סוהיל נעים מזאוי נ. נעים סלים מזאוי

פסק-דין בתיק ע"א 444/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 444/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: סוהיל נעים מזאוי נ ג ד המשיבים: 1. נעים סלים מזאוי 2. ראמי סלים מזאוי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' עיילבוני) מיום 2.1.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 27213-05-10 בשם המערער: עו"ד מועין ח'ורי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' עיילבוני, להלן: בית המשפט) מיום 2.1.2011, בת"א 27213-05-10, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין המערער למשיבים, בני משפחה, נתגלע סכסוך הנוגע להתנהלות עסק משותף למכירת מתנות ומזכרות המנוהל כחברה בעירבון מוגבל. בית המשפט הורה על אכיפת הליך התמחרות בין הצדדים, על פיו יוכל כל אחד מהצדדים לרכוש את מניות הצד שכנגד בחברה במתווה שיעניק לכל אחד מהם הזדמנות שווה לרכישה. דרך זו נראתה לבית המשפט צודקת, יעילה ומועילה הן לצדדים והן לחברה, שהיא רווחית ופעילה, לאחר שניסיונותיו לפשר בין הצדדים עלו בתוהו. ביום 5.12.2010 דחה בית המשפט את בקשת המערער לביטול החלטות קודמות שנתן, ובכך נתן משנה תוקף להחלטה בדבר אכיפת הליך ההתמחרות. בעקבות החלטה זו הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו. 2. בית המשפט דחה את הבקשה. בהחלטתו המפורטת דחה בית המשפט את טענת המערער לפיה דבריו במהלך הדיונים מעידים כי "ננעל" בקשר לתוצאה הסופית של התביעה באופן המונע את יומו של המערער. בית המשפט דחה גם את הטענה כי חלה "תפנית דרסטית" בעמדתו, וקבע כי לאחר דיונים ארוכים ובירור לעומק של עמדות הצדדים, הביע את דעתו לפיה עדיפה עליו עמדת המשיבים בעניין ההתמחרות. בית המשפט הפנה את המערער לזכותו להשיג על החלטותיו בהליך ערעורי, כדרך הנכונה להביע טענותיו. בית המשפט הסכים כי הדיון מיום 5.7.2010 התנהל בלא שעמדו תגובות המערער לנגד עיניו, אך קבע כי כן ניתנה לבא-כוחו הזדמנות להביע את עמדתו בעל-פה, ובית המשפט אף עיין בתגובות הכתובות לאחר מכן והחליט שאין בהן כדי לשנות את עמדתו. בית המשפט הוסיף כי חלפו מספר חודשים מאז מתן ההחלטה בנוגע להתמחרות ועד להעלאת טענת הפסלות ודי היה בכך כדי לדחות את הבקשה. מהגשת בקשת הפסלות תחת נקיטת הליך ערעורי, הסיק בית המשפט כי המערער מעוניין "לדחות את הקץ" ולעכב ללא הצדקה את ההליך, תוך שימוש לרעה בהליך הפסלות. מכאן הערעור שלפניי. 3. לטענת המערער, כבר בפתח הדיון בבקשה לסעד זמני שנערך ביום 26.5.2010, הציע בית המשפט לצדדים להסכים להליך ההתמחרות ועמדתו היתה נחרצת, אולם המערער הודיע אז באופן חד-משמעי כי אינו מסכים להצעה. על עמדה זו חזר בית המשפט גם בהחלטה שנתן ביום 10.6.2010, אף מבלי שהיתה בידיו עמדת המערער. אף בדיון ביום 5.7.2010 לא היו בפני בית המשפט תגובות המערער. בית המשפט החליט על קיום התמחרות ומינוי מומחה להערכת שווי החברה חרף התנגדות המערער. למרות שהובהר כי בית המשפט לא עיין בתגובות שהגיש המערער, סירב בית המשפט לשנות את החלטתו. בדיון מיום 10.11.2010 שוב ניסה בית המשפט לשכנע את המערער להסכים להתמחרות, תוך פסילת פתרונות חלופיים ועמדתו נותרה בעינה גם בהחלטה מיום 5.12.2010. לטענת המערער, בית המשפט התעלם מטענותיו ואימץ את טענות המשיבים מבלי שנתן לו הזדמנות להגיב להן. המערער טוען כי לאורך כל ההליך לא היו בפני בית המשפט תגובותיו ועמדותיו, ואף כשנודע לבית המשפט כי הוגשו תגובות לא נסוג מעמדתו בדבר כפיית הליך ההתמחרות. לפיכך לא נערך כל דיון ענייני, לדעתו בטענותיו. המסכת העובדתית שתיאר מוכיחה, לדעת המערער, כי בית המשפט נעול בעמדתו וכי המשחק "מכור" באופן המצדיק את פסילתו. המערער הודיע כי במקביל לערעור הפסלות הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על החלטות בית המשפט (בקשת המערער לאיחוד הדיון נדחתה ביום 23.1.2011 על-ידי הרשמת ד' כהן-לקח). 4. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי במכלול החומר שצורף. דין הערעור להידחות. אכן, המערער אינו שבע רצון מעמדתו העקבית של בית המשפט, לפיה לאור מצב הדברים הקיים יש לאכוף את הליך ההתמחרות בין הצדדים ולפרק את השותפות ביניהם. בית המשפט אף לא הכחיש כי תגובותיו של המערער לא היו בפניו מייד לאחר הגשתן עקב תקלה טכנית. ואולם, בית המשפט חזר וקבע כי התרשם משמיעת הצדדים לפניו כי הפערים ביניהם אינם ניתנים לגישור, ולכן דבק בעמדתו בנוגע לנחיצות הליך ההתמחרות. מבלי להידרש לתוכן עמדת בית המשפט, העומדת למבחן בבית משפט זה, לא מצאתי כי יש בהתנהלותו כדי להקים עילה לפסילתו. כידוע, השגות על הדרך בה בוחר בית- המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 8626/10 י.ד. מילניום בע"מ נ' אברהם שטרנג (לא פורסם, 4.1.2011), כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 5192/10 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 16.8.2010)). 5. מעבר לצורך אוסיף כי מקריאת פרוטוקול הדיון מיום 5.7.2010 עולה כי בית המשפט היה קשוב לדברי בא-כח המערער ונתן לו הזדמנות להביע דעתו. בית המשפט אף קבע כי המערער יהיה רשאי לפקח על התנהלות החברה ולקבל כל מסמך הקשור בה, באופן שיבטיח את ניהולה בהצלחה. לאחר שלבית המשפט נודע על הגשת התגובות מצד המערער, קבע כי הן הוגשו באיחור וכי מכל מקום, החלטותיו מתחשבות ומאזנות כראוי בין האינטרסים של הצדדים ומעל הכל תומכות באינטרס של החברה. לכן החליט להותיר את ההחלטות בעינן. בית המשפט אף הפציר בצדדים לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם. בהחלטה המפורטת מיום 5.12.2010 קבע בית המשפט כי עמדתו בנוגע לצורך בהליך ההתמחרות הובעה לאחר ששמע את הצדדים באריכות ואף בחן את טיעוני המערער שהובאו לעיונו באיחור. אף בהחלטה זו פנה לצדדים לנסות להשיג הסכמות ביניהם באופן שייתר מתן החלטות שיפוטיות נוספות. מהתנהלות ההליך עולה כי בית המשפט ניסה לפשר בין הצדדים כדי לנסות להגיע לפתרון מוסכם ויעיל באשר לגורל העסק, ומשנכשל הניסיון, פנה לעבר הליך ההתמחרות בו מצא פתרון ראוי. כאמור, על תוכן החלטה זו איני מביעה דעה, אך משלא מצאתי בהתנהלות בית המשפט כל עילה לפסילתו, דין ערעור הפסלות להידחות. ניתן היום, י"א באדר ב' התשע"א (17.3.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11004440_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il