יצחק שפירא נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו

פסק-דין בתיק ע"פ 4423/08 בבית המשפט העליון ע"פ 4423/08 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: יצחק שפירא נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעפ"א 80069/08 ב"ש 91083/08 שניתן ביום 18.5.08 על-ידי סגן הנשיא זאב המר תאריך הישיבה: ט"ז באייר תשס"ח (21.5.08) בשם המערער: עו"ד י' אגר, עו"ד ליאור ברקנפלד בשם המשיבה: עו"ד אתי לוי פסק-דין א. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגן הנשיא המר) מיום 18.5.08 שלא להיעתר לבקשת המערער לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי. ביום 27.9.06 הוצא בגין בניה שלא כדין של כ-100 מ"ר בנכס נשוא הערעור (ברח' קרית שאול בתל-אביב) צו הריסה מנהלי (מספר 504/06). יצוין כי לאחר מכן ניתן למערער בשלב מסוים בעניין זה היתר בניה בכפוף לתנאים, אך הוא בוטל משנתגלתה בניה בלתי חוקית של כ-120 מ"ר בחלק אחר של הנכס. אציין כי הבקשה הוגשה כבקשת רשות ערעור, אך נדרשתי לכך כערעור (ראו ע"פ 3413/05 פרי (פטיטו) נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ב. לא אדרש לכל המסכת הקשורה בצו, שחלק ניכר ממנה גם לא צורף על-ידי הצדדים, אך אזכיר כי המערער פנה כנמסר לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופטת רוטנברג) בבקשה לעיכוב ביצוע הצו. הבקשה נדחתה ביום 25.3.08. ערעור על החלטה זו קבוע בבית המשפט המחוזי ליום 24.6.08. ג. המערער הגיש סדרה של בקשות לעיכוב ביצוע צו ההריסה עד לשמיעת הערעור. ביום 30.3.08 נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע, במעמד צד אחד, בבית המשפט המחוזי (השופט נויטל). על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה, אשר נקבע לדיון ביום 6.4.08. ביני לביני נשמעה (ביום 2.4.08) בקשה לעיכוב ביצוע, במעמד שני הצדדים, בבית המשפט המחוזי (השופטת צ'רניאק), והיא נדחתה באותו יום. ביום 6.4.08 נשמע הערעור בבית משפט זה בפני השופט מלצר (ע"פ 2951). בהסכמת הצדדים, נקבע בפסק הדין, כי צו ההריסה יבוצע על ידי המבקש תוך 40 ימים, וכי היה ולא יבוצע הצו, תקום לועדה המקומית הסמכות והזכות לבצעו בעצמה – החל מיום 18.5.08. לבסוף נאמר בפסק הדין, כי אין בהסכמות האמורות כדי לגרוע מזכותו של המערער להגיש בקשה להיתר בניה חדש. ד. המערער הגיש ביום 14.4.08 בקשה חדשה להיתר בניה. ביום 29.4.08 מסרה המשיבה כי הומלץ שלא לקבל את הבקשה, באשר נמצא כי הנכס הנדון משמש לעסק ולא למגורים. המערער סבור כי החלטה זו נתקבלה בטעות, באשר בסמוך לבית מנוהל לשיטתו עסק השייך לאחרים. ביום 7.5.08, כנטען, נבדק הנכס על ידי מחלקת הפיקוח, והבקשה להיתר בניה הועברה למהנדס האזור, עם המלצה חיובית של מחלקת הפיקוח. עקב כך פנה המערער למשיבה ביום 11.5.08, בבקשה לדחות בשישה חודשים את מועד צו ההריסה. ה. ביום 14.4.08 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע הצו (אשר אמור היה להכנס לתוקף, כאמור, ביום 18.5.08). בתגובה לבקשה זו טענה המשיבה, בין השאר, כי המערער לא פרס את מלוא המסכת העובדתית בפני בית המשפט – ובפרט, כי הוגשו על ידיו בקשות נוספות לעיכוב ביצוע; כי צו ההריסה ניתן עוד ביום 27.9.06 וטרם בוצע; וכי בקשתו הנוכחית של המערער להיתר בניה היא החמישית שהוגשה מאז הוצאת הצו – וכי גם בקשה זו צפויה להידחות, באשר המבוקש בנוי חלקית ומשמש לעסק ולא למגורים. ביום 18.5.08 דחה בית המשפט (סגן הנשיא המר) את הבקשה לעיכוב ביצוע; נקבע כי הגשת הבקשה האחרונה "אינה משנה את המצב המשפטי והעובדתי", וכי לא עלה בידי המערער להתמודד עם טענות המשיבה. ו. בבקשתו מדגיש המערער, כי הבקשה הנוכחית להיתר בניה מצויה בהליכי אישור וכבר קיבלה המלצה חיובית של מחלקת הפיקוח; וכי בהתחשב בכך, יש לעכב את צו ההריסה על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט. נטען