פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 4395/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4395/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. הנהלת בתי הדין הרבניים מחלקת איתור 4. משטרת ישראל 5. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרת: מר חיים אדלר פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה שלישית במספר מטעם העותרת, המופנית נגד החלטותיו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר הורה על הבאתה של העותרת באמצעות משטרת ישראל על מנת שזו תתייצב לדיונים בבית הדין הרבני. 1. מן העתירה ומהתגובות שהוגשו עולה כי העותרת והמשיב 5 (להלן: המשיב), בני העדה החרדית, נישאו זל"ז ונרשמו לנישואין בבית דין צדק של העדה החרדית בשנת 2007. הצדדים והוריהם הסכימו כי בני הזוג יתגרשו ומאז חודש יולי 2008 חזרו שני בני הזוג, כל אחד להתגורר בבית הוריו. לטענת העותרת, הוסכם בין הצדדים כי קודם יוסדרו ענייני הממונות בין בני הזוג בפני בית הדין של העדה החרדית ולאחר מכן יוסדר הגט. 2. בחודש ספטמבר 2008 הגיש המשיב תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי). העותרת נמנעה מלהתייצב לדיונים שנקבעו בבית הדין האזורי וטענתה היא כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעת הגירושין. ביום 31.12.2008 הורה בית הדין האזורי לראשונה, בדעת רוב, כי יש להזמין את העותרת "בצו הבאה בשחרור בערבות עצמית בסך 20,000 ₪". במסגרת עתירה שהגישה העותרת לבית משפט זה, בוטל צו ההבאה בשל פגם שנפל בהוצאתו, אולם בסופו של יום נדחתה העתירה להורות לבית הדין הרבני שלא לקיים את הדיונים בעניין הצדדים (בג"ץ 2308/09). ביום 15.3.2009, משפעם נוספת לא התייצבה העותרת לדיון בבית הדין האזורי, הורה האחרון שוב על הזמנתה בצו הבאה "בשחרור בהפקדה במזומן על סך 10,000 ₪". גם לדיון שהתקיים ביום 23.3.2009 לא התייצבה העותרת, על אף צו ההבאה שהוצא נגדה. לפיכך הורה בית הדין האזורי כי "יש להזמין את האישה בצו מעצר ללא שחרור בערבות". 3. בינתיים, ביום 19.4.2009, הגישה העותרת ערעור לבית הדין הרבני הגדול על החלטתו של בית הדין האזורי שלפיה הוא מוסמך לדון בתביעת הגירושין. במקביל ביקש בא כוח העותרת מבית הדין האזורי לעכב את הדיון בתביעת הגירושין עד להחלטה בערעור על ידי בית הדין הרבני הגדול. בין הדין האזורי דחה את הבקשה ואף בית הדין הרבני הגדול שהוגשה לו בקשה לעיכוב ביצוע דחה את הבקשה. 4. עתירה שהגישה העותרת לבית משפט זה בבקשה שיורה לבית הדין האזורי להימנע מלדון בתביעת הגירושין ולבטל את כל הצווים שניתנו על ידו עד להכרעה בערעור נדחתה על הסף ביום 5.5.2009 (בג"ץ 3781/09). נקבע כי אין מקום לבחון מחדש עתירה המעלה את אותן טענות שהועלו בעתירה הקודמת. בנוסף, נמצא כי אין עילה להתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים בעניין המשך קיום הדיונים עד להכרעה בערעור. עוד צויין כי "נוכל להניח כי בית הדין הרבני האזורי יפעל כמתחייב מהעובדה שסוגיית סמכותו לדון עוד תלויה ועומדת בפני בית הדין הרבני הגדול". 5. כעת מונחת לפנינו, כאמור, עתירה שלישית מטעם העותרת. עתירה זו, שהוגשה ביום שישי 22.5.2009 בשעות הצהרים, מופנית נגד החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.5.2009 שניתנה לאחר ששוב לא התייצבה העותרת לדיון ונוסחה כלהלן: "א. פונים להנהלת בתי הדין מחלקת איתור לסייע לביה"ד באיתור האשה [שמה הושמט על ידי - י.