חוקתי - חרדים למדינה ולשלטון הציבורי (ע"ר) נ' דת ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 43375-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרת: חוקתי – חרדים למדינה ולשלטון הציבורי נגד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. מועצה מקומית סביון 3. מועצה דתית סביון 4. ועדת הבחירות לבחירת רב העיר סביון 5. יצחק מלאך 6. רינה בר 7. אוהד פלוטניק 8. אריק דנון 9. רחל אלון 10. ירון זהר 11. שי-לי שפיגלמן 12. אנה פרומצנקו 13. יהושע מאיר 14. יהונתן לוקסמנברג עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד ירון קטן בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט דוד מינץ: לפנינו עתירה להורות על ביטול מינוי נציגי הציבור לאסיפה הבוחרת (להלן: האסיפה) לקראת בחירת רב למועצה מקומית סביון (להלן: המועצה המקומית או המועצה), ועל התליית הליכים אלו. כן התבקש צו ביניים האוסר על המשיבים לקדם את הליכי בחירת רב למועצה המקומית ובפרט לא לקיים את הבחירות לתפקיד עד להכרעה בעתירה. העותרת תוקפת את תמהיל נציגי הציבור לאסיפה ואת הליך בחירתם. טענתה המרכזית של העותרת היא שהרכב האסיפה פוגע בעקרונות השוויון והייצוגיות המעוגנים בתקנה 8(4) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ה-2024 (להלן: התקנות). זאת שכן ניתנה העדפה מובהקת לקהילה אחת – בית הכנסת האשכנזי המונה מתפללים בודדים, תוך הדרת הקהילה הספרדית וקהילת חב"ד הקיימות במקום. חוסר שוויון זה עולה כדי אפליה עדתית קשה, המתבטאת בכך שמתוך עשרה נציגי ציבור באסיפה, תשעה הם ממוצא אשכנזי ורק אחד ממוצא מזרחי. חוסר השוויון עולה גם כדי אפליה מגזרית של קהילת חב"ד. בנוסף, נטען כי קיים חשש כבד לניגוד עניינים ו"מכירת ההליך" לגורמים פוליטיים המזוהים עם מפלגת ש"ס, דרך קשרים עסקיים בין אחת מנציגות הציבור באסיפה, לבין משרד יחסי הציבור אשר מעניק שירותים הן לחברה שבבעלות משפחת הנציגה, והן למפלגת ש"ס. כן נטען לקיומם של כשלים מנהליים חמורים בהליך בחירת הנציגים, לרבות הטעיית חברי מליאת המועצה שאישרו את הרכב נציגי הצבור מבלי שהוצגה להם תמונת הייצוג הלא-פרופורציונלית, היעדר היוועצות כנדרש, וכן פסול במינויו של נציג ציבור אחר, לאור דוחות ביקורת חמורים שפורסמו נגדו בעבר (להלן: נציג הציבור). משיבים 1 ו-4 (להלן: משיבי המדינה) פירטו בתגובתם לעתירה את המסד העובדתי של הליך בחירת רב למועצה, וכן את השינויים שנערכו לאורך השנים בתשתית הנורמטיבית הרלוונטית להליך. נטען כי דין העתירה להידחות על הסף משום שהעותרת מתעברת על ריב לא לה, ולא בכדי אף גורם רלוונטי לא עתר נגד הליך בחירת הרב. דין העתירה גם להידחות לגופה בהיעדר עילה להתערבות במינוי נציגי הציבור לאסיפה. בעניין זה נטען כי בשונה מטענות העותרת, בתקנות העדכניות שאלת השתייכות נציג ציבור לבית כנסת כלל אינה רלוונטית, אלא נדרש למפות, כפי שאכן נעשה, את הגופים, המגזרים והעדות שברשות המקומית. כעולה ממכתב