נדב זבידה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4369/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4369/13 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל המערער: נדב זבידה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 6.06.2013 בת"פ 37255-05-11 שניתן על ידי כבוד השופטת ק' רג'יניאנו תאריך הישיבה: כ"ז בטבת תשע"ד (30.12.13) בשם המערער: עו"ד יניב שגב; עו"ד זאב לקט בשם המשיבה: עו"ד עדי צימרמן בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ק' רג'יניאנו) בת"פ 37255-05-11, מיום 6.6.2013, במסגרתו השית בית המשפט המחוזי על המערער, שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון: 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו (15 חודשים בגין העבירות בתיק דנן ו-15 חודשים בגין הפעלת ארבעה מאסרים על תנאי שהיו עומדים ותלויים נגדו, חלקם במצטבר וחלקם בחופף); שתי תקופות מאסר על תנאי; פיצוי כל אחד מן המתלוננים בסכום של 2,000 ש"ח; ופסילת המשיב מלנהוג למשך שלוש שנים מיום הפקדת רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט. 2. לפי כתב האישום המתוקן ביצע המערער שתי עבירות של דרישת נכס באיומים, שתי עבירות של גניבה, עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ועבירה של נהיגה בשכרות (כשבגופו מצוי סם מסוכן). עובדות כתב האישום המתוקן מתארות דרישת כסף באיומים ממוכר בחנות תחנת דלק וממוכרת בקיוסק, שכתוצאה מהם מסרו המתלוננים למערער (הואיל שחששו שהמערער מחזיק בנשק) 900 ש"ח ו-600 ש"ח בהתאמה ובגניבת הסכומים דנן. לאחר מכן רכש המערער ועישן סם מסוכן מסוג קריסטל. כן מתוארת הימלטות המערער ברכבו בנהיגה מהירה ופראית משוטרים שבאו לעצרו תוך סיכון אחד מהם, עת נסע בזיגזג לכיוונו, ובהמשך – ולמרות שהשוטר קרא לו לעצור וירה לכיוון הגלגל האחורי של הרכב – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תוך שהוא מתעלם מקריאות השוטרים שיעצור בצד, כשהוא חוצה בנהיגתו קו הפרדה רצוף, חוצה צמתים באור אדום ופוגע ברכב אחר שנסע בכיוון הנגדי עד שעצר, , והכל כשהוא נוהג תחת השפעת סם מסוכן מסוג קריסטל. 3. יצויין כי כשנה וחצי לפני שנגזר דינו שוחרר המערער לחלופת מעצר טיפולית סגורה בקהילת "הדרך" בתנאים מגבילים, אך כשבועיים לפני תום מועד הטיפול המקורי – בתום כ-11 חודשי טיפול – הוחלט על סיום הטיפול בקהילה, בשל תקרית מילולית בין המערער לבין אחד המטופלים. אף על פי כן, אישר בית המשפט קמא למערער להמשיך בהליך טיפולי בחלופה טיפולית אחרת – מרכז "חוסן" ברחובות, שהינו מרכז יום המטפל בנפגעי סמים, בעודו שוהה במעצר בית מלא בבית אמו. 4. בית המשפט קמא עמד בגזר דינו של כברת הדרך הטיפולית שאותה עבר המערער, כמו גם על עבר הפלילי המכביד ועל חומרת העבירות שבביצוען הודה, והשית על המערער את העונשים המפורטים מעלה. 5. לטענת המערער שגה בית המשפט קמא בהשיתו עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, תוך אי נתינת משקל נכבד לנסיבותיו האישיות ולהליך השיקומי האפקטיבי שאותו עבר. לטענתו שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח תמוטט כליל את הישגיו השיקומיים. המערער מפנה לחוות הדעת הסוציאלית מיום 2.5.2013 שהתקבלה ממרכז "חוסן" ולהמלצת שירות המבחן להאריך את המאסרים המותנים שהושתו עליו ולהעמידו בפיקוח השירות בצו מבחן למשך שנה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולעקוב אחר המשך התהליך הטיפולי שאותו הוא עובר במרכז "חוסן". 