פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 437/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 437/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פ' 6093/07 שניתן ביום 16.12.07 על-ידי השופט מ' פינקלשטיין תאריך הישיבה: ט"ו בסיון תשס"ח (18.6.08) בשם המערער: עו"ד וסאם עראף בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד בת עמי ברוט גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. (1) ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' פינקלשטיין) מיום 16.12.07 בת"פ 6093/07. בתיק זה הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה על איסור לנהוג ללא רישיון רכב, ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח; ונגזרו עליו שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי 38 ימי מעצר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פסילה לנהיגה ל-5 שנים מיום סיום הריצוי, פסילה לנהיגה לשנה על תנאי, וקנס של 6,000 ₪. (2) על פי מסכת העובדות בכתב האישום המתוקן (שממנו הוסרה העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה אשר נכללה בכתב האישום המקורי), ושבה הודה המערער, נהג ביום 17.6.07 בערב ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, ללא ביטוח וללא רישיון. משהורתה לו ניידת משטרה בכריזה לעצור, לא עשה כן, ועל כן החלה הניידת במרדף אחריו, בשימוש בסירנה ובכריזה, אך המערער לא שעה לכך. משניסתה הניידת לעקפו, הסיט את הרכב באופן שהיה בו כדי לסכן את חיי שוטרי הניידת או לגרום להם חבלה. המרדף נמשך, ובשלב מסוים ירד המערער לשביל עפר, ובו עצר את הרכב והחל בנסיעה לאחור כך שהתנגש בניידת, באופן שגרם נזק והיה בו כדי לסכן את השוטרים. עתה החל שוב בנסיעה קדימה; המרדף נמשך, ובשלב מסוים עצר המערער את הרכב פעם נוספת, ושנית החל בנסיעה אחורנית; אחד השוטרים שעמד בחוץ וחשש לחיי חברתו השוטרת בניידת, ירה לכיוון גלגלי רכבו של המערער. שוב נסע המערער קדימה, והצליח להימלט. משפנה אליו טלפונית קצין משטרה, קילל אותו המערער במלים גסות שלא נחזור עליהן מתוך כבוד המקום והבריות, ומשנעצר סטר לאיש משטרה בתחנה. בכתב האישום צוין גם, בין השאר, כי במעשיו נהג המערער בדרך ציבורית, בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום חבלה. ג. (1) בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן למבוגרים מיום 7.11.07 בו תוארו עבר נקי ורקע נורמטיבי של המערער וכן צוינה מצוקתו הנפשית מאז העבירות, שהצריכה טיפול פסיכיאטרי, ושגרמה קשיי תפקוד. שירות המבחן התרשם מצעיר בלתי בשל בעל קוים חרדתיים; לא היתה המלצה טיפולית, אך הומלץ על מאסר בעבודות שירות. (2) בית המשפט בגזר דינו המפורט ראה בחומרה את העבירות כפי שתוארו, ועל כן לא ראה מקום לעבודות שירות. עם זאת, בשל המשבר הנפשי והגיל הצעיר, וכלל הנסיבות הקשורות במערער, הוטלו העונשים שפורטו מעלה. ד. בערעור נטען, כי התיק הוגש לבית המשפט המחוזי אך בשל העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, וזו נמחקה עתה; בית המשפט קמא הסמיך עצמו על פסיקה שכללה עבירה זו, אך כיום לא בה עסקינן, ובבית משפט השלום היה נגזר עונש קל משמעותית. ועוד, שליחת המערער למאסר – כך נטען – תפגע בסיכויי שיקומו הנפשי, ויש לתת לכך משקל ראוי. צורפו תעודות באשר למצבו הפסיכיאטרי של המערער ולתרופות שהוא נוטל. ה. לקראת דיון ראשון בפנינו ביום 17.4.08 עיינו בתסקיר מעדכן של שירות המבחן מ-6.4.08, שחזר על דבריו בפני בית המשפט המחוזי, אך גם המליץ על בדיקה מקפת של המערער על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, ואם יוטל עונש מאסר בפועל – על הפניית תשומת לבם של שלטונות בתי הסוהר למצבו הנפשי של המערער. ו. בעקבות דברי שירות המבחן החלטנו בדיון מיום 17.4.08 – בהסתייגות המדינה ובהסכמת המערער – על בדיקה על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, שבה יתייחס הפסיכיאטר לא רק לכשירות המערער לעמוד לדין (נושא שהעלה המערער באותו מעמד), אלא למכלול מצבו הנפשי ולהשלכה אפשרית של ריצוי מאסר בין כתלי הכלא. ז. בחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי מיום 2.6.08 נאמר, כי המערער מסר שאינו דובר עברית טובה, אך אצל רופא אחר ניהל שיחות בעברית, והיו במהלך הבדיקה גם קריצות בין המערער לבין דודו שתירגם. לגופם של דברים נאמר, כי שיתוף הפעולה של המערער בבדיקה היה חלקי והתנהגותו היתה מגמתית; נטענו מפיו גם מחשבות אבדניות למקרה של מאסר. מסקנת הפסיכיאטר היתה, כי המערער מבין שעליו לתת את הדין