השר לשירותי דת (להלן: השר) הקודם למועצה מיום 29.5.2025, השר נתן את דעתו על מאפייני שירותי הדת המקומיים ולצביון האוכלוסייה בסביון, והגיע למסקנה שלפיה נציגי הציבור משקפים ככל הניתן את מגוון הגופים, המגזרים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת במקום כנדרש בתקנה 8(4) לתקנות. כן נטען כי כפי שעולה מפירוט הרקע העובדתי, חובת ההיוועצות קוימה כדין ובאופן מהותי. אשר לטענות העותרת בנוגע לניגוד עניינים של נציגת הציבור, טענה זו נבדקה על ידי הגורמים הרלוונטיים, הן בשלב בדיקת מועמדותה לתפקיד נציגת ציבור באסיפה והן במהלך גיבוש עמדת משיבי המדינה לעתירה, ונקבע כי היא אינה מקימה פגם המצדיק את פסילת מועמדותה. אשר לטענות העותרת בנוגע לפסול שבמינוי נציג הציבור, הרי שאלו נטענו בשפה רפה, ומכל מקום סוגיה זו נבחנה באופן מעמיק בהליך הרכבת האסיפה, ונמצא כי אין בטענות כדי לפסול את מועמדותו. בחינה זו נעשתה, בין היתר, בשל הערות חברי המועצה בישיבתה ביום 4.6.2025 והחלטתה באותה ישיבה שלפיה הם מאשרים פה אחד את המועמדים בכפוף לבחינה נוספת של הטענות נגד אותו נציג ציבור. משיבה 2, המועצה המקומית, טוענת כי יש לדחות את העתירה על הסף ואף לגופה, תוך שהיא הצביעה על מספר כשלים מהותיים בהתנהלות העותרת. ראשית, בשל שיהוי בהגשת העתירה, שכן היא הוגשה למעלה מחודשיים לאחר מסירת תשובת המועצה הדוחה את טענות העותרת, ולמעלה משלושה חודשים לאחר קבלת ההחלטות בדבר מינוי נציגי הציבור. שנית, בשל היעדר זכות עמידה וחוסר ניקיון כפיים של העותרת, מאחר שהיא עמותה חיצונית ללא כל זיקה ליישוב סביון. חבריה אינם תושבי המקום, וכל מטרתה היא לסכל את הליך הבחירה משיקולים זרים. לגופו של עניין, המועצה שוללת את טענות העותרת לפגמים בהליך בחירת הנציגים. ההליך נוהל כדין ובשקיפות מלאה; וחברי מליאת המועצה, המכירים היטב את תושבי המקום, קיבלו את כל הנתונים ואישרו את הרכב האסיפה כמי שמייצג באופן הולם את כלל הגוונים, המגזרים והעדות במקום, לרבות הציבור החילוני הגדול הקיים הזכאי אף הוא לייצוג. המועצה גם דחתה את הטענה לאפליה עדתית וציינה כי לא נערכה מצידה כל בדיקה בעניין שיוכם העדתי של המועמדים, שכן התקנות העדכניות והפסיקה אינן מתמקדות בשיוך העדתי של נציגי הציבור אלא נדרשת בחינה של מגוון אמות מידה ומאפיינים המשקפים את הרכב האוכלוסייה. כמו כן, המועצה מכחישה את הטענה להטעיית חבריה או לקיומו של "דיל פוליטי" עם מפלגת ש"ס, וטענות אלו מופרכות וחסרות כל בסיס עובדתי. משיבה 3, המועצה הדתית סביון, טוענת כי היא אינה צד להליך בחירת רב לסביון, ומכל מקום היא תומכת בהליך הבחירה כפי שהוא מתנהל היום. כמו כן, משיבה 3 סבורה כי הגוף הבוחר שמונה הוא ראוי ומשקף את כל גווני הקהילה במקום. דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר זכות עמידה לעותרת ואף לגופו של עניין בשל בהיעדר עילה להתערבות. כידוע, אין מקום להידרש לעתירה ציבורית, מקום שבו קיים נפגע ישיר, אשר אינו