זוהר קימרי נ. מדינת ישראל

5 1 בבית המשפט העליון ע"פ 4355/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: זוהר קימרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים מיום 22.6.2022 בפ"ל 15664-05-22 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' נחשון בשם המערער: עו"ד עדן פוליטקין פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופט נ' נחשון) מיום 22.6.2022 בפ"ל 15664-05-22 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. ביום 4.8.2021 הוגש כתב אישום נגד המערער ובו יוחסו לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לצו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה והשומרון) (מספר 215), התשכ"ח-1968; וסירוב למסור את שמו ומענו לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה (פ"ל 1241-08-21; להלן: ההליך הראשון). לצד כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר בית מלא של המערער ולפסילת רישיון הנהיגה שלו, וזו נדונה בפני המותב (מ"ת 1245-08-21; להלן: הליך המעצר הראשון). ביום 23.8.2021 התקיים דיון בבקשה להורות על מעצר בית ועל פסילת רישיון כאמור. המותב נעתר לבקשה זו וקבע: "עיון בעבירות המיוחסות [למערער] במסגרת כתב האישום שהוגש בהליך זה ועברו התעבורתי מעלה תמונה מטרידה של התנהלות [המערער] בתקופה האחרונה, התנהלות המסכנת את הציבור בדרך נהיגתו באופן ממשי ומוחשי ולא ניתן לאיינה בשלב זה אלא בדרך של הטלתו במעצר בית מלא" (להלן: החלטת המותב בעניין המסוכנות). כמו כן, הורה המותב על פסילת רישיון הנהיגה של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ביום 11.10.2021 התקיים דיון בהליך הראשון שבו נדונה בקשת המערער להקלה בתנאי מעצר הבית שבו היה מצוי. המותב הורה על הקלות במעצר הבית, אך חזר על הקביעה כי המערער פסול מלנהוג עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו (להלן: ההחלטה על ההקלות בהליך הראשון). בעוד ההליך הראשון תלוי ועומד בפני מותב אחר, ביום 24.5.2022 הוגש נגד המערער ההליך נושא הערעור דנן, שבו מיוחסות לו עבירות של נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; אי ציות להוראות שוטר במדים או שוטר שהזדהה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; סירוב לבדיקת שכרות לפי דרישת שוטר לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה; רישיון הרכב פקע פחות מששה חודשים לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; ונהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: כתב האישום הנוכחי). בכתב האישום הנוכחי נטען, בין היתר, כי ביום 23.5.2022 נהג המערער בכביש 1 כאשר באותה העת הוא פסול לנהיגה. בהקשר זה צוינה ההחלטה על ההקלות בהליך הראשון שבה חזר המותב על קביעתו כי רישיונו של המערער נפסל. ביום 14.6.2022 התקיים דיון בהליך דנן, ובו טענה ב"כ המערער כי יש להעביר את ההליך לטיפולו של מותב אחר, מאחר שהמותב דן בהליך המעצר הראשון. המשיבה ביקשה כי תוגש בקשה בעניין, ולפיכך ביום 20.6.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לטענתו, בהליך המעצר הראשון נחשף המותב "למרבית חומר החקירה" אשר התייחס לעבירות "הדומות למדי" לעבירות שבכתב האישום הנוכחי. כן נטען כי בהליך המעצר הראשון נחשף המותב לגיליון ההרשעות של המערער ולנסיבות "הקשורות להליך עצמו" אשר יש בהן "כדי לגבש דעה" בבואו של המותב לדון בעניינו של המערער פעם נוספת. המערער הפנה להחלטת המותב בעניין המסוכנות, וטען כי החלטה זו מלמדת על "שיקול הדעת המעמיק" שהפעיל המותב בעניינו במסגרת הליך המעצר הראשון, והוסיף כי הדברים מלמדים גם על דעה מגובשת על המערער. לפי המערער החלטת המותב בהליך המעצר תוגש במסגרת ההליך דנן, כדי להוכיח את ביצוע עבירת הנהיגה בפסילה, ולטענתו מאחר שהדיון האחרון בהליך המעצר הראשון התקיים ביום 9.1.2022, עברה רק חצי