פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4414/11

פלוני נ. ועדת המאוימים

העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/07/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4414/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4414/11

פלוני נ. ועדת המאוימים

העותר ביקש לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב האזור, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל היתרי שהייה בישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל. במהלך ההליך, ועדת המאוימים דנה בעניינו מספר פעמים וקבעה כי אין בסיס לטענת הסכנה, וכי מתן היתר עלול לסכן את שלום הציבור בשל עברו הפלילי. העותר זומן למספר ראיונות במת"ק כדי לברר את טענותיו, אך נמנע מלהתייצב אליהם. בית המשפט העליון קבע כי ועדת המאוימים היא הגורם המקצועי המוסמך וכי החלטותיה מצויות במתחם הסבירות. מאחר שהעותר לא הציג נתונים המצדיקים התערבות וסיכל את בירור טענותיו באי-התייצבותו, העתירה נדחתה וצו הביניים שניתן בוטל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, ע' פוגלמן, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • ועדת המאוימים
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
  • שירות בתי הסוהר
  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טוען כי נשקפת סכנה לחייו באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל.
  • העותר ביקש לאפשר נוכחות עורך דין בראיון בפני ועדת המאוימים.
  • העותר ביקש לקבל תיעוד מלא של תחקיר טלפוני שנערך עמו.
טיעוני ההגנה
  • ועדת המאוימים קבעה כי אין נשקפת סכנה לחיי העותר באזור.
  • מתן היתר שהייה עלול לסכן את שלום הציבור וביטחונו בשל עברו הפלילי של העותר.
  • העותר סיכל את האפשרות לבירור טענותיו בכך שלא התייצב לראיונות שנקבעו לו.
מחלוקות עובדתיות
  • קיומה של סכנה ממשית לחיי העותר באזור.
  • האם יש לאפשר נוכחות עורך דין בראיון בפני ועדת המאוימים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטות ועדת המאוימים המבוססות על חומר מודיעיני וביטחוני.
  • תיעוד אי-התייצבות העותר לראיונות שנקבעו לו.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר לא התייצב לראיונות שנקבעו לו במת"ק.
  • הסניגוריה הציבורית שוחררה מייצוג העותר לבקשתה ובהסכמתו.
  • העותר הגיש עתירה מתוקנת בהסכמת הצדדים.

תגיות נושא

  • היתר שהייה
  • ועדת המאוימים
  • ביטחון
  • סבירות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול צו הביניים בתוך 45 יום