פונה בעצמו לבית המשפט לבקש סעד (בג"ץ 2592/24 פונומרנקו נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (15.1.2025); בג"ץ 3172/23 ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל נ' הליכוד - מפלגה לאומית ליברלית, פסקה 7 (8.6.2023)). זאת, בין היתר, לנוכח התפיסה שלפיה אין צורך אמיתי בהתערבות שיפוטית אם הנפגע מהפעולה השלטונית אינו עותר נגדה (בג"ץ 6972/07 עו"ד עקיבא לקסר נ' שר האוצר, פסקה 24 (22.3.2009); בג"ץ 3304/20 עו"ד נתנאל רוזנשטיין נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פסקה 7 (31.5.2020)), ולנוכח החשש שהעתירה תידון על בסיס תשתית עובדתית לקויה (בג"ץ 5507/23 התנועה לטוהר המידות נ' השר לשיתוף פעולה איזורי, שר במשרד המשפטים, פסקה 5 (24.7.2023)). בענייננו, קיימים נפגעים ישירים פוטנציאליים בדמות תושבי סביון וחברי המועצה, אשר לא תקפו את מינוי נציגי הציבור. לעומתם, העותרת נעדרת כל זיקה למועצה המקומית סביון. עיקר טענותיה נוגעות לזהותם העדתית והשתייכותם של נציגי הציבור באסיפה לבתי הכנסת השונים במקום. אולם, טענות אלו מתעלמות מניתוח מקיף של צביון האוכלוסייה בסביון, אשר עמד במפורש לנגד עיני השר הקודם כעולה ממכתבו למועצה המקומית מיום 29.5.2025. השר הטעים במכתבו כי נתן את דעתו למאפייני שירותי הדת המקומיים ולצביון האוכלוסייה, ונמצא כי נציגי הציבור משקפים ככל הניתן את מגוון הגופים, המגזרים והעדות המעוניינים בקיומם של שירות דת במקום, כנדרש לפי תקנה 8(4) לתקנות. בנוסף, העותרת לא ביססה תשתית עובדתית ומשפטית המקימה עילה להתערבות במינוי נציגי הציבור לאסיפה הבוחרת. טענות העותרת בנוגע לתמהיל נציגי הציבור ולהליך מינוים אינו עולה בקנה אחד עם ההסדר שעוגן בתקנה 8(4) לתקנות שלפיו נדרש כי "נציגי הציבור ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר" (ההדגשה הוספה). המועצה המקומית והמשרד לשירותי דת הם בעלי מידע וידע נרחב על צביון האוכלוסייה ומאפייני שירותי הדת בסביון. אין בטענות העותרת ראיות המצביעות על כך שהנציגים שנבחרו אינם משקפים את אוכלוסיית המקום, והתמקדותה במוצאם של הנציגים והשתייכותם לבתי הכנסת השונים בסביון אינה עולה כדי בחינה של כלל מאפייני האוכלוסייה במקום. אשר לטענות העותרת בנוגע לשני נציגי הציבור הספציפיים, מקובלת עלי עמדת משיבי המדינה שלפיה לאחר בחינת הטענות לא נמצא בהם פגם המצדיק את פסילת מועמדותם. בעניין זה יוער כי ניכר מפרוטוקול דיון המועצה המקומית מיום 4.6.2025 (נספח 3 לנספחי העתירה) שהמועצה נתנה את דעתה למאפייני המועמדים לאסיפה ובכלל זה הערות חברת המועצה בנוגע למועמדות נציג הציבור עליו הלינה העותרת, ומכאן שאין מקום להתערבות במינוי נציגי הציבור לאסיפה. העותרת תישא בהוצאות משיבי המדינה בסך של 2,500 ש"ח, ובשיעור דומה בהוצאות משיבה 2. ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ו (21 אוקטובר 2025). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט