טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה (ע''ר) נ' המשרד לשירותי דת ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 43902-02-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: עמותת טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה (ע''ר) נגד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. הרבנות הראשית לישראל 4. ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל 5. הרב אליהו אסולין עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד אלמוג ישמח פסק-דין השופט חאלד כבוב: 1. עניינה של העתירה, שהוגשה לפנינו היום ,17.02.2025, לקראת ערב, בבקשת העותרת, עמותת טבקה שעוסקת במאבק באפליה וגילויי גזענות בכלל ונגד קהילת יוצאי אתיופיה בפרט, כי נורה למשיב 1, הוא השר לשירותי דת, בצו על-תנאי, לבוא וליתן טעם: "1. מדוע לא יינתן צו האוסר על המשיב 5, הרב אליהו אסולין להתמודד בבחירות ולהיבחר כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. 2. מדוע לא תבוטל החלטת ועדת הבחירות מיום 16.02.2025 המאשרת את מועמדותו של הרב אליהו אסולין למועצת הרבנות הראשית לישראל. 3. מדוע לא תשעה הרבנות הראשית לישראל את תעודת הכשירות שניתנה למשיב 5 לכהן כרב שכונה בישראל. 4. מדוע לא ייקבע כי אורחות חייו ואופיו של המשיב 5 אינם הולמים את מעמדו של רב בישראל וככזה אינו יכול להיות מועמד ראוי למועצת הרבנות הראשית לישראל". כן התבקש צו ביניים "האוסר על המשיבים לקיים את הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל, עד למתן הכרעה בעתירה שבתיק זה". 2. ביסוד הסעדים המבוקשים, טענות חמורות, מצד העותרת, נגד משיב 5 – הרב אסולין. טענות המבוססות, בעיקרן, על תחקיר שפורסם בחודש נובמבר 2016, עת צולם הרב אסולין במצלמה נסתרת, ולפי האמור בעתירה ונטען כי הדבר אף נתמך מנספחיה, עולה מן הצילומים, בין היתר, כי "בהוראת המשיב 5 נשלחים מוהלים מתלמדים וללא כל ניסיון 'להתאמן' על תינוקות, בין היתר, להורים יוצאי הקהילה האתיופית אשר מהווים שפני ניסיון בכל הקשר לכך. בנוסף [ה]ציע המשיב 5 לתחקירן 'כאן' לעבור 'מסלול מקוצר' בדרך להפיכתו למוהל וזאת בתמורה ל-11 אלף דולרים. כמו כן, המשיב 5 [ה]ורה לתחקירן להתלוות אליו לברית מילה ולמול תינוק מבלי שעבר כל הכשרה וזאת ללא ידיעת הוריהם" הכל, כלשון העתירה. כן הוזכר בעתירה כי לאור אירוע זה, נשלחה פניה לנוגעים בדבר לרבות מנכ"ל הרבנות הראשית, ובעקבותיה זומן הרב אסולין לשימוע בפני ישיבת הוועדה לפיקוח על מוהלים. בהמשך לכך, הוועדה מצאה שורה של פגמים בהתנהלותו, לרבות התבטאויות פוגעניות ובלתי ראויות לחלוטין, אותן הוועדה גינתה בחריפות; כשל משמעותי בשיטת ההוראה, בפרט כאשר שנה קודם לכן התחייב, הרב אסולין, אגב תלונה קודמת, כי לא יאפשר מילה על-ידי מתלמד ללא הסכמה הורית; וכן כי הרב אסולין התכוון להטעות את הוועדה וליצור מצג שווא, לפיו מתלמד עמד במלוא כללי החניכה אך כדי לקצר את הליכי הסמכתו. 3. בהתאם נטען, כי הרב אסולין "נתפס בקלקלתו עת התנהג בצורה מחפירה וגזענית כלפי אוכלוסיות מוחלשות, ביניהן, קהילת יוצאי אתיופיה בישראל", וכי הוא "פסול ובלתי ראוי" משעה שהתנהגותו ומעשיו אינם הולמים את מעמדו של רב במדינת ישראל – כש "באמתחתו קופת שרצים בגין מעשים חמורים והתנהגות גזענית". כאשר בדבריה אלו כיוונה העותרת להוראות הדין הרלוונטיות, אלו שבסעיף 5(ב)(2) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980; ואלו שבתקנות 5(א)(1) ו-5(ג)(1) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ"ה-2024. כל זאת, תוך שהודגשה החומרה היתרה הטמונה בנגע הגזענות בהיותה תופעה הרסנית ביותר לחברה; וכי מצב מסוג זה אינו נסבל במדינה מתוקנת ודמוקרטית בכלל, ובמוסד הרבנות בפרט. בתוך כך נטען, כי באותה הקלטה אמר הרב אסולין, "בזו הלשון: 'הם אתיופים, אתה עושה לאתיופים. הם לא מבינים מי נגד מי, אל תדאג תשאיר את זה לי'. וממשיך- 'יש את האתיופים הרגילים ויש גם סודנים, יותר גרועים, הם שחורים כמו כושים... אתה מתנסה עליהם הם בשר תותחים'" (ההדגשות במקור – ח' כ'). 