יעקב כשדי השקעות בע"מ נ. אהרון זכאי

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 444/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: יעקב כשדי השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אהרון זכאי 2. עו"ד נפתלי נשר 3. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.1.2022 בפש"ר 7480-08-15 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ בשם המערערת: עו"ד יעקב כשדי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 2.1.2022 בפש"ר 7480-08-15 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת רכשה חוב שהחזיקה המועצה השיתופית שער אפרים כלפי המשיב 1 (להלן: החייב), והיא פועלת לגבות את החוב. במסגרת ההליך אושרה למערערת תביעת חוב בסך של 302,171 ש"ח, ולאחר שערעורים שהגישו המערערת והחייב על הכרעת החוב נמחקו בהסכמה – הכרעת החוב הפכה חלוטה (להלן: הכרעת החוב). ביום 24.2.2021 הגישה המערערת בקשה (להלן: הבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק) להורות כי חובו של החייב יעמוד על סך מלוא החוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל (599,234 ש"ח נכון לאותו מועד), וכי אף אם החייב יציע לפרוע את מלוא הכרעת החוב – תידחה בקשתו. זאת, לטענת המערערת, מאחר שהחייב הוא בעליו של משק חקלאי בשווי העולה עשרות מונים על הכרעת החוב. ביום 1.11.2021 התקיים דיון בבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק ובבקשות נוספות שהיו תלויות ועומדות. בדיון נדונה האפשרות כי יינתן לחייב הפטר מותנה כנגד הוספת סכום שיוסכם לקופת פשיטת הרגל, לאחר שהחייב, החי מדמי אבטלה ומקצבאות ביטוח לאומי, הפקיד עד לאותו מועד סך של כ-368,000 ש"ח. בתום הדיון נתן המותב הפטר המותנה בכך שהחייב ישלם סכום נוסף של 200,000 ש"ח ב-100 תשלומים שווים ורצופים של 2,000 ש"ח. למחרת הדיון, בבוקר יום 2.11.2021, הגישה המערערת בקשה לתיקון הפרוטוקול ובה טענה כי אף שפרוטוקול הדיון טרם נחתם ופורסם היא מבקשת כי יתועד שבא-כוחה ביקש להביע את התנגדותו להפטר המותנה אך המותב לא התיר לו להביע את עמדתו ודבריו לא נרשמו בפרוטוקול הדיון. ביום 2.11.2021 בשעות הצהריים נחתם הפרוטוקול, וממנו עולה כי החייב, הנאמן וב"כ הכנ"ר הביעו כולם את הסכמתם להצעה. ביום 4.11.2021 הגישה המערערת בקשה נוספת לתיקון הפרוטוקול והוסיפה כי כעת, משנחתם הפרוטוקול, התברר כי בפרוטוקול הדיון נרשמה הסכמת הנאמן להפטר המותנה, אך נטען כי הנאמן הביע את התנגדותו למתווה המוצע. ביום 17.11.2021 נתן המותב החלטה בה הבהיר כי סבר בטעות שהושגה הסכמה בין הצדדים, וזאת בפרט בשים לב לכך שהנאמן לא הבהיר לבית המשפט כי הוא אינו מסכים להפטר המותנה אף כשהסכמתו הוכתבה לפרוטוקול. מכל מקום, נקבע כי מאחר שהנאמן הבהיר שהוא מתנגד להפטר המותנה – ההחלטה בדבר ההפטר מבוטלת. ביום 26.12.2021 נתן המותב החלטה בבקשות תלויות ועומדות, ובהן הבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק. המותב דחה בקשה זו, וקבע, בין היתר, כי המערערת היא שבחרה לנקוט בהליך פשיטת רגל נגד החייב ומשכך אין להתיר לה "ליהנות מכל העולמות" ולתבוע במקביל להליך פשיטת הרגל גם "ריביות גבוהות ביותר" של ההוצאה לפועל. כמו כן נקבע כי היעתרות לבקשה תחייב פינויו של החייב מהמשק החקלאי שבו הוא מתגורר, וכי לא יהיה בכך איזון ראוי בין האינטרס של המערערת ובין אינטרס השיקום של החייב. המותב סיכם וקבע "עמידתה הדווקנית של ה[מערערת] על תשלום מלוא החוב הפסוק בהוצאה לפועל, לא רק שאין לה עיגון בדין אלא שהיא נעדרת תום לב והגינות, בשים לב לתמונה הכוללת, לנסיבות החייב ולעובדה כי ה[מערערת], שמציגה עצמה כקוזק נגזל, תפרע במקרה זה בשיעור העולה פי כמה על הסכום ששילמה לרכישת החוב [...]" (להלן: ההחלטה בבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק). למחרת, ביום 27.12.2021, הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בטענה כי המותב כינה אותה "קוזק נגזל" אך משום שעמדה על זכויותיה. המערערת טענה כי עיון ב"ויקיפדיה" מעלה כי "קוזק נגזל" פירושו "מצב שבו גורם שמבצע עוול מציג עצמו כקרבן לעוול", והוסיפה כי "קוזק" הפך בשפה העברית לשם נרדף לפושע שרצח, אנס ושדד יהודים. המערערת טענה כי התבטאות זו מגלה את עמדתו המוטה של המותב נגדה, והוסיפה כי הטייתו של המותב נגדה התבטאה גם בכך שסירב לשמוע את עמדתה בנוגע להפטר המותנה בדיון מיום 1.11.2021, אך כעת "נתגדשה הסאה". ביום 2.1.