אלינור אברהם נ. ברוך חכים עו"ד

בבית המשפט העליון ע"א 4427/20 לפני: כבוד הרשמת דר להב המערערת: אלינור אברהם נ ג ד המשיבים: 1. ברוך חכים עו"ד 2. כונס נכסים רשמי סיווג הליך פסק-דין 1. סוגיית סיווגו של הליך זה – כערעור בזכות או ערעור ברשות – ניצבת לפניי. ההליך הערעורי נסב על החלטה קצרה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.6.2020, אולם על מנת לקבוע את סיווגה של ההחלטה, יש לבחון גם את ההחלטות שקדמו לכך. 2. מהחומר שלפניי עולה, כי המערערת נשואה למר אלי אברהם (להלן: החייב) ולהם שלושה ילדים, אולם הם פרודים זה מספר שנים ואינם מתגוררים יחד. על שם המערערת והחייב רשומה, בחלקים שווים, דירה ברמת גן (להלן: הדירה). החייב הוכרז פושט רגל ביום 19.1.2012 והמשיב 1 מונה נאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). עוד לפני שניתן צו הכינוס פעל בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: הבנק) למימוש הדירה ולאחר צו הכינוס קיבל הבנק אישור של בית המשפט להמשיך בהליכי מימוש הדירה בפיקוח הנאמן. משלא פעל הבנק למימוש הדירה הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקת זכויות החייב בדירה לטובת המערערת (הענקה שבוצעה במסגרת הסכם גירושין ביניהם). בפסק דין מיום 25.6.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' חסדאי) את בקשת הנאמן להורות על ביטול העברת הזכויות של החייב בדירה למערערת ואישר לנאמן לפעול למימוש הדירה. 3. ביום 16.1.2020 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי במסגרת ערעורים של המערערת על תביעות חוב וכן בסוגיית מימוש הדירה. בסופו של הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, שלפיה הוסכם בין היתר: הערעורים על תביעות החוב יידחו; הנאמן יפעל לקבלת חוות דעת שמאית להערכת שווי הדירה; ומועד פינוי הדירה ייקבע ליום 15.7.2020. כן הוסכם כי לאחר קבלת חוות דעת השמאי הצדדים ינהלו משא ומתן במשך 30 ימים, ורק לאחר מכן יבוצע פרסום המכרז על הדירה. עוד נקבע, כי "למערערת שמורה הזכות לפדות את הנכס בהתאם לדין". 4. ביום 11.6.2020 הגישה המערערת לבית המשפט המחוזי "בקשה להורות על פדיון חלקו של החייב בדירה ע"י המבקשת", ובה ביקשה להורות כי היא תפדה את חלקו של החייב בדירה תמורת סך של 300,000 ש"ח וכי פינוי הדירה יעוכב עד לפדיון בפועל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' ערקובי) דחה את הבקשה, בהחלטה נשוא הערעור דנן (להלן: ההחלטה): "הבקשה נדחית. הסכום אינו רלוונטי, ואינו משקף את שווי הנכס". 5. המערערת הגישה ערעור על ההחלטה ועמו בקשה לסעד זמני שהתקבלה ביום 15.7.2020, בצד העברת התיק לבחינת סיווג ההליך. מכאן החלטתי זו, לאחר שהוגשו טענות הצדדים בעניין. 6. המערערת סבורה כי ההחלטה הדוחה את בקשת הפדיון שלה היא בגדר "צו בפשיטת רגל" ומכאן שהערעור עליה הוא בזכות. עוד טוענת המערערת, כי ההחלטה אינה "טפלה" לפסקי הדין מהימים 25.6.2017 ו-16.1.2020 (אשר המערערת מדגישה כי אינה חולקת עליהם), שעסקו במימוש הדירה ולא בזכות הפדיון המוקנית למערערת ובזכותה להמשיך ולהחזיק בדירה עד סיום הליכי מימושה. 7. הנאמן סבור כי ההחלטה אינה בגדר "צו בפשיטת רגל" אלא מדובר בהחלטה אשר דחתה הצעה קונקרטית לפדיון, טרם ניהול התמחרות והליך מכירה של הדירה, ואין בה כדי לשלול את זכות המערערת לפדיון הדירה ומכאן שמדובר ב"החלטה אחרת". גם כונס הנכסים הרשמי סבור כי ההחלטה נתונה לערעור ברשות, שכן מדובר בהחלטה שניתנה אחרי פסק הדין העיקרי מיום 16.1.2020 וטפלה לנושא המחלוקת העיקרי שהוכרע בו. 8. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, דעתי כדעת המשיבים. כידוע, דיני הערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל שונים מאלה החלים ביחס להליכים אזרחיים. סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי החלטות של בית המשפט של פשיטת רגל המהוות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות לפני בית משפט זה. מנגד, החלטות בעלות אופי דיוני והחלטות הנשענות על עקרונות משפטיים כלליים, אף אם ניתנו במהלכו של הליך פשיטת רגל, אינן מהוות "צו בפשיטת רגל" וחלים עליהם דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת", דהיינו: זכות ערעור ביחס להחלטה המסווגת כ"פסק דין" וערעור ברשות ביחס להחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת". על פי המבחנים המקובלים, החלטה תסווג כ"פסק דין" מקום שבו בית המשפט הכריע במחלוקת שיש לראות בה משום "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה (ראו למשל: ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (13.7.2008), פסקה 9; רע"א 6872/14 אס.די.אס סחר וקניות (וגרש) בע"מ נ' אמיראס (2.2.2015); בש"א 6808/15 גני באר שבע בע"מ נ' עו"ד ארז חבר, מנהל מיוחד (30.12.2015)). 9. אין מקום לקבל את טענת המערערת כי ההחלטה היא בגדר "צו בפשיטת רגל". על מנת שהחלטה תיחשב "צו בפשיטת רגל" באופן המקנה זכות ערעור, עליה להיות החלטה מרכזית בהליך פשיטת הרגל. לעניין זה נקבע, כי צו כינוס, צו בדבר הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר, נחשבים שלושת הצווים המרכזיים בהליך פשיטת הרגל, שאופן ההשגה עליהם הוא באמצעות ערעור בזכות. לעומת זאת, נקבע למשל, כי צו תשלומים חודשי; צו עיכוב יציאה מן הארץ ואף צו מאסר הניתנים במסגרת הליך פשיטת רגל, אינם נחשבים "צווים בפשיטת רגל" (ראו: רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011); רע"א 4025/15 שאני נ' קרן אוגינץ, עו"ד – הנאמנת על נכסי החייב (25.6.2015); רע"א 4495/15 שאדי נ' דינה גן-עדן סרבי עו"ד, המנהלת המיוחדת (26.8.2015); ע"א 530/18 אזולאי נ' המנהל המיוחד (22.1.2018)). ההחלטה דנן אינה נמנית על אותן החלטות מרכזיות הניתנות במסגרת הליך פשיטת הרגל. לפיכך, יש לבחון את ההחלטה לפי הכללים הרגילים המבחינים בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת". 10. גם בעניין זה, אין מקום לקבל את טענתה של המערערת לפיה ההחלטה דנן הכריעה בסוגיית הפדיון ובשאלת הפינוי בעוד שההחלטות הקודמות עסקו בשאלת המימוש של הדירה. עיון בהחלטה מיום 16.1.2020 מגלה כי הן סוגיית הפדיון והן סוגיית הפינוי נדונו בה: נקבע שם כי למערערת שמורה הזכות לפדות את הדירה בהתאם לדין, וכן נקבע (בהסכמת הצדדים) מועד הפינוי של הדירה. ההחלטה נשוא הערעור לא קבעה דבר בסוגיית הפינוי; ובאשר לזכות הפדיון, ההחלטה לא שללה מהמערערת מעיקרא את הזכות לפדיון הדירה, אלא דחתה הצעה כספית קונקרטית שהציעה המערערת, הא ותו לא. בנסיבות אלה, מדובר ב"החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות (ראו והשוו מקרים נוספים שבהם נדונו טענות דומות במסגרת בקשת רשות ערעור: רע"א 1708/19 בן טובים נ' כונס הנכסים הרשמי (12.5.2019); רע"א 3930/20 ישראל נ' עו"ד אורן הראל (23.6.2020)). 11. נוכח מסקנתי האמורה, אין מנוס ממחיקת הערעור על הסף. אציין, כי לא ניתן להיעתר לבקשתה החילופית של המערערת לפיה יש לראות את הערעור כבקשת רשות ערעור (ראו למשל: ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ (22.7.2014), פסקה 18; ע"א 3428/16 עוז קרמיקה בע"מ נ' אלקוקין (16.10.2017); ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (6.2.2020)). יובהר כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמערערת להגיש בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על ההחלטה, ככל שתחפוץ בכך, וזאת מבלי להביע עמדה ביחס לסיכוייה של בקשה כזו להתקבל. ניתן היום, ‏ז' בכסלו התשפ"א (‏23.11.2020). דר להב ר ש מ ת _________________________ 20044270_H05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il