מחמוד מרזוק נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4435/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4435/11 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם המערער: מחמוד מרזוק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 19.05.2011 ב-ת"פ 11904-09-10 שניתן על ידי כבוד השופטת ח' הורוביץ תאריך הישיבה: ח' בתמוז התשע"ב (28.06.12) בשם המערער: עו"ד יוסף עמארנה בשם המשיבה: עו"ד נעימה חינאוי פסק-דין המשנָה לנשיא מ' נאור: 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ח' הורוביץ) ב-ת"פ 11904-09-10 מיום 19.5.2011, במסגרתו הורשע המערער בעבירות של החזקת ונשיאת נשק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; ונגזרו על המערער 60 חודשי מאסר, מהם 48 חודשים מאסר בפועל והיתר על תנאי. מלכתחילה נסב הערעור הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, אולם בדיון שהתקיים על פה חזר בו המערער מערעורו על ההרשעה, והערעור מופנה עתה נגד חומרת העונש בלבד. 2. על פי כתב האישום, ביום 1.9.2010 נסע המערער יחד עם אדם אחר ברכב בכביש 65. המערער ישב במושב שליד הנהג ונשא אקדח, וזאת כאשר אין לו רישיון להחזקת נשק. ניידת משטרתית ובה שני שוטרים סימנה לרכב בו נסע המערער לעצור, אולם הרכב האיץ את מהירות נסיעתו. השוטרים עקפו את הרכב והביאו לעצירתו, ורצו אל הרכב במטרה לעצור את השניים בחשד לביצוע פשע. המערער פתח את דלת הרכב וניסה להימלט, ומשניסה אחד השוטרים לבלום אותו – תקף אותו וחבט בראשו. המערער שלח ידו אל מתחת לחולצה על מנת לשלוף אקדח, ובינו לבין השוטר התפתח עימות פיזי שבסופו גבר השוטר והצליח לחלץ את האקדח מידיו של המערער. בסיוע שוטרים נוספים השתלט השוטר על המערער, אזק אותו ועצר אותו. בגין האמור הואשם המערער בהחזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(2) לחוק. ההליכים בבית המשפט המחוזי 3. המערער הודה בתחילה בעובדות המפורטות בכתב האישום, אולם לאחר מכן חזר בו מהודאתו, ועל כן נוהל הליך הוכחות. במהלך המשפט נשמעו עדויותיהם של השוטרים המעורבים באירוע, והוצג דוח מעבדת נשק בנוגע לאקדח שנשא המערער. מטעם ההגנה העידו האדם שהיה עמו ברכב (נהג הרכב), והמערער עצמו. בית המשפט נתן אמון בעדויות השוטרים, וקבע כי עדויותיהם של המערער ושל נהג הרכב אינן אמינות ואינן מערערות את גרסתם של השוטרים. בפסק הדין אף נדחו טענות שונות של המערער בדבר "שתילת" הנשק ברכב בידי מודיע ובדבר מחדלי חקירה. על כן בסופו של יום הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו, כמפורט בכתב האישום. 4. בשלב הטיעונים לעונש נשמעו טיעוני באת כוח המאשימה, אשר גרסה כי מדובר בעבירה חמורה, וכי לא עומדת לזכות המערער כל נסיבה מקלה שהיא. בא כוח המערער פרט את נסיבותיו האישיות ומצבו הבריאותי של המערער, המחייבים לדעתו התחשבות, וציין כי אף שוטר לא נפגע באופן ממשי באירוע. בית המשפט קבע כי עבירות בנשק, ובפרט החזקת נשק על ידי גורמים לא מורשים, הן עבירות חמורות. כן ציין בית המשפט כי יש צורך להגן על שוטרים הממלאים את תפקידם, ולשלוח מסר מרתיע נגד פגיעה בהם. בית המשפט קבע כי התנהגות המערער ממחישה את הסיכון הממשי בהחזקת נשק ובתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. בית המשפט פרט את עברו הפלילי של המערער, הכולל עבירות של איום בנזק גופני, גרימת נזק לרכוש, עבירות סמים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. כן ציין בית המשפט כי המערער ריצה 5 מאסרים בפועל, אך שב לסורו. עוד צוין כי לא ניתן להקל עם המערער, אשר לא הביע חרטה, לא לקח אחריות ולא הבהיר את המניעים למעשיו. בית המשפט קבע כי נסיבותיו האישיות של המערער אינן מצדיקות להקל עימו, זולת מצבו הרפואי. ואולם, נקבע כי אין במצבו הרפואי כדי לסכן את חייו במאסר. לאחר ששקל את מצבו הכלכלי הקשה של המערער, החליט בית המשפט להימנע מהטלת קנס, וגזר על המערער, כאמור, 60 חודשי מאסר, מהם 48 חודשים מאסר בפועל והיתר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירת אלימות שהיא פשע או עבירת נשק. הערעור 5. ערעורו של המערער, כאמור, הופנה בתחילה הן נגד ההרשעה והן נגד חומרת העונש, אולם במהלך הדיון חזר בו המערער מערעורו על ההרשעה. המערער טוען כי העונש שהוטל עליו חמור יתר על המידה, ואיננו הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת נסיבותיו האישיות. לטענתו, יש להתחשב בכך שהוא אב למשפחה מרובת ילדים; אדם מבוגר הסובל ממחלות רפואיות שונות, בהן אין הוא יכול לטפל עקב מעצרו; הרשעותיו ישנות ואינן כוללות עבירות של אלימות; האקדח שנתפס ברשותו היה ישן וללא כל תחמושת; ויש סכנה לחייו עקב מאסרו. בא כוח המערער ניסה לפרק את האירוע לעבירות השונות, והציג פסקי דין בהן ההרשעה היא בנפרד בעבירת של החזקת נשק או בתקיפת שוטר. 6. המדינה תומכת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. דיון והכרעה 7. לא ראינו מקום להיעתר לערעור. לא ניתן לפרק את מרכיבי האירוע לעבירות נפרדות שאין ביניהן כביכול קשר. בית המשפט המחוזי ציין בגזר הדין ובצדק כי התנהגות המערער, שתקף את השוטר וגם שלף את הנשק, ממחישה עד כמה היה סיכון ממשי בהחזקת הנשק. בית המשפט הביא עם זאת בחשבון, שבפועל לא נגרם נזק פיזי, ועוד הביא בחשבון את מצבו הבריאותי של המערער ואת מצבו הכלכלי. העונש אמנם אינו קל, אך הוא גם אינו חמור במידה המצדיקה התערבות בו. 8. הערעור נדחה. ניתן היום, י"א תמוז, תשע"ב (1.7.2012). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11044350_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il