מוחמד אבו ראס נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4360/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4360/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: מוחמד אבו ראס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.3.02 בת"פ 40067/02, שניתן על-ידי כבוד השופט א' שהם תאריך הישיבה: כ"ז בכסלו התשס"ד (22.12.03) בשם המערער: עו"ד דוד זילברמן בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער נדון לעשר שנות מאסר, מתוכן שמונה שנים לריצוי בפועל, בשל שורה של עבירות בנשק בהן נמצא אשם, ובכללן סחר בכמויות גדולות של נשק (14 רובים קרל גוסטב, רובה 16-M, אקדח FM, גלילון ותחמושת רבה. מלכתחילה, הערעור הופנה הן כנגד ההרשעה והן כנגד חומרת העונש, אך במהלך הדיון חזר בו המערער מן הערעור כנגד ההרשעה, ומיקד את ערעורו כנגד חומרת העונש. בגדר ערעורו זה טען המערער, כי הוא בעל עבר נקי, כי שיתף פעולה עם חוקריו וכי שותפיו לעבירות מסוימות, מתוך העבירות שבהן נמצא אשם, קיבלו עונשים כה קלים, עד כי גם בהתחשב בשוני ביניהם יש בהם פגיעה בעקרון אחידות הענישה. טענה זו לא נוכל לקבל. כאמור, המערער, הוא לבדו, הורשע ב-14 פרטי אישום, שעניינם, ברובם, בסחר בנשק. נראה כי הפעילות הפלילית של הסחר הייתה ממוקדת במערער, וכי שותפיו לביצוע ראו בו את הכתובת לסחר בנשק. ביצוע עבירות אלה, על-פי כתב-האישום, החל בשנת 1999. ענייננו אינו במעשה אחד ויחיד, של מי שאין לו עבר פלילי. משכך, וגם בהתחשב בהודאתו בחקירה, וכן בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, לרבות העובדה שלחובתו אין הרשעות קודמות, הרי העונש שהוטל עליו מאזן בין שיקולי הענישה השונים, ואין מקום להקלה כלשהי. הערעור נדחה. ניתן כ"ז בכסלו תשס"ד (22.12.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03043600_L05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il