ש. כהן הנדסה בע"מ נ. החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 4393/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4393/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: ש. כהן הנדסה בע"מ נ ג ד המשיבה: החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 15.6.2015 בת"א 23539-05-10 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' גדעון בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' גדעון), מיום 15.6.2015 בת"א 23539-05-10, לפיה נדחתה בקשת המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינה. 1. המערערת, חברה העוסקת בתחום הבנייה, זכתה במכרז לבניית מבנה רווחה בעיר אשדוד בחודש יוני 2008. המשיבה היא החברה העירונית לפיתוח העיר אשדוד. המערערת הגישה תביעה נגד המשיבה לתשלום יתרת התמורה בגין העבודות שביצעה ולתשלום פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב התנהגות המשיבה. המשיבה הגישה מצידה תביעה שכנגד בה תבעה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב התנהגות המערערת במסגרת ההתקשרות עמה. 2. עם מינויו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הועברו התביעה והתביעה שכנגד לטיפולו של השופט ג' גדעון, לאחר שקודם לכן טופלו על ידי מותב אחר (השופטת נ' נצר). השופט ג' גדעון נתן בתיק החלטות רבות; בין היתר, הורה השופט על הגשת כתבי טענות מתוקנים, והסמיך מומחה ליתן חוות דעת משלימה בשאלות המקצועיות שבמחלוקת. 3. לאחר חקירת העדים על תצהירי העדות הראשית שהגישו, ביקשה המערערת לפסול את השופט ג' גדעון. במסגרת הבקשה טענה המערערת כי התיק הועבר לידי השופט ג' גדעון משיקולים זרים, במטרה לפגוע בה, נוכח תלונה שהגישה לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) נגד סגנית הנשיאה ש' דברת. המערערת טענה גם כי בית המשפט גיבש עמדה נגדה והפלה אותה לרעה. המערערת טענה עוד כי השופט ג' גדעון התעלם מהחלטות המותב הקודם (השופטת נ' נצר) שדן בתיק, ואף הביע עמדה כי הן אינן מחייבות אותו. לטענת המערערת, ההליך נוהל בסדרי דין שונים מהרגיל, תוך פגיעה בה. המשיבה התנגדה לבקשת הפסלות וטענה שהועלתה בשיהוי רב. 4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט הדגיש כי אין לו כל העדפה לצד מסוים ואף לא היכרות אישית עם מי מהם או עם באי-כוחם. בית המשפט הבהיר כי דעתו ביחס למחלוקות בתיק טרם התגבשה, וודאי שלא ננעלה. בית המשפט הוסיף כי טרם גיבש ממצאי מהימנות, וקבע כי יש להניח שיגובשו לאחר קבלת הסיכומים והגשת חוות דעת המומחים. בית המשפט קבע כי הטענה שלפיה נותב התיק לטיפולו כדי לפגוע במערערת היא שגויה וחסרת יסוד, שכן קיבל את התיק על פי החלטת סגנית הנשיא ש' דברת מיום 24.12.2013, מיד לאחר מינויו לבית המשפט. בית המשפט הוסיף כי החלטת הנציב בנוגע לסגנית הנשיא, אותה צירפה המערערת, ניתנה רק ביום 16.3.2015. בית המשפט העיר כי לא היה מקום לצרף החלטה זו לבקשה. 5. בית המשפט סבר גם כי הטענה שהתעלם מהחלטות המותב הקודם בתיק אינה נכונה. בית המשפט הבהיר כי באחד הדיונים התייחס למעמדן של החלטות ביניים הניתנות לשינוי, וקבע כי עמדתו זו אינה מגלה משוא פנים. עוד קבע בית המשפט כי החלטותיו נומקו לגופן וכי אינו סבור שמתקיימת בהן מראית עין של משוא פנים. אשר לחקירות העדים, קבע בית המשפט כי המערערת לא ביקשה להאריך את ישיבת ההוכחות או לקבוע ישיבה נוספת לצורך השלמות וחקירה, וכי יש להניח כי אם הייתה מבקשת זאת, מבוקשה היה ניתן לה. לבסוף, דחה בית המשפט את הטענה כי גילה מעורבות יתרה בחקירת מר כהן, מנהלה של המערערת, לעומת מעורבות מעטה בחקירתו של מר גורי, העד העיקרי של המשיבה. בעקבות החלטה זו הוגשה הערעור שלפניי. 6. המערערת טוענת כי השופט ג' גדעון אינו יכול לדון בעניינה, שכן התוצאה הסופית בתיק נקבעה על ידו מזמן, ולפיה תביעת המערערת תידחה בחלקה. לדעתה, אמירות השופט במהלך הדיונים מלמדות כי המשך ההליך מיותר. המערערת טוענת כי התארכות הדיון בתיק נובעת מהתנהלות המשיבה. המערערת חוזרת על טענתה כי השופט התעלם מהחלטות של המותב הקודם שדן בתיק ומשיגה על מינוי מומחה נוסף. לדעת המערערת, יש עוינות מצד סגנית הנשיאה כלפיה, ולכן היא העבירה את התיק שעמד בפני סיום, לידי השופט ג' גדעון תוך "סגירת חשבון" ולא מתוך שיקולים ענייניים. המערערת משיגה על החלטות שונות שנתן השופט ג' גדעון הנוגעות, בין היתר, לגילוי מסמכים, להזמנת עדים, להפקדת ערובה להוצאות ולמחיקת התביעה בשל אי הפקדת הערובה ללא קבלת תגובתה עובר למתן ההחלטה. לדבריה, בעוד היא חויבה בהוצאות, נמנע בית המשפט מלהטיל הוצאות על המשיבה עקב מחדליה. לדעת המערערת, רצף ההחלטות שנתן השופט ג' גדעון מגלה חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתו. המערערת טוענת כי צבר האירועים וההחלטות גרמו לה לאיבוד האמון בשופט ג' גדעון כי ידון בתביעה בצורה הוגנת וללא משוא פנים. לדבריה, על הצדק גם להיראות. 7. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילה לפסילת השופט ג' גדעון מלדון בעניינה. אכן, המערערת אינה שבעת רצון מהתנהלות בית המשפט ומהחלטות דיוניות שנתן. ואולם, הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות. זאת, שכן אין ללמוד מתוכן ההחלטות שאינן לרוחה של המערערת על כך שהן נובעות, בהכרח ממשוא פנים, ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטות לערעור עקיף (ע"א 4108/15 סרחאן-נחף נ' סרחאן (25.6.2015)). השגות המערערת, מקומן, איפוא, בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015)). 8. זאת ועוד, יש לדחות מכל וכול את טענת המערערת בנוגע לעצם העברת התיק לידי השופט ג' גדעון. כפי שנקבע בהחלטת השופט ג' גדעון, העברת הטיפול בתיק לידיו, נעשתה מיד לאחר מינויו לבית המשפט המחוזי, במסגרת חלוקת עבודה מחודשת נוכח העלייה במספר השופטים העוסקים בתחום האזרחי בבית המשפט. בנסיבות אלה, אין כל יסוד לטענה שהעלתה המערערת בנוגע למטרת העברת עניינה לידי השופט ג' גדעון, תוך פגיעה בשמה הטוב של סגנית הנשיאה. מוטב היה כי טענה זו לא הייתה מועלית כלל. למעלה מהצורך, אזכיר גם שהמערערת לא העלתה את הטענה בתחילת הדרך, והיא מנועה מלהעלותה. כאמור, משלא הצביעה המערערת על בסיס לחשש אובייקטיבי למשוא פנים נגדה, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשע"ה (‏14.7.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15043930_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il