נוף ים כחול מבט אל המרינה בע"מ נ. א.ר מקס יזמות והחזקות בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4430/23 ע"א 4437/23 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן המערערת בע"א 4430/23: נוף ים כחול מבט אל המרינה בע"מ המערערת בע"א 4437/23: מגדלי יואב במודיעין בע"מ נגד המשיבות בע"א 4430/23: 1. א.ר מקס יזמות והחזקות בע"מ 2. מגדלי יואב במודיעין בע"מ המשיבות בע"א 4437/23: 1. א.ר מקס יזמות והחזקות בע"מ 2. חברת נוף ים כחול מבט אל המרינה בע"מ ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.4.2023 ועל החלטתו מיום 7.5.2023 בת"א 35585-08-15, שניתנו על ידי כב' השופטת ת' אברהמי תאריך ישיבה: כ"ג באב תשפ"ה (17 אוגוסט 2025) בשם המערערת בע"א 4430/23 והמשיבה 2 בע"א 4437/23: עו"ד סיני אליאס בשם המערערת בע"א 4437/23 והמשיבה 2 בע"א 4430/23: עו"ד שלומית ארליך; עו"ד אילן ואנה בשם המשיבה 1 בע"א 4430/23 ובע"א 4437/23: עו"ד דני בלנקין; עו"ד קיריל סטויצ'ב פסק-דין 1. לפנינו שני ערעורים שנדונו במאוחד. 2. בקצירת האומר יתואר כי עניינם של שני הערעורים במערכת הסכמים בין הצדדים. מלכתחילה רכשה המערערת בע"א 4437/23 (להלן: מגדלי יואב) קרקע בעיר מודיעין כדי להקים עליה פרויקט מגורים (להלן: הפרויקט). ביום 9.8.2010 נחתם הסכם בין המשיבה 1 בערעורים (להלן: מקס), מגדלי יואב וחברה נוספת, לפיו תלווה מקס למגדלי יואב סכום של 10.9 מיליון ש"ח ויוקצו לה 50% ממניות החברה. בהמשך ביום 21.8.2023 התקשרה מגדלי יואב בהסכם עם המערערת בע"א 4430/23 (להלן: נוף ים) למכירת הפרויקט בתמורה לסכום של 41 מיליון ש"ח (להלן: הסכם המכר). התמורה מכוח הסכם המכר הייתה אמורה להיות משולמת ישירות למגדלי יואב ולמקס כל אחת לפי חלקה. ביום 1.5.2013 חתמה מקס על תוספת להסכם בה ניתנה הסכמתה להסכם המכר. בהמשך, הודיעה מגדלי יואב לנוף ים על ביטול הסכם המכר ונוף ים הגישה נגדה תביעה לאכיפתו. לאחר מכן באו מגדלי יואב ונוף ים בדברים וביום 10.2.2015 הן התקשרו בהסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה). מקס לא הייתה צד להסכם זה ולטענתה הוא פגע בה, מאחר שמכוחו היה על נוף ים לשלם את כלל הכספים למגדלי יואב, ולא לשלם למקס את חלקה ישירות. מקס הגישה ביום 17.8.2015 תביעה נגד מגדלי יואב לתשלום יתרת חובה כלפיה. בהמשך תוקנה התביעה בין היתר בכך שנוף ים נוספה לה כנתבעת נוספת. 3. ראשית ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי ביום 10.4.2019. בית המשפט קבע בה בהתייחס למגדלי יואב, כי היא חייבת לשלם למקס 56.25% מיתרת התמורה לפי הסכם המכר לאחר הפחתות וקיזוזים; וכי הנטל מוטל על מגדלי יואב להוכיח את שיעור ההפחתות שהיא זכאית להפחית מהסכום האמור. בהמשך מינה בית המשפט מומחה מטעמו – את רו"ח אהוד רצאבי – כדי שיבחן את שיעורי ההפחתות. המומחה הגיש את חוות דעתו ולאחר מכן ניתן ביום 3.4.2023 פסק דין של בית המשפט שהשלים את החלטתו. בית המשפט התייחס בו לשיעורי הפחתות שונים, בחן את חוות דעת המומחה ואת טענות הצדדים, והכריע בהן. בנוסף קבע בית המשפט כי נוף ים אחראית אף היא לתשלום יתרת התמורה שנקבעה על ידיו למקס (אם מגדלי יואב לא תשלם אותה תוך 30 יום לאחר מתן פסק הדין). זאת לאחר שנקבע כי מקס לא הייתה מודעת להסכמת הצדדים בהסכם הפשרה לפיה התשלום לו היא זכאית יועבר למגדלי יואב, ולא – כפי שנקבע בהסכם המכר – ישירות אליה. 4. על פסק הדין האמור הוגשו שני הערעורים דנן. מגדלי יואב ערערה על ההכרעות הנוגעות לשיעור ההוצאות שהיא זכאית להפחית מחובה כלפי מקס; ונוף ים ערערה על הקביעה לפיה גם היא חייבת לשאת בחוב האמור, תוך שטענה בין היתר כי יש לקבוע מבחינה עובדתית כי מקס ידעה על אודות הסכם הפשרה והסכימה לתוכנו. 5. לאחר שעיינו בכל החומר בתיק בית המשפט ושמענו באריכות את טענות הצדדים בעל פה, באנו לכלל מסקנה לפיה אין מקום להתערב בפסק הדין, וכי דינם של שני הערעורים להידחות. נציין כי הטענות שהעלו המערערות היו בעיקרן עובדתיות, ולא ראינו טעם להתערב בממצאיו של בית המשפט המחוזי. אשר על כן, אנו סומכים את ידינו על ממצאיו העובדתיים ועל מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי וזאת מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018. 6. הערעורים נדחים אפוא. אנו מחייבים את נוף ים ואת מגדלי יואב לשאת בהוצאותיה של מקס בסכום של 15,000 ₪ כל אחת, וזאת לאחר שהבאנו בחשבון את ההוצאות שנפסקו לחובתן בבית המשפט המחוזי. ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ה (21 אוגוסט 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת