פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4407/14

דביר בן חיים נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערערים בגין עבירות הריגה, קשירת קשר לפשע ועבירות נשק.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 08/09/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4407/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערערים בגין עבירות הריגה, קשירת קשר לפשע ועבירות נשק.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4407/14

דביר בן חיים נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערערים בגין עבירות הריגה, קשירת קשר לפשע ועבירות נשק.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות הריגה, קשירת קשר לפשע ועבירות נשק, ונגזרו עליהם 23 שנות מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון. בערעורם לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי יש להקל בעונשם בשל נסיבות אישיות, תחושת איום מצד המנוח, וקשיים ראייתיים בתיק. בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי, תוך שהוא מציין כי נפלה שגגה מסוימת בתיאור העובדתי בגזר הדין המחוזי, וכי יש לתת משקל רב יותר לנסיבות האישיות ולהודאת המערערים. העונש הופחת מ-23 ל-21 שנות מאסר בפועל לכל אחד.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים י' דנציגר, נ' הנדל, ע' ברון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דביר בן חיים
  • עלי קארוט

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי מצוי בלב טווח הענישה המוסכם בהסדר הטיעון.
טיעוני ההגנה
  • יש לתת משקל רב יותר לתחושות הפחד והאיום שחשו המערערים מהמנוח.
  • יש להתחשב בנסיבות אישיות קשות במיוחד.
  • יש לתת משקל רב יותר להודאת המערערים על רקע קשיים ראייתיים בתיק.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוכח כי המערערים התארגנו כחבורה במטרה לקטול את המנוח, או שקשרו קשר לפגוע בו באמצעות ירי בלבד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים במסגרת הסדר טיעון

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 39094-05-12
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 5912/14

תגיות נושא

  • הריגה
  • הסדר טיעון
  • ענישה
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
252
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
50000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 4407/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4407/14 ע"פ 5912/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון המערער בע"פ 4407/14: דביר בן חיים המערער בע"פ 5912/14 עלי קארוט נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.6.2014 בתפ"ח 39094-05-12 שניתן על ידי כבוד הנשיא י' אלרון והשופטים מ' גלעד וד"ר מ' רניאל תאריך הישיבה: ה' באלול התשע"ו (8.9.2016) בשם המערער בע"פ 4407/14: עו"ד ר' סרוג'י בשם המערער בע"פ 5912/14: עו"ד ר' שפריר בשם המשיבה: עו"ד א' בן ארויה פסק-דין השופט י' דנציגר: לא ניתן להקל ראש בחומרת העבירות שבביצוען הודו המערערים במסגרת הסדר טיעון, שכלל הסכמה בעניין טווח הענישה – בין 18 ל-27 שנים. השניים הודו בהריגת המנוח, וכן בקשירת קשר לפשע ובעבירות נשק. בית המשפט המחוזי הנכבד ראה לנכון להשית על שני המערערים עונש זהה המצוי בלב טווח הענישה המוסכם – 23 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי לטובת עזבון המנוח בסך 50,000 ש"ח. לאחר ששמענו את טיעוני באי כוחם של הצדדים, ראינו לנכון להקל הקלת מה בעונשם של המערערים. סברנו כי מן הראוי היה ליתן משקל נוסף לתחושות הפחד והאיום אותן חשו המערערים נוכח התנהלות המנוח בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, עליהן גם עמד בית המשפט המחוזי בעמוד 19 לגזר הדין. בנוסף, אנו סבורים כי היה מקום ליתן משקל נוסף לנסיבותיהם האישיות הקשות במיוחד של שני המערערים. בשולי הדברים – אך לא למעלה מן הצורך – ראינו לנכון להפנות לשגגה שנפלה בגזר הדין עת צוין בו (בעמוד 12) כי המערערים והנאשם הנוסף התארגנו כחבורה "תוך הצטיידות בנשק חם... ועשיית שימוש בו בליל האירוע... לשם קטילת המנוח", זאת שעה שכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודו המערערים נקב במילים קשירת קשר "לפגוע במנוח באמצעות ירי" (סעיף 6 לכתב האישום). כמו כן, נראה כי לא ניתן משקל ראוי במסגרת הטווח להודאת המערערים על רקע הקשיים הראייתיים, שאף התביעה הודתה בקיומם. סיכומו של דבר, זהו מקרה חריג המצדיק התערבות מסוימת, על אף הסדר הטיעון. מעונש המאסר בפועל שהושת על המערערים יופחתו שתי שנות מאסר, כך שכל אחד מהם יְרַצֶה 21 שנות מאסר (בניכוי ימי המעצר). שאר רכיבי העונש יעמדו בעינם. יובהר; אין ולא תהיינה להכרעתנו זו השלכות רוחב בהתייחס למקרים שבהם הושג הסדר טיעון עם טווח ענישה מוסכם. ההכרעה תחומה לנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן. ניתן היום, ‏ה' באלול התשע"ו (‏8.9.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14044070_W05.doc מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il