בג"ץ 44096-12-24
טרם נותח
פלוני נ. המוסד לביטוח לאומי
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 44096-12-24
לפני:
כבוד השופט נעם סולברג
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט אלכס שטיין
העותרת:
פלונית
נגד
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. בית הדין האזורי לעבודה – ירושלים
3. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה למתן צו על-תנאי בעניין החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 25.11.2024 בבר"ע 47920-11-24 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' סופר
העותרת:
בעצמה
בשם המשיב 1:
עו"ד כפיר אמון
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 25.11.2024 (בר"ע 47920-11-24, השופט א' סופר). בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 22.8.2024 (ב"ל 56763-05-23, השופטת א' שחור).
2. מבלי לפרט יצוין כי ביום 23.8.2022 הגישה העותרת תביעה לקבלת קצבה לשירותים מיוחדים לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן: התקנות) למוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב 1 (להלן: המשיב). העותרת צרפה לתביעתה, בין היתר, אבחון של הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.7.2021 שבו נקבעו אחוזי הנכות שלה על בסיס כמה סעיפי ליקוי (להלן: האבחון הישן). הוועדה הרפואית למתן שירותים מיוחדים (להלן: ועדת שר"ם) דחתה את תביעתה של העותרת, לאחר שקבעה כי בשקלול של כלל המדדים הנבחנים העותרת אינה זכאית לקצבה שהתבקשה.
3. העותרת הגישה על כך ערר לוועדת העררים לשירותים מיוחדים (להלן: ועדת הערר), וזה נדחה ביום 14.3.2023.
4. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 19.5.2023 נערך לעותרת אבחון רפואי עדכני, שבמסגרתו נקבעו לה סעיפי ליקוי חדשים וכן הוגדלו אחוזי הנכות שלה באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.3.2023 (להלן: האבחון העדכני).
5. ביום 23.5.2023 הגישה העותרת, שבשלב זה הייתה מיוצגת, ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטתה של ועדת הערר. בפסק דינו הנזכר בפתח הדברים קיבל בית הדין האזורי לעבודה את הערעור באופן חלקי. בית הדין האזורי לעבודה הורה כי עניינה של העותרת יוחזר לוועדת הערר, שתדון בו באותו הרכב, ותשקול מחדש את החלטתה ביחס למספר מדדים, וזאת בהתאם להנחיות שפירט בפסק דינו (בפסקה 27 לו).
6. לאחר מתן פסק הדין, ביום 8.11.2024 הגישה העותרת לבית הדין האזורי לעבודה בקשה שכוונה, בעיקרו של דבר, לכך שוועדת הערר תדון בזכאותה לא רק על בסיס האבחון הישן, אלא גם על-פי האבחון העדכני. יובהר כי באותה עת העותרת כבר לא הייתה מיוצגת.
7. בהחלטתו מיום 10.11.2024 הבהיר בית הדין האזורי לעבודה כי פסק דינו מתייחס לבחינה מחודשת שתיעשה בהתחשב במסמכים שעמדו בפני ועדת הערר במועד הדיון המקורי בערר (קרי, בהתאם לסעיפי הליקוי ואחוזי הנכות שנקבעו באבחון הישן). עוד הבהיר בית הדין האזורי לעבודה כי הדרך לקיים דיון במצבה הרפואי העדכני של העותרת היא בהגשת תביעה חדשה למשיב, שאליה יצורפו כלל החומרים הרלוונטיים, לרבות האבחון העדכני.
8. העותרת לא פעלה בהתאם להחלטה זו, ולא הגישה תביעה חדשה למשיב. תחת זאת, ביום 19.11.2024 הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שבה טענה שוב כי יש להורות לוועדת הערר לדון בעניינה גם על בסיס האבחון העדכני.
9. ביום 25.11.2024 דחה בית הדין הארצי לעבודה את הבקשה, לאחר שקבע כי לא נפל בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה פגם המצדיק את התערבותו. בית הדין הארצי לעבודה ציין כי ועדת הערר אינה מוסמכת לדון באבחון העדכני במסגרת הדיון המחודש שייערך בהתאם לפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. בית הדין הארצי שב והבהיר לעותרת כי עליה להגיש תביעה חדשה למשיב, שאליה תצרף את האבחון העדכני וכן כל מסמך רפואי רלוונטי נוסף. בהמשך לכך, הדיון המחודש בעניינה של העותרת בוועדת הערר נקבע ליום 24.12.2024.
10. העתירה שבפנינו, שהוגשה ביום 17.12.2024, כוונה כלפי החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה. העותרת, שאף הפעם אינה מיוצגת, טוענת, בין היתר, כי יש קושי בכינוס מחודש של ועדת הערר במתכונת שעליה הורה בית הדין האזורי לעבודה, מאחר שזו תדון במצבה הרפואי כפי שהיה בשנת 2021 (בהתאם לאבחון הישן) ולא במצבה הרפואי הנוכחי. בהקשר זה, חוזרת העותרת, בעיקרו של דבר, על טענותיה.
11. העתירה הונחה על שולחני ביום 14.1.2025. בו ביום הוריתי לעותרת להגיש הודעה קצרה ובה לעדכן אם הדיון המחודש שנקבע ליום 24.12.2024 אכן התקיים, וככל שכך היה, אם התקבלה החלטה חדשה בעניינה.
12. ביום 26.1.2025 הגישה העותרת הודעה ובה עדכנה כי היא לא התייצבה לדיון האמור בוועדת הערר על רקע הגשת העתירה דנן. עוד עדכנה העותרת כי נמסר לה שעל רקע אי התייצבותה לדיון הערר בעניינה נדחה.
13. ביום 28.1.2025 הוריתי למשיבים להודיע כיצד על העותרת לפעול על מנת לתאם מועד חדש לדיון בעניינה בוועדת הערר. בהמשך לכך, ביום 6.2.2025 הגיש המשיב תגובה מטעמו, ובה הבהיר כי ככל שבית משפט זה יורה לו לכנס מחדש את ועדת הערר ולבחון את עניינה של העותרת בהתאם להנחיות שפירט בית הדין האזורי לעבודה, הוא יעשה כן. כמו כן, המשיב הבהיר כי העותרת רשאית להגיש בקשה חדשה ולהוסיף אליה כל מסמך רפואי, לרבות האבחון העדכני.
14. בתגובתה מיום 14.2.2025 ביקשה העותרת, פעם נוספת, להורות כי ועדת הערר תדון בעניינה על בסיס האבחון הרפואי העדכני, בהרכב חדש. בעשותה כן חזרה העותרת, בעיקרו של דבר, על כלל טענותיה.
15. ביום 19.3.2025 הגיש המשיב הודעה מטעמו, בהתייחס להחלטתי מיום 6.3.2025, ובה הודיע כי הוא מסכים לכך שייקבע דיון מחודש בוועדת הערר בהתאם להנחיותיו של בית הדין האזורי לעבודה. זאת, חלף הדיון שאליו לא התייצבה.
16. לאחר שעיינו בעתירה ושקלנו את עמדות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין והחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה. ההתערבות בהחלטות אלה תיעשה במשורה, והיא מוגבלת למקרים חריגים שבהם התגלתה טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר ההתערבות נדרשת לשם עשיית צדק (ראו, למשל: בג"ץ 4794-08-24 סטריט נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5 (7.1.2025)). לא מצאנו כי המקרה דנן נכנס לגדרי אמת מידה מצמצמת זו. העתירה התמקדה בטענותיה של העותרת כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי והחלטתו של בית הדין הארצי, כך שייקבע דיון מחודש בעניינה בוועדת הערר בהתבסס על סעיפי הליקוי ואחוזי הנכות שנקבעו באבחון העדכני. טענות מסוג זה נמצאות בלבת מומחיותם של בתי הדין לעבודה ואין כל עילה להתערב בפסיקתם בעניין. למעלה מן הצורך, אף לא מצאנו ממש בטענות לגוף הדברים. כפי שהובהר לעותרת על-ידי הערכאות הקודמות, ככל שהיא מעוניינת בכך, באפשרותה להגיש למשיב בקשה לעיון מחדש בזכאותה לפי תקנה 9 לתקנות, ולצרף אליה את כל המסמכים העדכניים בעניינה.
17. לפנים משורת הדין, בשים לב להסכמת המשיב, אנו מורים לו לכנס מחדש את הוועדה שתדון בעניינה של העותרת. למען הסר ספק, הדיון בוועדת הערר יתקיים בהתאם להנחיותיו של בית הדין האזורי ולהחלטתו מיום 10.11.2024.
18. כמו כן, ומבלי לנקוט כל עמדה בעניין, נבהיר כי באפשרותה של העותרת לפנות לסיוע המשפטי לבחינת זכאותה לייצוג במסגרת ההליכים בבקשתה לקבלת קצבה מיוחדת. אף זאת, מבלי שאנו נוקטים כל עמדה לגופם של דברים.
19. סוף דבר: העתירה נדחית. נוכח נסיבות העניין, אין צו להוצאות. המזכירות תמציא החלטתנו זו לסיוע המשפטי.
ניתן היום, ב' ניסן תשפ"ה (31 מרץ 2025).
נעם סולברג
שופט
דפנה ברק-ארז
שופטת
אלכס שטיין
שופט