שנה עד להגשת כתב האישום הנוכחי, ו"סמיכות הזמנים אינה מספיקה כדי להקהות את זיכרונו של [המותב] ביחס ל[מערער]". המערער הוסיף כי העובדה שבהליך דנן נדונה "הפרת הוראתו המפורשת של המותב", מדגישה את הנסיבות המיוחדות של ההליך. המערער הפנה לפסיקה שבה נפסלו מותבים במקרים הדומים, לשיטתו, לענייננו, והדגיש כי ההליך מצוי בשלביו הראשונים וטרם ניתן מענה לכתב האישום. בתגובה לבקשת הפסלות הודיעה המשיבה כי היא סבורה שאין מקום לפסול את המותב אך כי היא מותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט, וביום 22.6.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות וקבע כי העובדה ששופט דן בהליך אחר בעניינו של נאשם אינה מקימה כלפיו עילת פסלות. בענייננו ציין המותב כי "אף אם מותב זה דן בתיק מעצר בעניינו של [המערער] בעברו אין בכך כדי ללמד כלל וכלל על היכרות מעמיקה עם [המערער], וככל שניתן להבין מהבקשה כל ההיכרות התמצתה בכך שהתנהל דיון מעצר מהותי אחד ביום 23.8.2021 [...] כשמותב זה שימש ככל הנראה שופט מעצרים [...] אין איפוא בחששו הסובייקטיבי של [המערער] כדי להוות טעם מוצדק לפסילת המותב". על כך הוסיף המותב כי בבית המשפט לתעבורה מכהנים ארבעה שופטים בלבד, ואחד מהם בשבתון, ומשכך "קיים קושי רב להיעתר לבקשות פסילה של נאשמים שתלויים ועומדים נגדם מספר תיקים לרבות תיקי מעצרים". מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי החלטת המותב אינה מנומקת ואינה מתייחסת לנסיבות הקונקרטיות של המקרה. בהקשר זה טוען המערער כי המותב שגה בקבעו כי בהליך המעצר הראשון התקיים דיון מהותי אחד, ולטענתו התקיימו שישה דיונים, מהם שניים מהותיים – הם הדיונים שצוינו לעיל. המערער מפנה להחלטת המותב בעניין המסוכנות וטוען כי דברים מבטאים את גיבוש דעתו של המותב ביחס אליו, ולטענתו המותב שגה בכך שלא נתן משקל בהחלטתו בבקשת הפסלות לכך שפסל את רישיונו בעבר וקבע כי הוא מסוכן לציבור. המערער טוען כי אף אם המותב אינו מכירו "היכרות מעמיקה", כדברי המותב, די בהיכרות הקיימת כדי לגבש כלפיו דעה קדומה, ובפרט כשעסקינן בעבירות דומות לאלה שנדונו בהליך הראשון. המערער מפנה לפסק דיני בע"פ 3712/22 פלוני נ' מדינת ישראל (20.6.2022) (להלן: עניין פלוני), שם הוריתי על פסילת מותב מלדון בהליך העיקרי, בין היתר נוכח קביעות מסוכנות שקבע לגבי המערער באותו עניין בהליך מעצר עד תום ההליכים. המערער מוסיף כי ההליך דנן והליך המעצר הראשון "קשורים זה בזה כשתי וערב" שכן חלק מן ההליך דנן מבוסס על פסילת הרישיון של המערער בהליך המעצר הראשון, ולפי המערער בכך מתעורר חשש כי תיזקף לחובתו בהליך דנן העובדה שהפר את הוראתו של המותב שפסל את רישיונו בהליך המעצר הראשון. המערער מוסיף כי המותב לא נתן משקל ראוי לכך שחצי שנה בלבד מפרידה בין הדיונים בהליכים השונים, והוא מפנה לפסק דיני בע"פ 3896/19 צרפתי נ' מדינת ישראל (24.7.2019) (להלן: עניין צרפתי), שם הוריתי על פסילת מותב שגזר את דינה של המערערת באותו עניין כשלוש שנים לפני שהמערערת הגיעה לפניו שנית בגין אישומים דומים. לבסוף טוען המערער כי לא היה מקום לתת משקל לכך שבבית המשפט לענייני תעבורה בירושלים מכהנים רק ארבעה שופטים מהם אחת בשבתון, וזאת מאחר שלטענת המערער השופטת המצויה בשבתון צפויה לחזור במהלך חודש יולי, ומכל מקום, כך המערער, ישנם שני שופטים מתוך ארבעה שלגביהם אין מניעה שידונו בעניינו. עיינתי בטענות המערער ובנספחים שצורפו להן, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי מתקיים חשש כזה בענייננו. המותב דן בעניינו של המערער בהליך מעצר עד תום ההליכים הקשור לכתב אישום בהליך אחר. אף כאשר אותו מותב דן בהליך מעצר ולאחר מכן בהליך העיקרי במסגרת אותה פרשייה, ואף נחשף בתוך כך לעברו הפלילי של נאשם, אין הדבר מקים עילת פסלות מיניה וביה, אלא יש להצביע על כך שבנסיבות העניין קיים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 