אלי רייפמן נ. כונס נכסים הרשמי

פסק-דין בתיק ע"פ 4346/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4346/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר המערער: אלי רייפמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד איתן ארז ערעור על פי פקודת בזיון בית המשפט על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-פש"ר 3000/08 מיום 13.5.2010 (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) ומיום 1.6.2010 (כבוד השופט א' אורנשטיין) תאריך הישיבה: ט' בתמוז התש"ע (21.6.2010) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: עו"ד אופיר פורת בשם המשיב 2: בעצמו; עו"ד איתן בן-פורת פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) קבע ביום 13.5.2010, כי המערער ממשיך להפר החלטה של בית המשפט שחייבה אותו להעביר מניות מסויימות לידיו של המשיב 2. ההחלטה ניתנה בגדר הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגד המערער, אשר במסגרתם ניתן צו כינוס לנכסי המערער. המשיב 2 נתמנה כמנהל מיוחד. בהחלטתו נתן בית המשפט הזדמנות אחרונה למערער לקיים את הצו וקצב לשם כך 10 ימים, שאם לא כן יישלח המערער למאסר בשל ביזיון בית המשפט. ביום 1.6.2010, לאחר שנמצא כי המערער ממשיך להפר את ההחלטה בעניין העברת המניות, החליט בית המשפט (כבוד השופט א' אורנשטיין) להורות על מאסרו של המערער לתקופה של 45 ימים. הערעור שבפנינו מופנה נגד שתי ההחלטות האמורות. 2. הערעור הנוכחי הינו הערעור השני המוגש על ידי המערער נגד החלטה לאוסרו בשל ביזיון בית המשפט. ערעור קודם של המערער נדחה בעיקרו ביום 13.10.2009 (ע"פ 7174/09). בעקבות פסק הדין שניתן בבית משפט זה נאסר המערער למשך 45 ימים. משהמערער לא קיים את הצו חרף המאסר, פנה המנהל המיוחד פעם נוספת לבית המשפט המחוזי ובעקבות זאת ניתנו ההחלטות עליהן מלין המערער. 3. המערער הינו איש עסקים שהיה בין מייסדיה של חברת אמבלייז בע"מ (להלן – החברה). מניותיה של החברה נסחרות בבורסה בלונדון. המערער החזיק במניות של החברה. המערער נטל הלוואות מגורמים שונים. משההלוואות לא הוחזרו הוגשו בקשות לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל נגד המערער. ביום 25.3.2009 ניתן צו כינוס לנכסי המערער והמשיב 2 מונה, כאמור, כמנהל מיוחד. לאחר התפתחויות שונות שאין צורך לפרטן, קבע בית המשפט המחוזי כי על המערער להעביר את מניותיו בחברה לידי המנהל המיוחד (לתיאור הרקע העובדתי, ראו החלטתו של השופט ח' מלצר מיום 21.9.2009 בע"פ 7174/09). 4. גירסתו הנוכחית של המערער היא, כי אין הוא מחזיק במניות של החברה, כי במהלך השנים הוא עשה פעולות שונות להסתיר את מניותיו עד כדי כך שכיום אין הוא מסוגל לאתר את המניות. אמרנו כי זו גירסתו הנוכחית של המערער. במהלך התקופה שמאז תחילתם של הליכי פשיטת הרגל העלה המערער גירסאות שונות לגבי המניות. בית המשפט המחוזי קבע, עוד בהחלטתו הראשונה, כי אין ליתן אמון בגירסאותיו המשתנות של המערער. אין מקום לפרט בדקדקנות כל גירסה וגירסה שהעלה המערער. נסתפק בציון העובדה, כי בעת שעניינו של המערער נדון בפעם הקודמת בפני בית משפט זה הוא טען שאין באפשרותו לדאוג להעברת המניות כל עוד הוא יהא במאסר וכי אם יימצא מחוץ לכותלי הכלא יוכל לפעול להעברת המניות. מאז חלפו חודשים לא מעטים בהם נמצא המערער מחוץ לבית האסורים, אך אין קול, אין עונה ואין מניות. עניין נוסף שראוי להזכירו נוגע להצעה להסדר נושים שהגיש המערער בחודש מאי