6. בתסקיר עדכני של שירות המבחן מיום 25.12.2013 שהונח לפנינו, שב השירות וממליץ על ענישה אשר תיקח בחשבון את השינויים המשמעותיים שערך המערער בחייו, תוך שהוא מביע חשש שכניסתו של המערער למאסר בשלב זה של חייו, עלולה לקטוע את התהליך הטיפולי האינטנסיבי בו הוא מצוי, לפגוע בהליך השיקומי ובתוצאותיו ולגרום לנסיגה במצבו. אשר על כן, מציע שירות המבחן להמיר את העונשים שהושתו על המערער על ידי בית המשפט קמא בענישה שיקומית כדלקמן: הארכת המאסרים על תנאי התלויים נגד המערער מכוח הוראת סעיף 85 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והטלת צו מבחן למשך שנה וחצי (שיאפשר לשירות ללוות את המערער בדרך בה החל) לצד מאסר שירוצה בעבודות שירות. 7. המשיבה סבורה כי דין הערעור להידחות נוכח חומרת העבירות שביצע ועברו הפלילי המכביד, כאשר העונש שהושת על המערער הינו עונש מקל שהביא בחשבון את ההליך הטיפולי שעבר. המשיבה מדגישה כי לא מדובר במי שהיה קטין בעת ביצוע העבירות וכי אין מדובר במעידה חד פעמית. נהפוך הוא, לטענתה של המשיבה בחינת עברו הפלילי של המערער מעיד על הסלמה משמעותית בהתנהלותו ובעבירות שאותן ביצע ואף על התחלת הליכי גמילה שכשלו, תוך שהמערער אינו מנצל את ההזדמנויות שניתנו לו. 8. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה לא יתערב בנקל בחומרת העונש שהושת על המערער על ידי בית המשפט המחוזי, והוא יעשה כן רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה [ראו: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פיסקה 11 (29.1.2009)]. במקרה שלפנינו לא מצאנו סטייה כזו. אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין כלל שיקולים הענישה הרלבנטיים, תוך שהוא נותן משקל של ממש להליך הטיפולי שאותו עבר המערער. אף על פי כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמערער עושה מאמצים ניכרים במשך פרק זמן לא מבוטל להיגמל מהתמכרותו לסם ולעלות על דרך הישר. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהמלצתו של שירות המבחן כפי שהיא עולה מהתסקיר העדכני ומדבריה של הגב' ברכה וייס בדיון שנערך לפנינו. ואולם, נוכח עברו המכביד של המערער, העבירות החמורות שבביצוען הוא הודה והצורך ליתן משקל ראוי לשיקול הרתעת היחיד והרבים, הגענו לכלל מסקנה כי אין להעניק לשיקולי השיקום בנסיבות המקרה דנן משקל כה דרמטי שיביא לביטול המאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח. 10. יחד עם זאת, על מנת לעודד את המערער להתמיד במאמציו ולעלות על דרך הישר, החלטנו להקל בעונשו באופן שלצד 15 חודשי המאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע בתיק נשוא הערעור, הוא יירצה במצטבר 6 חודשי מאסר נוספים בפועל בגין הפעלת המאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו ושהוטלו עליו במסגרת ת"פ 3907/06 ו-ת"פ 5248/08 בבית משפט השלום בראשון-לציון (תחת 15 החודשים הנוספים שעל ריצויים במצטבר הורה בית המשפט קמא). המערער יירצה איפוא 21 חודשי מאסר בפועל בסך הכל בניכוי תקופת מעצרו. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. 11. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א' ה- 2.2.2014 עד השעה 10:00 בימ"ר הדרים, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ועותק מפסק דין זה. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטל' 08-9787377 או 08-9787336. 12. אנו ממליצים לגורמי הכליאה לאפשר למערער להמשיך בתהליך הגמילה המשמעותי שאותו הוא עובר במהלך תקופת מאסרו. 13. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי כמפורט בפיסקה 10 לעיל. ניתן היום,‏ ז' בשבט התשע"ד (8.1.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13043690_W05.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il