פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 4345/01
טרם נותח

דוד ממוקה נ. אלפרד אמסיס

תאריך פרסום 04/06/2002 (לפני 8736 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 4345/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 4345/01
טרם נותח

דוד ממוקה נ. אלפרד אמסיס

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4345/01 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט ת' אור כבוד השופט א' ריבלין המערער: דוד ממוקה נגד המשיבים: 1. אלפרד אמסיס 2. אילון - חברה לביטוח בע"מ 3. אבנר - איגוד לנפגעי רכב בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בת"א 470/97 שניתן ביום 17.4.01 על ידי כבוד השופטת א' חיות בשם המערער: עו"ד יורם שלמון-סלומון בשם המשיבים: עו"ד גבריאל ראובינוף פסק-דין השופט ת' אור: 1. המערער נפגע בתאונת דרכים ותבע מהמשיבים את נזקיו בתאונה זו. בית המשפט המחוזי אשר דן בעניין קבע את סכום הנזק הכולל, בכל פרטי הנזק, בסכום של 1,247,334 ש"ח. מסכום זה הורה לנכות את גימלאות המוסד לביטוח לאומי בסך כולל של 1,480,090 ש"ח, וכן תשלומים תכופים ששולמו למערער בסכום כולל של 63,499 ש"ח. מכיוון שהסכום הכולל של הניכויים הגיע לסך 1,543,589 ש"ח והוא עולה בכ300,000- ש"ח על גובה נזקיו של המערער, נדחתה תביעתו. 2. המערער מערער בפנינו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כשלטענתו היה מקום לפסוק סכומים גדולים יותר בפרטי הנזק השונים, ובעיקר בפרטי הנזק של הפסד השתכרות בעבר והפסד כושר השתכרות בעתיד. עיינו בטענות ובסיכומי באי כוח בעלי הדין על רקע קביעותיו של בית המשפט המחוזי, ובאנו למסקנה כי יש לדחות את הערעור. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתייחס לכל עובדות המקרה ולטענות שהועלו, ומבהיר הבהר היטב, ובמפורט, על יסוד מה הגיע למסקנותיו. אין כל עילה שנתערב במסקנות אלה. 3. נזכיר רק נושא אחד עליו עמד בא כוח המערער בהרחבה בסיכומיו בכתב. בעת התאונה היה המערער נהג זמני בקואופרטיב דן. וותקו בעבודה היה של שנה ושלושה חודשים. טענתו היתה, שכושר השתכרותו צריך היה להיקבע מתוך הנחה שהיה סיכוי שיתקבל לעבודת קבע כנהג בקואופרטיב, שאז השתכרותו ותנאי עבודתו היו משתפרים בצורה משמעותית. הטענה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בהקשר זה הזכיר בית המשפט המחוזי את מדיניות הקואופרטיב, שלא לאשר לנהגים קביעות; את התלונות שהיו נגד המערער עקב נהיגתו, תלונות שהפחיתו את הסיכוי שיתקבל כעובד קבוע בקואופרטיב; וכן את עברו של המערער משך כ15- שנים כנהג רכב ציבורי אשר לא רכש מעמד של עובד קבע. על רקע כל אלה, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה אליה הגיע, ואין כל יסוד שנתערב במסקנתו שלא הוכח סיכוי ממשי שהמערער יהפוך לעובד קבוע בקואופרטיב. על סמך כל האמור, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בערעור זה בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, כה' בסיון התשס"ב (5.6.2002). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01043450.E08 /עכב נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il