683/21 מהלו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (8.2.2021) (להלן: עניין מהלו); ע"פ 8084/20 חרב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.11.2020) (להלן: עניין חרב)). בענייננו מדובר, כאמור, בפרשיות שונות, והגם כי מוטב היה לו החלטת המותב בבקשת הפסלות הייתה מעט מפורטת יותר, ניתן להבין כי פרטי הליך המעצר הראשון אינם טריים בזיכרונו של המותב, וזאת נוכח דבריו כי ההליך אינו מלמד "כלל וכלל על היכרות מעמיקה" עם המערער וכי התקיים דיון מהותי אחד בלבד, "ככל הנראה" כאשר המותב שימש כשופט מעצרים (השוו: עניין מהלו, בפסקה 10). המערער אמנם טוען כי למעשה התקיימו שני דיונים מהותיים בהליך המעצר הראשון, אך אין בכך כדי לשנות ממסקנתי כי מדברי המותב עולה שההליך אינו טרי בזיכרונו. אדרבה, אפשר שיש בכך חיזוק למסקנה זו. זאת ועוד: כבר נפסק כי כאשר מתבקשת פסילת המותב שדן בהליך מעצר מלשבת בהליך העיקרי בגין היחשפות לחומרים בלתי קבילים, יש לבחון אם המותב נחשף ל"מסה קריטית" של חומרים בלתי קבילים (ראו: עניין חרב, בפסקה 8). בענייננו, טענות המערער בדבר חומרים בלתי קבילים שאליהם נחשף המותב הועלו במידה רבה בעלמא, ולא הובהר לאילו חומרים נחשף המותב בהליך המעצר הראשון וכיצד אלה עשויים להשפיע על ההליך דנן. המערער מבקש להיבנות מעניין פלוני ומעניין צרפתי, אך אין הנדון דומה לראיה. בעניין פלוני, דובר במותב אשר הורה על מעצרו עד לתום ההליכים של המערער שם, ולאחר מכן שובץ במהלך אותו החודש להרכב בהליך העיקרי בגין אותה פרשייה (שם, בפסקה 1). כמו כן פורט באותו עניין מידע בלתי קביל משמעותי שאליו נחשף המותב והמסקנות שגזר ממידע זה (שם, בפסקה 7). בענייננו, כאמור, המותב דן בהליך מעצר עד תום ההליכים בפרשייה אחרת, והחלטתו בעניין המסוכנות ניתנה כתשעה חודשים לפני שעניינו של המערער הובא לפניו במסגרת ההליך דנן. כמו כן, המותב שינה מקביעותיו אלה כבר במסגרת הליך המעצר הראשון. כך, לאחר שקבע בהחלטה בעניין המסוכנות כי לא ניתן לאיינה אלא במעצר בית מלא, בדיון שהתקיים ביום 11.10.2021 במסגרת הליך המעצר הראשון, קבע המותב כי "לאחר שבמשך כחודשיים וחצי, בהם מצוי [המערער] במעצר בית מלא, לא נרשמה כל הפרה מצדו" [ההדגשה הוספה] – ניתן להורות על הקלת מעצר הבית. המערער בוחר לצטט את דברי המותב בעניין המסוכנות, אך אין זו ההחלטה העדכנית ביותר שניתנה בעניינו אף במסגרת הליך המעצר הראשון, ולאחר שניתנה ההחלטה המייחסת לו מסוכנות, קבע המותב כי לא נרשמה כל הפרה מצד המערער, והקל בתנאי מעצר הבית. עניין צרפתי נבדל אף הוא מענייננו. באותו מקרה דובר אמנם בשתי פרשיות דומות שנדונו בפער של שלוש שנים, אך דובר בפרשיות חריגות, שלולא היה המותב באותו עניין דן בפרשייה הראשונה בעבר, לא היה מַכִּירָהּ בעת שדן בהליך המאוחר יותר. כבר נפסק כי חשיפה להרשעות קודמות של נאשם לא תהווה עילת פסלות במיוחד כאשר המידע הוא חלק ממרכיבי העבירה וככזה מופיע בכתב האישום (ראו: ע"פ 1934/17 פאלח נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (27.3.2017)). כזה הוא המצב בענייננו – המערער מודה כי החלטת המותב בעניין פסילת רישיון הנהיגה שלו מהווה חלק מכתב האישום הנוכחי, ולפיכך כל מותב שידון בכתב האישום הנוכחי ייחשף לכך שבעברו של המערער פסילת רישיון, בדרך של היחשפות להחלטתו של המותב לפסול את רישיונו של המערער. איני סבורה כי יש בסיס לטענה שלפיה העובדה שהמותב הוא שפסל את רישיונו של המערער, תוביל להחמרה כלפי המערער, וחזקה על המותב כי ידון בהליך דנן בלב פתוח ובנפש חפצה, לפי הדין והראיות שיוצגו לפניו. נוכח המסקנה שאליה הגעתי, איני רואה מקום להידרש לטענות כי לא היה על המותב לשקול את מספר השופטים המכהנים בבית המשפט וכי ההליך מצוי עדיין בשלב ראשוני. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22043550_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1