האחרון. בהצעה מציין המערער, כי הנכסים העיקריים שיעמדו לטובת הנושים לצרכי ההסדר הם מפעל פלדה בבעלותו הנמצא בפולין וכן "מניות המוחזקות בעבורו של חברת אמבלייז אם וככל שיאותרו. מדובר במימוש של נכסים ייחודיים שמבנה אחזקותיהם הינו מורכב ויש לבצע את העברות הבעלות ומימוש בנכסים [כך] באופן מושכל אותו יכול לבצע אך ורק רייפמן [המערער] באופן שלא יפגע בנכסים אלו המשמשים כבטוחות לנושים וכמקורות הסילוק היחידים לחובות". השאלה המתבקשת היא, הכיצד יכול המערער להציע את המניות בחברה כנכס שיעמוד לטובת הנושים כחלק מההסדר, בעוד שאין הוא יכול לדאוג להעברת המניות לידיו של המנהל המיוחד?! נעיר, כי בפנינו הועלו אף טענות מזה ומזה בכל הנוגע לשיעבודים שיצר המערער לגבי המניות. אף עניין זה מעורר תמיהה ויותר מכך. מכל מקום, די בדברים שציינו על מנת להצדיק את מסקנתו של בית משפט קמא לפיה המערער ממשיך להפר את הצו שהורה לו להעביר את המניות לידי המנהל המיוחד. 5. המערער טען, כי נוכח החלטה מסוימת של בית המשפט המחוזי מיום 25.5.2010 נוצר מצב חדש ועל כן אין צידוק להורות על מעצרו. בהחלטה (של כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) נעתר בית המשפט לבקשה של המערער למנות מומחה שייתן חוות דעת באשר לגורלן האפשרי של מניותיו של המערער בחברה. נטען, כי הואיל ובית המשפט החליט למנות מומחית לעניין (היא ד"ר אירית חביב-סגל), אין היגיון לשולחו למאסר. דא עקא, בית המשפט הסביר, כי מטרת מינויה של המומחית היא ליתן "כלי עזר" בידי המנהל המיוחד ובית המשפט כדי לעזור באיתורן של המניות. בית המשפט הדגיש, כי אין בהחלטתו כדי לשנות לעניין המאסר בשל ביזיון בית המשפט. כאמור, בית המשפט המחוזי הוא שקבע כי המערער מפר את הצו שחייבו להעביר את המניות לידי המנהל המיוחד. מהחלטת בית המשפט מיום 25.5.2010 ברור, כי בית המשפט לא ראה כל סתירה בין שליחתו של המערער למאסר בשל הפרת הצו לבין מינויה של המומחית. דומה, שנוכח עמדתו העיקשת של המערער והפרתו הנמשכת של הצו לא ראה בית המשפט מנוס אלא לנקוט מהלך, הוא מינוי המומחית, על מנת שיהיה בכך, אולי, כדי לסייע באיתורן של המניות. משהערכאה הדיונית, המודעת לכל נסיבות העניין, ראתה לנכון לילך בשני מסלולים – מאסר בשל ביזיון ומינוי מומחית – והסבירה העניין, אין סיבה שערכאת הערעור תבטל ההוראה בדבר מאסר. זאת ועוד, אף אנו איננו רואים סתירה בין שני המסלולים. נקיטת מהלכים שאפשר כי יובילו לאיתורן של המניות, אינה מנטרלת את ההפרה הנמשכת של הצו על ידי המערער. במילים אחרות, הימנעותו של המערער מלקיים את הצו שחייבו להעביר את המניות, אינה צריכה למנוע מבית המשפט מלפעול על מנת לאתר את המניות. 6. אשר על כן, היננו מחליטים לדחות את הערעור. המערער יתייצב לריצוי המאסר של 45 ימים במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 4.7.2010, לא יאוחר מן השעה 10:00. בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע דיון נוסף בעניינו של המערער עוד טרם חלוף התקופה של 45 ימים (כאמור בהנחיות שניתנו בפיסקה 5 לפסק הדין בערעורו הקודם של המערער – ע"פ 7174/09). בית המשפט המחוזי אמור היה להודיע ליועץ המשפטי לממשלה על דבר הטלת המאסר (סעיף 6(3) לפקודת בזיון בית משפט). משהדבר לא נעשה, מורים אנו לשלוח העתק מפסק דיננו ליועץ המשפטי. ניתן היום, ט"ז בתמוז התש"ע (28.6.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10043460_S04.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il