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 4414/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4414/11 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המאוימים 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 4. שירות בתי הסוהר 5. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי הודעת עדכון מטעם המשיבים מיום 5.7.16 המשיבים: בעצמו (בעבר יוצג על ידי עו"ד רענן גלעדי מן הסניגוריה הציבורית) בשם המשיבים: עו"ד ראובן אידלמן פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. העותר, יליד 1969, הוא תושב האזור. ביום 13.6.11 הגיש העותר את עתירתו המקורית, אשר נסבה על בקשתו לקבלת היתרי שהיה בישראל, על רקע טענתו כי נשקפת לו סכנה באזור יהודה ושומרון בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל. ב. עם הגשת העתירה ניתנה החלטה ביום 13.6.11, במסגרתה ניתן צו ביניים-ארעי, לפיו על המשיבים להימנע מהרחקת העותר אל מחוץ לגבולות ישראל, עד להחלטה אחרת. ביום 27.6.11 שבה ועדת המאוימים ודנה בבקשת העותר, לאחר שעניינו נדון בפניה מספר פעמים קודם לכן. בתום הדיון החליטה הועדה כי אין מקום למתן היתרי שהיה לעותר. בנימוק שעל סמך התשתית העובדתית שהוצגה בפניה, אין נשקפת סכנה לחייו של העותר באיזור בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל, ומנגד מתן היתרי שהיה בישראל עלול לסכן את שלום הציבור ובטחונו. בין השאר נוכח הרשעות בעבר בשל שהיה בלתי חוקית וסחר ובסמים. ג. לאחר הגשת תגובה מקדמית לעתירה המקורית, הורה השופט ג'ובראן כי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. עובר לדיון, שבה ונדרשה ועדת המאוימים לעניינו של העותר ביום 9.10.12, ושוב החליטה, לאחר בחינה עדכנית של טענות העותר, כי אין מקום להעניק לו היתרי שהיה בישראל. ד. ביום 11.10.12 התקיים דיון בעתירה בפני השופטים מלצר, עמית וסולברג. במהלך הדיון הודיע בא כוח המשיבים, כי מבקשים הם לקיים דיון נוסף בועדת המאוימים, על רקע טעות שנפלה בהחלטת הועדה מיום 9.10.12. בית המשפט דחה את הדיון בעתירה והחליט, כי "במסגרת הבדיקה המחודשת יבדקו המשיבים כל הטעון בדיקה מבחינתם על פי הודעתם וכן יתייחסו במפורש לטענת המאוימות של העותר. לצורך זה ראוי שהמשיבים, או מי מטעמם, יראיינו את העותר על מנת לקבל ממנו פרטים נוספים בהקשר לטענותיו". ה. ביום 18.11.12 זומן העותר לראיון בפני קצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור (מת"ק) בשכם. בא כוח המבקש טען, כי העותר אינו יכול להגיע, בשל הסיכון הנשקף לו באזור, וכן ביקש להיות נוכח בעצמו בראיון שייערך לעותר. בהמשך, הוחלט כי הראיון יתקיים ביום 19.12.12 במת"ק ג'נין, שההגעה אליו אינה כרוכה בכניסה לאזור יהודה ושומרון. באשר לבקשת בא כוח העותר להיות נוכח בראיון, נמסר על ידי בא כוח המשיבים כי הבקשה תיבחן. לאחר תכתובת ארוכה בין הצדדים שלא הניבה פרי, נקבעה העתירה לדיון בפני השופט פוגלמן. ו. ביום 24.4.14 התקיים הדיון המקדמי, ובתום הדיון ניתנה החלטה, לפיה "בהסכמת הצדדים תוגש עתירה מתוקנת שתכלול גם התייחסות לבקשת העותר לנוכחות עורך דין בראיון שיערך לו מטעם ועדת המאוימים". ביום 4.5.15 הוגשה העתירה המתוקנת, שבמסגרתה התבקשו שלושה סעדים: ראשית, כי המשיבים יאפשרו לעורך דינו של העותר להשתתף בראיון שייערך עמו בפני קצין המאוימים; שנית, כי יועבר תיעוד מלא של תחקיר טלפוני שנערך בשוגג עם העותר; שלישית, כי יינתנו לעותר היתרי שהיה מתחדשים, או רישיון ישיבה מסוג אחר. ז. ביום 2.12.15 התקיים בפנינו דיון בעתירה המתוקנת. בפתח הדיון הודיעה הסניגוריה הציבורית, אשר ייצגה את העותר, כי היא מבקשת להשתחרר מייצוגו. העותר נתן הסכמתו, והחלטנו על שחרור הסניגוריה מן הייצוג. המשיבים הודיעו במהלך הדיון, כי הם מבקשים לערוך תחקור לעותר ביום 6.12.15. מועד התחקיר ומקומו הודעו לעותר. ח. ביום 2.2.16 הגישו המשיבים הודעת עדכון. בהודעה נמסר, כי העותר לא התייצב לראיון ביום 6.12.15, וכי לפיכך נקבע לו מועד חדש לראיון ביום 28.1.16. ביום 24.1.16 שוחח בא כוח המשיבים עם העותר טלפונית על מנת להודיעו בדבר מועד הראיון ולוודא הגעתו, ונמסר על ידי העותר כי יתייצב לראיון. ואולם, על פי הנמסר בהודעה, העותר לא הגיע גם למועד החדש. נוכח זאת, ביקשו המשיבים לאפשר קיום דיון נוסף בעניינו של העותר בפני ועדת המאוימים, על יסוד הטענות המפורטות בעתירה המתוקנת ועל יסוד התשתית העובדתית העדכנית, ללא קיום ראיון לעותר כתנאי לעריכת דיון נוסף בועדה בעניינו. ביום 21.2.16 ניתנה החלטתנו, כי "נוכח אי הופעת העותר לראיונות תוכל ועדת המאוימים לקיים את הדיון בלא הראיון, וזאת על יסוד התשתית שבפניה, כמבוקש". ט. ביום 5.7.16 הוגשה הודעת עדכון נוספת ובה נמסר, כי ביום 24.5.16 דנה ועדת המאוימים בעניינו של העותר. בעקבות הדיון, ניתנה ביום 29.5.16 החלטת יו"ר ועדת המאוימים, אשר דחה את בקשת העותר לקבלת היתרי שהיה בישראל, כדלקמן: "המבקש נמנע מלהתייצב בתחקור במת"ק כפי שנדרש. בהתאם להחלטת בג"ץ (4414/11 – מיום 21/02/16) קיימתי את הדיון על סמך החומר שהוצג בפני. מובן שבהיעדר הסכמה מצד המבקש לראיון ולמתן תשובה על שאלות, היכולת ללבן את הדברים מולו הינה מוגבלת. מעיון בחומר ובעמדות של גורמי הביטחון לא מצאתי טענות חדשות שטרם נדונו בדיוני הועדה בעבר. בנסיבות אלה אינני מוצא לנכון לשנות מן ההחלטות לגביו בעבר (4 החלטות מאז שנת 2002) שבכולן נדחתה בקשתו לקבלת היתרי שהייה בישראל בגין מאויימות." י. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של יו"ר ועדת המאוימים. כנודע, ועדת המאוימים "היא הגורם המקצועי המוסמך לבחון את שאלת האיום על חיי העותר, ולה שיקול דעת רחב. החלטות הועדה יסודן בשיקולי מומחיות מקצועית, ומשלא נמצאה חריגה ממתחם הסבירות לא יטה בית המשפט להתערב בהחלטותיה" (בג"ץ 3734/14 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה י"ז (2015); ראו גם בג"ץ 4857/07 פלוני נ' משטרת ישראל (2007); בג"ץ 7008/07 פלוני נ' משרד ראש הממשלה (2009); בג"ץ 203/11 פלוני נ' ועדת המאוימים (2011)). חרף טענות העותר בעתירה המתוקנת, לא מצאה הועדה כי נשקפת סכנה לחייו באזור. לשם קביעה כי נשקפת סכנת חיים יש צורך בנתונים המוכיחים זאת באופן סביר, ונטל ההוכחה מוטל על הטוען לכך. בענייננו, העותר לא הציג "מסה קריטית" של נתונים המצדיקים התערבות בהחלטת הועדה (בג"ץ 2608/13 פלוני נ' מדינת ישראל (2013)); זאת בשים לב לכך שלא התייצב לראיונות שנקבעו לו במת"ק אף שידע על מועדם, ובכך סיכל אפשרות לבירור מעמיק של טענותיו. יא. אשר לסעד הנוסף שהתבקש בעתירה המתוקנת, בנוגע לאפשרות נוכחות עורך דין בעת ראיון במת"ק, זה הפך תיאורטי נוכח שחרורה של הסניגוריה הציבורית מייצוגו של העותר והתנהלותו, ולפיכך איננו נדרשים אליו (ראו, למשל, בג"ץ 2320/98 עבד אל פתאח מחמוד אל-עמלה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד נב(3) 346 (1998); בג"ץ 2655/06 עו"ד לאור נועם נ' היועץ המשפטי לממשלה (2006)). יב. סוף דבר, אין בידינו להיעתר למבוקש. צו הביניים יתבטל בתוך 45 יום מהיום. המזכירות תעשה מאמץ להודיע לעותר את דבר פסק הדין, וכן – למען הסדר הטוב – תביא אותו לידיעת הסניגוריה הציבורית. ניתן היום, ‏א' בתמוז התשע"ו (‏7.7.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11044140_T46.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il