כי ביצוע צו ההריסה יהפוך לתיאורטי הן את הערעור, הקבוע לשמיעה בבית המשפט המחוזי, והן את הליך הבקשה להיתר בניה. עוד נטען כי במאזן הנוחות, צפוי להיגרם למערער (כנמסר, אדם חולה, הסובל בין היתר מסוכרת) נזק רב עקב הריסת המבנה, ואילו למשיבה לא ייגרם נזק מדחיה נוספת של מועד ההריסה. ז. בתגובת המשיבה נאמר, כי האמרה בסוף פסק דינו של השופט מלצר מיום 6.4.08 לא היתה אלא אמרת אגב, שאינה משנה מהסכמת הצדדים להריסה על-ידי המבקשת ועיקרו של פסק הדין הוא ארכה לפנים משורת הדין ותו לא. עוד חולקת המשיבה על כך שהגשת הבקשה להיתר הבניה – שלשיטתה גם אין עליה המלצה כטענת המערער, מה שאין המקום משמש לאמיתו למגורים, כך הטענה, אלא לגלריה ולתצוגת דברי אמנות, וזאת על פי דיווחי הפיקוח. ח. הערעור הוגש ב-15.5.08. בהחלטה מאותו יום עוכב הביצוע עד לשמיעת הערעור. בדיון בבית משפט זה (21.5.08) טען עו"ד אגר, שלא הניח אבן לא הפוכה, כי חל שינוי נסיבות מהותי בכך שהוגשה בקשה להיתר ויש המלצה חיובית, וזאת בהתאם לתב"ע שאושרה בעבר; אם תבוצע ההריסה יהיה צורך להתחיל מחדש. כיוון שקבוע ערעור, וגם יש סיכוי לקבלת היתר, יש מקום לדחיה כמקרה חריג ושונה. יש נכונות מצד המערער גם לערבות בנקאית; והבניה הבלתי חוקית נעשתה בהיות המערער הדיוט בכגון דא. ט. באת כוח המשיבה טענה שמטרת הערעור היא להרויח זמן. המערער, המציג עצמו כהדיוט, בנה בניה בלתי חוקית נרחבת והציג עובדות לא אמיתיות; המקום משמש כגלריה, עסק ולא מגורים, ותיאור המגורים אינו אמיתי, אלא לצרכי הרשויות בלבד. י. בא כוח המערער הכחיש שימוש עסקי, ולדבריו בנו של המערער צייר ופסל והיצירות הן שלו ושל חבריו אך לא למכירה. י"א. (1) לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לערעור. איני יכול לקרוא את פסק דינו של השופט מלצר מיום 6.4.08 כפי שקורא אותו המערער. פסק הדין – לב ליבו הוא ההסכמה לביצוע צו ההריסה על-ידי המבקש בתוך 40 ימים מ-6.4.08, וככל שלא יבוצע, בידי הועדה המקומית לבצעו מ- 18.5.08. משפט הסיפה "אין בהסכמות אלה כדי לגרוע מזכותו של המבקש להגיש בקשה להיתר בניה חדש" אינו מתנה, למיטב הבנתי, את הרישה – אלא מצהיר דבר שממילא ניתן לכל אדם, להגיש בקשה ולנסות לשכנע. פסק דין זה, שניתן לאחר החלטות שיפוטיות בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, הוא הבסיס לענייננו כיום. הגשת הבקשה להיתר בניה אינה יכולה לשנות את המצב מיסודו בעניין זה, כטענת המערער, בהיעדר הסכמת המשיבה לדחות עד לדיון בהיתר, שהיא גם מטילה בסיכוייו פקפוק. מאמץ בעלי דין שאין חקר לתבונתם, לעכב הריסתה של בניה בלתי חוקית מוכר וידוע, אך בסופו של יום יש צורך בהכרעה. (2) כבר ציין בית משפט זה (רע"פ 1288/04 נימר נ' יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים), פ"ד נח(4) 385, 388 מפי השופט טירקל, כי "צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה", ועל כן "נודעת חשיבות רבה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע". הסמכות לעיכוב ביצוע "צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן". (3) במקרה דנא מדובר בבניה משמעותית מאוד בלא היתר; תמונות שהוצגו בדיון על-ידי באת כוח המשיבה מעוררות (לפחות התמונה 200816826 מיום 7.5.08) ספק רב אם אכן אין מדובר בעסק, ומכל מקום המסר של בתי המשפט צריך שיהא חד וברור בנושאי בניה בלתי חוקית. לכן איני נעתר לערעור. לפנים משורת הדין יוכל המערער להרוס בעצמו את הבניה הלא חוקית, בעקבות פסק דינו של השופט מלצר, וזאת עד יום ג' 3.6.08. לאחר מכן תוכל הועדה המקומית לבצע את הצו. י"ב. בכפוף לשינוי המועד האמור איני נעתר איפוא לערעור. ניתנה היום, י"ז באייר התשס"ח (22.5.08). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08044230_T02.doc מפ+הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il