והיה אחראי למעשיו, והוא גם יכול לרצות עונשו תוך קבלת טיפול נוגד חרדה. הפסיכיאטר סבר שיש בפניו גם מרכיב התחזות, ולא נפרט, והוסיף כי "אין חולק שהשפעת מאסר על כל אדם היא קשה ומשתנה בהתאם למכלול לנסיבות (כך במקור – א"ר) שקשה להעריכן מראש. במקרה הנוכחי לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית מה תהיה השפעת השליחה לכלא אם יישלח. עם זאת ניתן לתת מענה לכל צורך טיפולי... ככל שיתעורר, במסגרת החטיבה לפסיכיאטריה משפטית (מב"ן)...", קרי, במסגרת רפואית בשירות בתי הסוהר. ח. בדיון היום בפנינו טען עו"ד עראף כנגד חוות הדעת הפסיכיאטרית, וסבר כי יש לאפשר לו לחקור את הפסיכיאטר. לדעת המערער נגרם לו עוול, כיוון שבית המשפט קמא התייחס לתיק כאילו לא תוקן כתב האישום והוסרה העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כאמור, אילו הוגש התיק בבית משפט השלום היה לשיטתו רף הענישה נמוך בהרבה; לכל היותר המדובר בנהיגה רשלנית, ונוכח נסיבותיו האישיות של המערער, בעיותיו הנפשיות ועברו הנקי, והחשש פן יבולע לו במאסר, יש מקום שלא לשלחו למאסר בפועל, או למצער להקל בו. ט. נציגת שירות המבחן ציינה כי השירות התרשם מהתנהגות מוזרה של המערער ולכן המליץ על בדיקה פסיכיאטרית, וכן הזכירה כי היתה חוות דעת אחרת של פסיכיאטר פרטי. כאן המקום לציין לעניין שירותי המבחן, כי יש חיוניות רבה מבחינת בתי המשפט בעבודתם החשובה; שירותי המבחן מצויים עתה בעיצומים, ונוכל רק להביע את התקוה כי המחלוקת תסתיים בהסכמה במהרה. י. באת כוח המדינה ביקשה לראות בחוות הדעת הפסיכיאטרית, אף שהמדינה התנגדה לה מלכתחילה, סממן מקצועי מבהיר. עוד הטעימה, כי המדובר במעשים חמורים ובהם זלזול והתנהגות בוטה כלפי החוק וכלפי רשויות האכיפה. לשיטתה החרדות מן המאסר אינן שונות אצל המערער מאשר אצל כל אדם, וכאמור בחוות הדעת, יש מרכיב של התחזות, והבסיס לטענות בנושא החרדות נשמט עם חוות הדעת הפסיכיאטרית; אין איפוא מקום להפחתה בעונש. י"א. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לערעור. אכן העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, שהוגדרה כמכת מדינה, ושרף הענישה המקובל לגביה גבוה כידוע משמעותית מאשר נגזר כאן, הוסרה מכתב האישום המתוקן. איננו גוזרים איפוא את התיחסותנו לענישה מעבירה זו. אך עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה המערער הן חמורות כשלעצמן, וכוללות סממני מרדף, סיכון ובריחה, ולכך מן הסתם כיוון בית המשפט קמא בהשוותו את הפרשה לעבירות המרדפים הבאות בפניו דרך כלל. במקרה דנן לפנינו מקבץ ניכר של עבירות, מסוגים שונים שנמנו מעלה. הסניגור המלומד הפנה לפסק הדין בע"פ 10340/07 מדינת ישראל נ' חובלשוילי (לא פורסם), בו הורשע המשיב דשם בעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ונדון בסופו של יום לשנים-עשר חודשי מאסר בפועל, הגם שחלף על פני צמתים באור אדום. יצוין כי באותו מקרה היה המדובר בערעור המדינה על קולת העונש, שאין דרך בית משפט שלערעור למצות בו את הדין, ובנידון דידן גם המדובר – שלא כאותו מקרה – במספר עבירות ניכר, שמלבד אלה הקשורות במרדף גופו, כמתואר מעלה, כלל גם נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, העלבה ובמיוחד תקיפת שוטר על-ידי סטירה. על כן – נוכח מקבץ הנסיבות והעבירות – העונש שהוטל על המערער אינו חמור, בודאי לא במידה המצדיקה התערבות ערעורית. לא למותר גם להעיר, כי תיקון כתב אישום לצרכי הסדר באופן המותיר נוסחים עובדתיים המרמזים לעבירות שנמחקו הוא בעייתי, אך שוכנענו בנידון דידן כי התיקון היה במודע, תוך ייצוג, וכי לגופם של דברים חומרת המעשים – כאמור – מטה את הכף. י"ב. המערער היה בטיפול נפשי מאז העבירה, ונבדק עתה בהסכמתו על-ידי הפסיכיאטר המחוזי; ד"ר אנוך גם טרח ובא לישיבת היום, ואנו מודים לו על כך וגם על טרחתו בחוות הדעת. סקרנו למעלה את חוות דעתו. היא מעלה סימני שאלה לא פשוטים כלפי המערער. אך מכל מקום אנו מוצאים לנכון, כפי שהמליצו הפסיכיאטר המחוזי ושירות המבחן, להפנות תשומת לבו של שירות בתי הסוהר לצורך, כי מייד עם התייצבות המערער לריצוי עונשו ייבדק על-ידי מב"ן ויוברר מצבו לעניין כל טיפול ככל שיידרש. פסק דין זה יובא לידיעת שירות בתי הסוהר. י"ג. איננו נעתרים איפוא לערעור. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א' 22.6.08 עד שעה 10:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה. ניתן היום, ט"ו בסיון תשס"ח (18.6.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08004370_T08.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il