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות, וקבע, בין היתר, כי ההחלטה בבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק "מקיפה ומאוזנת" וניתן להבין ממנה את הקשר הדברים ואת העובדה כי לא קם חשש ממשי למשוא פנים. המותב הוסיף כי הביטוי "קוזק נגזל" הופיע פעם אחת בהחלטה בת 11 עמודים, וכי מדובר בביטוי שגור המופיע בפסקי דין רבים ואין בו כדי ללמד על יחס מוטה כלפי המערערת, מה גם שצוין כי המערערת היא שמציגה את עצמה כך. כמו כן קבע המותב כי "לא ניתן להשתחרר מן הרושם" שהמערערת מבקשת להרתיע אותו במקום לנקוט בהליכי ערעור נגד ההחלטה, ככל שדעתה של המערערת אינה נוחה ממנה. מטעמים אלה המותב דחה את בקשת הפסלות וחייב את המערערת בהוצאות בסך של 7,500 ש"ח שישולמו לקופת פשיטת הרגל. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על טענותיה ומוסיפה, בין היתר, כי המותב יצר "איזון" בהחלטה בבקשה לגביית מלוא החוב הפסוק בכך שהציג את החייב כחסר כל ואת המערערת כ-"כוחנית ואלימה" באופן היוצר "איזונים מתאימים בין 'דוד' לבין 'גוליית'", ולטענתה מהקשר זה מתחזקת טענת הפסלות. כמו כן טוענת המערערת כי בניגוד לקביעת המותב בהחלטתו בבקשת הפסלות הביטוי "קוזק נגזל" אינו "ביטוי שגור" אלא ביטוי "חריג שבחריגים", ובמקומות שבהם נעשה בו שימוש – הדבר נעשה כדי לבטא "שאט נפש מהתנהלות רעה וחמורה באופן יוצא מגדר הרגיל של בעל דין". לפי המערערת, המותב כלל לא הבהיר מדוע כינה אותה בכינוי זה ולשיטתה הדבר מבטא את דעתו "האישית והמוטה" של המותב נגדה. לבסוף מלינה המערערת על כך שנפסקו הוצאות לטובת קופת פשיטת הרגל, אף שלא נגרמו הוצאות ליתר הצדדים מאחר שלא התבקשה תגובתם לבקשת הפסלות ואף שמדובר "בסכום חסר פרופורציות בעליל". לפי המערערת, הטלת ההוצאות כך שהלכה למעשה החייב הוא שייהנה מהן, מלמדת אף היא על דעתו המוטה של המותב נגדה. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי הוכח חשש כזה בענייננו. המערערת טוענת, בעיקרו של דבר, כי די בהתבטאות שלפיה היא מציגה עצמה כ"קוזק נגזל" כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים של המותב נגדה, ולהצדיק את פסילתו. כבר נפסק כי רק במקרים חריגים שבהם התבטאויות המותב הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המוביל למסקנה כי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים, תקום הצדקה לפסילתו (ראו: ע"א 1192/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (5.5.2021); ע"א 7214/21 בסרגליק נ' אלימלך, פסקה 7 (28.10.2021)). אין זה המקרה בענייננו. אכן, בהחלט מוטב היה אילו בחר בית המשפט קמא ביטוי מעודן יותר להבעת מורת רוחו מהאופן שבו התנהלה המערערת, אך במהות הדברים, כפי שכבר נפסק, אין בהבעת מורת רוח מצד המותב כלפי התנהלות בעל דין כדי להצדיק את פסילתו (ראו: ע"א 5270/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (3.12.2019)). המערערת מבקשת לקרוא משמעויות קשות לתוך הביטוי הלא מוצלח שבו בחר בית המשפט קמא, אך משעה שהמותב הבהיר כי בחר בביטוי זה בסוברו כי מדובר ב"ביטוי שגור" וכי אין בכך כדי ללמד על יחס מוטה כלפי המערערת וכי לא גיבש דעה כלשהי ביחס אליה, איני סבורה כי יש מקום לייחס למותב כוונה לאותן משמעויות קשות שלהן טוענת המערערת. הטענות שהעלתה המערערת ביחס לחיובה בהוצאות הן טענות "ערעוריות" מובהקות ומשכך מקומן בהליכי ערעור הקבועים בדין ולא בהליכי פסלות (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2021)). מן הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באדר ב התשפ"ב (‏15.3.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22004440_V03.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1