספרו ומועד הוצאתו תואמים את הדרכון שהוצג לפני הנוטריון, וכי אותו אדם "לא נשא מספר לאומי או רישום אזרחי עד לתאריך זה ואיננו רשום מבחינה אזרחית". במסמך השני, שאומת אף הוא בפני קונסול ישראל בירדן, נכתב כי "באג'ס עבד עבד אלמג'יד אסחק" יליד 1948, שנשא מספר התואם את מספר הדרכון, נפטר ביום 9.4.2019. שני מסמכים אלה מטים לטעמנו את הכף למסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה אכן מצוי היה בירדן אדם אחר ששמו תואם באופן מלא את שם הבעלים הרשום, וכי לאור זאת, ובשים לב לאמור בסעיף 2 לעיל, נכשל המערער בהוכחת זיקתו לחלקה. משכך, מתייתר הדיון בחוליות הבאות בשרשרת. 5. סוף דבר שהערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיבה 3 בסך 15,000 ש"ח. ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"ה (12 נובמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט