עבד זידאן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4424/97 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' אנגלרד המערער: עבד עבדל אלראוף זידאן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 27.5.97 בת"פ 504/97 שניתן על ידי כבוד השופט א' אמינוף תאריך הישיבה: ט"ז בסיוון תשנ"ח (10.6.98) בשם המערער: עו"ד עודד ספיר בשם המשיבה: עו"ד משה שילה פ ס ק - ד י ן המערער הובא לדין עם אחר בעבירות סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן מסוג הרואין. שני הנאשמים הודו בעובדות והורשעו. על המערער נגזרו שלוש שנות מאסר, בתוספת מאסר על-תנאי, והופעלה נגדו במצטבר שנת מאסר על-תנאי. ואילו על שותפו של המערער נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל בתוספת מאסר על-תנאי. בערעורו, המופנה כנגד חומרת גזר הדין, מודה הסניגור המלומד כי העונש שהושת על המערער אינו חורג מנורמת הענישה המקובלת לעבירות מסוג זה. עם זאת טוען הוא, כי הענשת המערער בכפל המאסר הממשי שנגזר על שותפו לעבירות מפירה את שורת האחידות בענישה. מטעם זה מבקש הוא כי נקל בעונשו של המערער. בגזר-דינו הסביר בית המשפט קמא, הסבר היטב, את טעמי ההבחנה בין שני הנאשמים. בעוד שלגבי שותפו של המערער נקבע כי הוא "נקלע לעבירה רק בשל היותו חבר של (המערער)", הרי שבקביעת עונשו של המערער זקף בית המשפט לחומרה את עברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעות בעבירות שונות, בכללן עבירות סחר בסם מסוכן. כן עלה שאת עבירותיו הנוכחיות ביצע המערער בעת שעונש מאסר על-תנאי היה תלוי ועומד כנגדו, ואף בכך יש פנים לחומרה מיוחדת. נמצא כי היה יסוד להבחין בין ענישת המערער לבין ענישת שותפו, ובהבחנה זו אין משום הפרת כלל האחידות. הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בסיוון תשנ"ח (10.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97044240.F01