פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4345/01

דוד ממוקה נ. אלפרד אמסיס

ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין תאונת דרכים, בטענה כי יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/06/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4345/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה נזיקין - תאונת דרכים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין תאונת דרכים, בטענה כי יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4345/01

דוד ממוקה נ. אלפרד אמסיס

ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין תאונת דרכים, בטענה כי יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער נפגע בתאונת דרכים ותבע פיצויים. בית המשפט המחוזי קבע את סכום הנזק, אך לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים, התביעה נדחתה שכן סכום הניכויים עלה על סכום הנזק. המערער ערער לעליון בטענה כי יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות, תוך הנחה שהיה הופך לעובד קבוע בקואופרטיב 'דן'. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי לא הוכח סיכוי ממשי לקבלת קביעות, בהתחשב במדיניות הקואופרטיב, תלונות על נהיגת המערער ועברו התעסוקתי. פסק הדין של המחוזי נמצא מנומק ומבוסס היטב.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ברק, ת' אור, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דוד ממוקה

נתבעים

  • אלפרד אמסיס
  • אילון - חברה לביטוח בע"מ
  • אבנר - איגוד לנפגעי רכב בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להגדיל את סכומי הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד.
  • יש לקחת בחשבון סיכוי ממשי לקבלת קביעות בעבודה כנהג בקואופרטיב דן, מה שהיה מעלה את השתכרותו.
טיעוני ההגנה
  • הפיצויים שנקבעו בערכאה הראשונה היו נכונים ומבוססים.
  • לא הוכח סיכוי ממשי לקבלת קביעות בעבודה לאור מדיניות הקואופרטיב, תלונות על נהיגת המערער ועברו התעסוקתי.
מחלוקות עובדתיות
  • גובה הפסד ההשתכרות העתידי והעבר של המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מדיניות הקואופרטיב שלא לאשר קביעות לנהגים.
  • תלונות שהוגשו נגד המערער בגין נהיגתו.
  • עברו התעסוקתי של המערער כנהג רכב ציבורי במשך 15 שנים ללא קביעות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 470/97
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו

תגיות נושא

  • נזיקין
  • תאונת דרכים
  • הפסד השתכרות
  • פיצויים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4345/01 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' ריבלין המערער: דוד ממוקה נגד המשיבים: 1. אלפרד אמסיס 2. אילון - חברה לביטוח בע"מ 3. אבנר - איגוד לנפגעי רכב בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בת"א 470/97 שניתן ביום 17.4.01 על ידי כבוד השופטת א' חיות בשם המערער: עו"ד יורם שלמון-סלומון בשם המשיבים: עו"ד גבריאל ראובינוף פסק-דין השופט ת' אור: 1. המערער נפגע בתאונת דרכים ותבע מהמשיבים את נזקיו בתאונה זו. בית המשפט המחוזי אשר דן בעניין קבע את סכום הנזק הכולל, בכל פרטי הנזק, בסכום של 1,247,334 ש"ח. מסכום זה הורה לנכות את גימלאות המוסד לביטוח לאומי בסך כולל של 1,480,090 ש"ח, וכן תשלומים תכופים ששולמו למערער בסכום כולל של 63,499 ש"ח. מכיוון שהסכום הכולל של הניכויים הגיע לסך 1,543,589 ש"ח והוא עולה בכ300,000- ש"ח על גובה נזקיו של המערער, נדחתה תביעתו. 2. המערער מערער בפנינו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כשלטענתו היה מקום לפסוק סכומים גדולים יותר בפרטי הנזק השונים, ובעיקר בפרטי הנזק של הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד. עיינו בטענות ובסיכומי באי כוח בעלי הדין על רקע קביעותיו של בית המשפט המחוזי, ובאנו למסקנה כי יש לדחות את הערעור. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתייחס לכל עובדות המקרה ולטענות שהועלו, ומבהיר הבהר היטב, ובמפורט, על יסוד מה הגיע למסקנותיו. אין כל עילה שנתערב במסקנות אלה. 3. נזכיר רק נושא אחד עליו עמד בא כוח המערער בהרחבה בסיכומיו בכתב. בעת התאונה היה המערער נהג זמני בקואופרטיב דן. וותקו בעבודה היה של שנה ושלושה חודשים. טענתו היתה, שכושר השתכרותו צריך היה להיקבע מתוך הנחה שהיה סיכוי שיתקבל לעבודת קבע כנהג בקואופרטיב, שאז השתכרותו ותנאי עבודתו היו משתפרים בצורה משמעותית. הטענה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בהקשר זה הזכיר בית המשפט המחוזי את מדיניות הקואופרטיב, שלא לאשר לנהגים קביעות; את התלונות שהיו נגד המערער עקב נהיגתו, תלונות שהפחיתו את הסיכוי שיתקבל כעובד קבוע בקואופרטיב; וכן את עברו של המערער משך כ15- שנים כנהג רכב ציבורי אשר לא רכש מעמד של עובד קבע. על רקע כל אלה, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה אליה הגיע, ואין כל יסוד שנתערב במסקנתו שלא הוכח סיכוי ממשי שהמערער יהפוך לעובד קבוע בקואופרטיב. על סמך כל האמור, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בערעור זה בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, כה' בסיון התשס"ב (5.6.2002). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01043450.E08 /עכב נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il