ע"פ 4379/04
טרם נותח
פלוני נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 4379/04
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4379/04
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת-הדין וגזר-הדין של
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בתפ"ח 986/01 מיום 25.2.04 ומיום 29.3.04 שניתנו
על-ידי כב' השופטים: י' טימור, ש' דברת וח' סלוטקי
תאריך הישיבה:
ל' בסיון תשס"ה
(7.7.05)
בשם המערער:
עו"ד הלנה לובושיץ
בשם המשיבה:
מתורגמנית:
בשם שירות המיבחן:
עו"ד יאיר חמודות
גב' אניה אסאס
גב' אסתי שדה
פסק-דין
המישנה לנשיא מ' חשין:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר
שבע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות מין במשפחה, עבירות כהגדרתן בסעיף 351(ג)(2)
בנסיבות סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המערער לשבע שנות מאסר בפועל ולשלוש שנות מאסר
על-תנאי. כן חוייב המערער לשלם למתלוננת פיצויים בסך של 20,000 ש"ח.
הערעור שלפנינו ערעור הוא על הכרעת-הדין
וגזר-הדין.
כדברו של כתב-האישום, עשה המערער מעשים
מגונים בכוח בבתו הקטנה במשך שלוש שנים, מאז היותה בת 13 ועד היותה בת 16, בכך
שהכניס את ידיו מתחת לחולצתה ותחתוניה, ליטף את חזה את ישבנה ואת איבר מינה. הילדה
התנגדה למעשי המערער, ביקשה אותו להפסיק ממעשיו, ואולם הוא לא שעה לבקשתה והמשיך
כך במעשיו שלוש שנים. לאחר שמיעת הוכחות החליט בית-המשפט כי הוכחו להנחת דעתו כל
מעשים אלה שכתב-האישום ייחס למערער, וכך הרשיעו בדינו.
בית-המשפט ייסד הכרעתו בדין, בעיקרם של
דברים, על דבריה של המתלוננת, אשר העידה לפני בית-המשפט והיא בת למעלה מ-18. בית-המשפט
נתן אמון מלא בדברי המתלוננת, ואף מצא חיזוקים לא מעטים להאשמות שהטיחה באביה. בה-בעת
דחה בית-המשפט את טיעוני ההגנה שהעלה המערער לזכותו. המסקנה מכל אלה היתה, כמובן,
בהרשעתו של המערער בדין.
עורכת-דין לובושיץ, אשר טענה למערער כל
אשר ניתן לטעון לזכותו, תקפה את עדותה של המתלוננת ואת קביעתו של בית-משפט קמא כי
עדותה של המתלוננת מהימנה עליו. לדבריה, המערער הנהיג משטר נוקשה בבית, ותלונתה של
המתלוננת על מעשים כביכול שעשה בגופה לא היתה אלא עלילת דברים. לגירסתה של
עורכת-דין לובושיץ, המניע האמיתי של המתלוננת נגד אביה נעוץ ברצונה לעזוב את הבית,
ותלונותיה נגד אביה לא באו אלא כדי להביאה אל מטרה זו. לא מצאנו ממש בטענה ולו
משום שעברו שנים עד שהמתלוננת אזרה עוז בנפשה להגיש את תלונתה במשטרה, וזאת כאשר
חודשים רבים קודם לכן סיפרה על מעשי אביה לאנשים שאינם קשורים כלל למשפחה. אין ספק
שהמתלוננת יכולה היתה להגיש תלונתה במשטרה זמן רב לפני שהגישה את תלונתה, אלא
שעכבות המלוות בת המתלוננת על מעשים מגונים שעשה אביה בגופה עיכבו בעדה זמן רב.
בית-משפט קמא נדרש אף-הוא לטענתו זו של המערער והחליט לדחותה.
כפי שאמרנו למעלה, נמצאו לו לבית-משפט
קמא חיזוקים לא מעטים לעדותה של המתלוננת, וחיזוקים אלה עטפו את עדותה בעטיפת אמת.
נזכיר אך את עדותה של אחות המתלוננת, אשר העידה כעדת הגנה לטובת המערער. האחות
הכחישה דברים שונים שהמתלוננת העידה עליהם, ואולם בדבר אחד חשוב אישרה את דבר
המתלוננת. המתלוננת העידה כי יום אחד הלכה להתגורר בבית חברה וסירבה לחזור לביתה
בשל אותם מעשים שאביה עשה בה. האחות הלכה להחזיר את המתלוננת לביתה, ובפגישה בין
השתיים סיפרה לה המתלוננת בבכי על כך שהמערער "נוגע בי" וכי מטעם זה
עזבה את הבית וחוששת היא לחזור אליו. האחות הבטיחה למתלוננת כי תגור עימה באותו
חדר וכך שיכנעה את המתלוננת לחזור הביתה. כל דברים אלה העידה המתלוננת והאחות
אישרה אותם. יש בדברים אלה חיזוק יתר לעדותה של המתלוננת.
לא מצאנו ממש בערעור על ההרשעה ואנו
דוחים אותו.
אשר לעונש: אין ספק שהעונש אשר נגזר על
המערער אינו עונש קל. אולם גם המעשים שעשה המערער בבתו במשך שלוש שנים, מאז היותה
בת 13 ועד היותה בת 16, מעשים קשים הם ביותר. אין פלא בדבר שהמחוקק ייחד מקום
לעבירה שעניינה עבירות מין במשפחה, בקוצבו בצד העבירה שהמערער הורשע בה עונש של 15
שנות מאסר. אב המנצל לרעה יחסי תלות של ילדתו בו פוגע בנפש הילדה וראוי הוא לעונש
כבד. בית-משפט קמא קיבל תסקיר נפגע ואף אנו עיינו בתסקיר. לא נפרט בתוכנו של
התסקיר, ונאמר אך זאת כי התסקיר מצייר אישה צעירה הנושאת בטראומה קשה ביותר,
טראומה הגורמת לקשיים רבים בחייה עד כדי חשש כי תפגע בעצמה. המתלוננת תידרש לטיפול
נפשי ממושך, כך מודיעים אותנו המומחים, ועל כל הרע שבא עליה חייב המערער לשאת
בעונש.
בתיתנו דעתנו לכל אלה, גמרנו בדעתנו כי
דין הערעור על העונש להידחות. וכך אנו מחליטים.
המערער לא צירף את המתלוננת כצד לערעור
ועל כן הודיעתנו באת-כוחו כי מוותרת היא על הערעור בנושא פיצוייה של המתלוננת.
סוף דבר: הערעור נדחה, הן על ההרשעה הן
על העונש.
היום, ל' בסיון תשס"ה (7.7.2005).
המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש
ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04043790_G06.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il