ד.]. ביה"ד מציין כי כל הנסיונות להביא את האשה ע"י משטרת ישראל כולל צוי הבאה ללא שחרור בערבות, עלו בתוהו, ועד היום לא התייצבה האשה אפילו לדיון אחד בביה"ד... ב. מצורף בזה צו הבאה ללא שחרור בערבות ויש להביא את האשה עם מעצרה מיד לביה"ד. ואם תעצר מחוץ לשעות העבודה בביה"ד יש להחזיקה במעצר ולהביאה למחרת בבוקר לביה"ד ג. כמו כן יש לתת צו הבאה ללא שחרור בערבות בידי הבעל בתנאים הנ"ל, והבעל או מי מטעמו רשאי להפעיל את הצו על ידי משטרת ישראל. ד. צו ההבאה יבוטל אם תופיע האשה לאלתר בביה"ד ותחתום על התחייבות להופיע בדיון, ותפקיד ערבות כספית על סך 10,000 במזומן." 6. בעתירה הבהולה שהוגשה נטען כי החלטת בית הדין האזורי מיום 5.5.2009 "ניתנה בניגוד לפסיקת בג"צ" (קרי בניגוד לפסק הדין בבג"ץ 3781/09) ועל כן מן הראוי לעכב את ביצוע ההחלטה. 7. באופן חריג הגיש היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הרב עו"ד שמעון יעקובי, תגובה בכתב לעתירה. עו"ד יעקובי טען כי החלטת בית הדין האזורי מיום 5.5.2009 ניתנה בשעות הצהרים המוקדמות בעוד שפסק הדין בבג"ץ 3781/09 ניתן באותו יום בשעות אחר הצהרים ולא עמד לנגד עיניו של בית הדין האזורי, לכן לא ניתן לומר כי ההחלטה ניתנה בניגוד לפסק הדין של בית המשפט הגבוה לצדק. עו"ד יעקובי הדגיש עוד כי העותרת נמנעת באופן סדרתי מלהתייצב לדיוני בית הדין ולכן נדרש צו ההבאה אשר על פי החלטת בית הדין האזורי יתבטל עם התייצבותה של העותרת והפקדת פיקדון כספי. עוד מציין עו"ד יעקובי כי קשה להלום שפסק הדין בבג"ץ 3781/09 נועד להתיר לעותרת להימנע מלהתייצב לדיוני בית הדין הרבני. עו"ד יעקובי הוסיף כי יש לראות בחומרה את החירות שהעותרת ואביה נוטלים לעצמם בחוסר ציות להזמנות בית הדין הרבני וכי יש לשקול בעתירה שלישית זו הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה. 8. המשיב, שאינו מיוצג, אף הוא הגיש תגובה לעתירה. המשיב מדגיש כי כל רצונו להתגרש מהעותרת כדת וכדין ללא תנאי ותביעתו היא כנה. המשיב טוען עוד כי הסמכות לדון בתביעת הגירושין נתונה לבית הדין הרבני אלא שאביה של העותרת עושה הכל כדי למנוע מהעותרת להופיע בבית הדין הרבני על מנת למנוע את בירור התביעה. 9. המשיבה 4, משטרת ישראל, הגישה תגובה לאקונית ובה טענה כי אין לה עמדה לגופם של דברים ביחס לנטען בעתירה. 10. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובות הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. שתי עתירות קודמות באותו עניין נדחו על ידי בית משפט זה. בעתירה שלפנינו לא הציגה העותרת נסיבות חדשות או טענות חדשות אשר מצדיקות היעתרות לעתירה. כל עוד לא נקבע על ידי בית הדין הרבני הגדול דבר בעניין הסמכות של בית הדין הרבני לדון בתביעה, מדובר בעתירה מוקדמת. יתרה מכך, משפעם אחר פעם לא התייצבה העותרת לדיונים שנקבעו בבית הדין האזורי, נראה כי אין מקום להתערב בהחלטותיו של בית הדין האזורי, מה עוד שבידי העותרת להביא לביטול צו ההבאה אם תחליט להתייצב בבית הדין כפי שנקבע בהחלטה. 11. סופו של דבר, העתירה נדחית על הסף. לפנים משורת הדין איננו פוסקים הוצאות נגד העותרת. ניתן היום, ג' בסיון תשס"ט (26.5.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09043950_W03.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il