בג"ץ 4358-15
טרם נותח

לולובת' אורייס נ. משרד הפנים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 4358/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4358/15 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. לולובת' אורייס 2. גדעון תרים נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד ראש הממשלה - מערך הגיור עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד יעל כץ-מסטבאום בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, בעלת דרכון פיליפיני, כי המשיבים יכירו בגיור שעברה בבית דין פרטי, יראו בה כיהודיה, ולכן זכאית לאשרת עולה על פי סעיפים 1 ו-4(ב) לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). עוד מבקשת העותרת 1 כי המשיבים יורו על השלמת הליך הגיור שלה על ידי הענקת תעודת המרה. כמו כן, העותרים מבקשים כי המשיבים יכירו בהם כבני זוג, או לכל הפחות כ"ידועים בציבור" לאור עריכת טקס נישואיהם, עריכת הכתובה וחייהם המשותפים מאז. 2. כפי שעולה מהעתירה, העותרת 1 היא אזרחית פיליפינית אשר הגיעה לישראל כעובדת סיעודית באפריל 2006, וכפי שנטען בעתירה (ונסתר על ידי המשיבים) עבדה בשירותה של אמו של העותר 2. בעתירתה, העותרת טוענת כי היא עברה בהצלחה גיור בבית הדין של הרב קרליץ ונישאה לעותר 2. ביום 16.6.2015, העותרת 1 נתפסה על ידי יחידת האכיפה ונעצרה, ומכאן העתירה שלפנינו. 3. המשיבים מבקשים לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיהם של העותרים. לטענתם, העותרים טוענים טענות שונות בעתירתם כנגד המשיבים, וזאת אף מבלי שפנו כלל ועיקר בבקשה כלשהי אל המשיבים. כן מציינים המשיבים כי התשתית העובדתית שמציגים העותרים בעתירתם היא חסרה ועומדת בניגוד לנתוני משרד הפנים. 4. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף ולו מן הטעם של אי-מיצוי הליכים. העותרים לא פנו לגורמים המוסמכים קודם לפנייה לבית משפט זה. במצב דברים זה אין לפני בית משפט זה החלטה מינהלית עליה ניתן לערוך ביקורת שיפוטית (ראו: בג"ץ 10893/07 דרדיק נ' שר הפנים (9.7.2008); בג"ץ 6210/08 גורייבה נ' משרד הפנים (20.7.2008); בג"ץ 2812/11 פלוני נ' ועדת המאוימים (23.5.2011)). הלכה היא כי בטרם פנייה לקבלת סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על העותר למצות את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו מול הרשויות המוסמכות, כפי שעמד על כך השופט מ' שמגר (כתוארו דאז): "מי שמבקש להביא בפני בית-משפט זה תלונתו על כך שהרשויות האזרחיות או הצבאיות המופקדות על אכיפת החוק אינן מפעילות סמכותן, חייב תחילה להצביע על כך שפנה לרשויות המוסמכות לכך, בהתבססו על אחת מהוראות החוק החלות על הענין וביקש פעולתן וכי הללו מיאנו שלא כדין לפעול בגדר חובותיהן על-פי חוק. לשון אחרת, אף אם הנפגע הוא בעל זכות עמידה בפני בית-משפט זה איננה פתוחה בפניו דרך הפניה הישירה לבית-המשפט הגבוה לצדק (פרט למקרים יוצאים-מן-הכלל שאין ענינם לכאן), אלא אם הקדים ופנה תחילה אל הרשויות המופקדות על הענין נשוא הבקשה, וזאת לא עשה העותר שבפנינו. פעולה מוקדמת כמתואר, היא מאפשרת לבית-משפט זה בין היתר, להסיק, לפחות לכאורה, מה נימוקיה ושיקוליה של הרשות עליה מלינים ואם יש אכן מקום להפעלת סמכויותיו של בית-משפט זה." (ראו בג"צ 600/75 קורן נ' שר הבטחון, פ"ד ל (1) 514, 516 (1975); וכן ראו בג"צ 5449/08 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.2008) העוסק בעניין הדומה לזה שלפנינו). 5. במקרה שלפנינו, לא נראה שניתנה לרשות המוסמכת לכך ההזדמנות לבחון ולתת את דעתה על עניינה של העותרת 1. לפי חוק השבות ותקנות השבות, התשט"ז-1956 אשר הותקנו מכוחו, הגוף המוסמך לדון בבקשת העותרת הינו משרד הפנים. עם זאת, לפי תגובת המשיבים, אין ברישומיהם כל רישום על פניה או בקשה מצד העותרת 1. בעתירתה אמנם טוענת העותרת 1 כי פנתה אל המשיב 1 אך הפנייה היתה לפרקליט מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, אשר אינו הגורם המתאים אליו עליה לפנות, ואין לראות בפנייה אליו כמיצוי הליכים. משלא מיצתה העותרת 1 את ההליכים המנהליים העומדים לרשותה אל מול משרד הפנים, לא מצאתי כי יש בעתירה כל עילה אשר תצדיק את התערבותנו. 6. זאת ועוד, העתירה לוקה בחסרים עובדתיים רבים אותם פירטו המשיבים, ועל כן דינה להידחות על הסף גם מן הטעם של חוסר ניקיון כפיים של העותרים. כלל הוא כי הפונה לבית משפט זה חייב להקפיד ולהציג תשתית עובדתית מלאה הכוללת, בין היתר, פירוט מלא ומדויק של הליכים משפטיים נוספים בהם נקט (ראו: בג"ץ 10664/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (21.1.2008); בג"ץ 12/88 קריית נטפים עמותה להתיישבות נ' רשם האגודות השיתופיות (24.3.1988)). כאמור בתגובת המשיבים, העותרים לא פנו לרשות המנהלית בעניין הסעדים אותם מבקשים, וזאת על אף הטענות הרבות כלפי המשיבים בעתירתם – להן לא ניתן כל ביסוס או סימוכין. יתרה מכך, העותרים אף הציגו מסכת עובדתית בנוגע להעסקת העותרת 1 אצל אמו של עותר 2, בניגוד לנתונים הקיימים במשרד הפנים. אשר על כן, מטעמים אלו כולם, דין העתירה להידחות על הסף. 7. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. צו ביניים-ארעי שניתן ביום 23.6.2015 מבוטל בזאת. ניתן היום, ח' בתמוז התשע"ה (‏25.6.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15043580_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il