4. כעולה מן העתירה ונספחיה, אתמול, 16.02.2025, אישרה משיבה 3 את מועמדות הרב אסולין להתמודד כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, וזאת על סמך חוות הדעת של היועצת המשפטית לשירותי דת מיום 14.02.2025, בה נכתב כדברים הללו: "היועצת המשפטית לוועדת הבחירות חוזרת על עמדתה שנאמרה בישיבת הוועדה מיום 11.2.25 ולפיה אין לוועדה סמכות לפסול מועמדות של מועמד שעומד בתנאי הכשירות לפי החוק. יחד עם זאת, נוכח הפניות שהוגשו בעניינו של המועמד [קרי, הרב אסולין – ח' כ'], על הוועדה להעביר לרב אסולין ולב"כ את כל 4 הפניות שהתקבלו בעניינו ולציין כי בכוונת הוועדה להעביר פניות אלה לעיון חברי האסיפה הבוחרת לפני מועד הבחירות למועצת הרבנות. ככל שבכוונת הרב אסולין לצרף התייחסותו לפניות אלה, (התייחסות ככל שתוגש תוך הזמן הנקוב להלן, תועבר יחד עם הפניות לעיון חברי האסיפה הבוחרת), הוא רשאי לעשות זאת עד ליום... שעה... [כך בנספח לעתירה – ח' כ']. לאחר המועד האמור, על הוועדה להעביר לחברי האסיפה הבוחרת לאלתר וללא כל דיחוי את 4 הפניות ואת התייחסות הרב אסולין, ככל שתוגש. בברכת שבת שלום". למען הסדר הטוב יוסבר כי חוות דעת זו ניתנה על יסוד עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שהובעה במכתבה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) מיום 13.02.2025. 5. עוד עולה מן העתירה כי בהתאם להודעה על אישור המועמדות, הבחירות תתקיימנה מחר, 18.02.2025, ומכאן הדחיפות לדון בעתירה. דיון והכרעה 6. ייאמר מיד כי פסק דיננו ניתן באופן תמציתי בשים לב לסד הזמנים הדוחק. 7. לאחר עיון בעתירה, ועל אף הטענות הקשות המועלות בה, כאשר יובהר ויודגש כי בית משפט זה אינו מקל בהן ראש כלל וכלל, מצאנו כי שורת הדין מחייבת את דחייתה, תוך שמירת טענות; בהיותה עתירה מוקדמת ובמידת מה תיאורטית. זאת, מכיוון שהמועד הנכון לבירור שיפוטי של הטענות המועלות בעתירה יהיה, אם בכלל, לאחר קיום בחירות, ככל שמשיב 5 ייבחר לתפקיד. 8. בעניין דומה, שנדון אך לאחרונה, נדחתה עתירה שהוגשה בעניינו של הרב דוד יוסף (בג"ץ 17982-09-24 יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים אילן קמינצקי נ' ועדת הבחירות לרבנים ראשיים בישראל (23.09.2024)). עתירה זו, כעתירה שלפנינו, עסקה בדרישה כי תיפסל מועמדתו של הרב יוסף למשרת הרב הראשי לישראל, ולחלופין כי ימנעו מהצגת מועמדותו, מהטעמים שפורטו בעתירה – ובכללם התבטאויותיו הבוטות והגזעניות כלפי קהלים רבים בציבור הישראלי, ועבירות המשמעת שהוא ביצע בהיותו עובד ציבור. כן נתקפה באותה עתירה דבר מתן תעודת הכושר לכהן כרב עיר, המהווה תנאי לכשירות למועמדות למשרת הרב הראשי. בפסק הדין שניתן באותה פרשה, צוין במפורש, ותוך אימוץ עמדת המדינה, כי "בשלב זה העתירה מוקדמת ותיאורטית". לא מצאנו טעם מבורר מדוע מקרה זה שונה מאותה פרשה. 9. העתירה נדחית בזאת ללא צו להוצאות. טענות העותרת, כולן, שמורות לה. ניתן היום, י"ט שבט תשפ"ה (17 פברואר 2025). דוד מינץ שופט יוסף אלרון שופט חאלד כבוב שופט