מרעי נ' הבטחון ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 44211-10-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת יעל וילנר העותר: באסם מרעי נגד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. צבא הגנה לישראל 3. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 4. המנהל האזרחי יהודה ושומרון 5. אלוף פיקוד מרכז עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מאג'יד חמדאן בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט דוד מינץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למשיבים לאפשר לו גישה חופשית ובטוחה למקרקעין שבבעלותו, ובתוך כך לאפשר לו למסוק את הזיתים שבמטעי הזיתים שבמקרקעיו באופן בטוח. בעתירתו טען העותר, בתמצית, כי מזה זמן שגורמים שונים אזרחיים וצבאיים מטילים אימה עליו ועל משפחתו ומונעים ממנו להגיע למטע הזיתים שבבעלותו, דבר שיש בו כדי לגרום לו נזק עצום בהתחשב בכך שעונת המסיק מצויה בשיאה. עוד נטען כי תלונות שהגיש למשטרת ישראל בעניין זה זכו להתעלמות, כי פנייתו למנהל האזרחי מיום 11.10.2024 לא נענתה, וכי פניות שהעביר למשרד הקישור הפלסטיני ולמתאם כוחות צה"ל בשטחים לא הביאו לכדי פתרון. ביום 28.10.2024, לאחר הגשת העתירה, ניתן לעותר מענה מטעם הייעוץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון (להלן: הייעוץ המשפטי), לפיו טענותיו אינן מגובות בתשתית ראייתית ראשונית כגון מיקום מדויק של החלקה ולכן אינן בנות בירור בפועל. כן צוין כי גם מבירור מול גורמי מנהלת התיאום והקישור הרלוונטיים נמסר כי לא ניתן לברר את עניין הגישה לחלקה עקב התשתית העובדתית החסרה. הובהר כי דרך המלך לתיאום עבודות חקלאיות היא באמצעות פנייה לגורמי הקישור הפלסטיני, לצורך המשך פעילותם מול מנהלת התיאום והקישור הגזרתית, וכי על פנייה זו להיות מפורטת ולהבהיר את מיקום החלקות וזיקת המבקשים אליהן. בהמשך למענה זה, ביום 3.11.2024 הגיש העותר "הודעת עדכון" בה טען כי מענה הייעוץ המשפטי אינו עולה בקנה אחד עם הדין המחייב את המשיבים לשמור על זכויות האדם באזור. עוד צוין כי בתשובה לאותו מענה הוא העביר לבאת-כוח המשיבים אסמכתאות והסברים בדבר מיקום המטעים, וכן תצהיר המלמד על פניות מטעמו לגורמי הקישור הפלסטיני. בתגובת המשיבים לעתירה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף. זאת הן מחמת אי-מיצוי הליכים, שכן העותר אמנם הקדים פניה לגורמים שונים עובר להגשתה, אולם לא המתין לקבלת מענה מלא; והן מהטעם שטענותיו נטענו בעלמא, בהיעדר אסמכתאות ומבלי שדווחו במועד התרחשות האירועים, באופן המקשה על בירור הסעדים המבוקשים בעתירה. הודגש כי המפקד הצבאי פועל למימוש חובתו להגן על הסדר הציבורי באזור והבטחת הגישה לאדמות חקלאיות, ובכלל זה לטיפול באירועי הפרת חוק, בהתאם לאמצעים ולמשאבים העומדים לרשותו ובהתאם להערכת מצב שוטפת. כמו כן צוין כי ככלל הדרך לבירור טענות בעניין פגיעה בתושבים ורכושם על ידי ישראלים, היא בתלונה למשטרת ישראל. לאחר עיון בעתירה, בהודעת העדכון ובתגובת המשיבים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כמפורט במענה מטעם הייעוץ המשפטי ובתגובת המשיבים, טענות העותר בעתירתו ובפנייה שקדמה לה מיום 11.10.2024 אינן מניחות תשתית עובדתית מספקת ולוּ ראשונית על אודות מיקום המטע ועל אודות האירועים שבמסגרתם נמנעה ממנו גישתו אליו. כמו כן, טענות העותר בנוגע לפניותיו למנהלת הקישור או לגבי התלונות שהגיש למשטרה אף הן לא גובו באסמכתאות. בהיעדר פרטים ואסמכתאות אלה, לא ניתן לברר כהלכה את טענות העותר, ודי בכך כדי להביא לדחיית עתירתו על הסף (בג"ץ 3985/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 10 (29.6.2022); בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 8 (18.11.2021)). מובן כי ככל שלאחר בירור עניינו של העותר על בסיס מלוא האסמכתאות והפרטים הנדרשים ייוותרו בפיו טענות, פתוחה לפניו הדרך למצותן בהתאם ובכפוף לכל דין. העתירה נדחית. ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ה (05 נובמבר 2024). דוד מינץ שופט יוסף אלרון שופט יעל וילנר שופטת